היומן של מיכל: לעשות את הדבר הנכון

הטור השבועי של מיכל שחר: והפעם שיתוף מרגש בדבר הנכון לעשות בגיל הנכון

עברו קצת יותר משבועיים מאז שחגגתי את הגיל שכל כך פחדתי לעלות על דל שפתיי- ארבעים.  וכעת אני קצת עדיין לא באמת מאמינה לעצמי שאני כבר בת ארבעים וכשאני מסתכלת לפעמים במראה יוצא לי להגיד כזה "וואט זה פאק"? וגם כי זה נראה לי ממש גדול . כילדה אני זוכרת שההורים שלי בגיל הזה נראו לי ממש מבוגרים, איך לא? הייתה אופנה מזעזעת אז. אבא שלי ז"ל  לבש את המכופתרות האלה שגדולות עליו בעשר מידות עם הכיס הגדול הזה ששימש לאחסון עטים (או חנות כלי כתיבה שלמה) ,לשנים שאחרי זה רק הלך והחמיר והוא נהג ללכת עם הנרתיק הזה בחגורה שבו שמו את הפלאפון , אני לעומת זאת  חיפשתי לפני כמה ימים את האולסטאר הבאות שלי.  אבל המעבר לגיל הזה יצא לי טוב וקל יחסית לחודשים שקדמו לו שבהם הייתי ממש במשבר. ומה שעשה אותו בעיקר משמח הוא בחור שהכרתי שחושב שגיל ארבעים לנשים הוא גיל סקסי (והוא לא איזה ילד שמחפש הרפתקה עם אישה בשלה, הוא גבר גבר).

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

אז הבחור הזה שהכרתי עשה אותי ממש שמחה, והוא אחד כזה שמסתכל עמוק עמוק לתוך העיניים ומחבק יותר משלושים שניות כי זה בריא , וממשיך גם לשישים כי הוא טוען שזה בריא עוד יותר לליבידו וזה היה ברור לי שזה מה שהוא יגיד וזה היה חמוד ממש . הוא אחד כזה שנעים לשבת  ולדבר איתו כי הוא  יודע  להקשיב והוא יודע  גם לדבר (ממש יודע לדבר), הוא מן כזה שובה לב.  והיה לי ממש כיף בחברתו, מי שמחכה עכשיו ל- "אבל" או ל"חבל" בכל  הקשור לאישיותו , זה לא יגיע, כי אין כאלה לגביו. רק שפשוט הוא סיים פרק בחייו שאני עדיין לא  התחלתי  ושם התנגשנו שנינו . כל אחד עם הפצעים שלו שנערמו כמו טלאים פנימיים בנפש, ומי שאומר שזה לא נכון להביא לקשר את כל הטראומות שלנו מהעבר , אז שימשיך להגיד כי אין דבר כזה, כל הכאבים  והשברים האלה יוצרים את הפסיפס המרהיב האנושי השלם שאנחנו וככה זה טוב ויפה.

אז נאלצתי לעשות את הדבר הנכון למרות שלא כזה רציתי, אבל  היה ברור שזה מה שהיה צריך  לעשות ונפרדתי ממנו לשלום בשלום (אני מקווה) וזה לא היה כזה  מתוכנן למרות  שידעתי  שיגיע הרגע שבו אני אצטרך לקבל החלטה, אבל לא חשבתי שבאותו יום יהיה היום ,והתחלנו  מן שיחה כזאת של "היי, מה קורה ? " ואיכשהו  זה  הסתרבל  ואני מצאתי את עצמי קצת מתגוננת ונדחקת לפינה שלי  ואולי גם הוא הרגיש ככה ומתישהו במהלך השיחה שלפתי מן משפט ניו אייג'י כזה  של  "אני פשוט משקפת לך ש.. "  ואז זה נגמר .

ובאותו ערב יצא לי לחשוב שזה היה יכול  להיות  אחרת אפילו שזה היה נגמר עם אותה תוצאה , ובכל זאת כל מה שבעצם  רציתי  להגיד הוא בערך כמו  המשפט  הבלתי  נשכח ההוא של ג'וליה  מ"נוטינג היל " :"I'm also just a girl standing in front of a boy asking him to love her", בתרגום חופש משלי לעברית : "בן אדם, באמ'שך בוא ננסה לתת לזה הזדמנות אמיתית ונהיה שם אבל על באמת ". אבל  ג'וליה זאת  ג'וליה  (חבל שוויתרה על התלתלים אבל  היא כל כך יפה  אניוואי ) ואני זאת אני וזה מה שיצא לי בשיחה וכנראה שככה זה וזה מה שהיה אמור להיות .

אני ממש שמחה על זה שהוא היה כי הוא נתן לי שלוש  מתנות ממש יפות שלא  אשכח לו לעולם  ואני מקווה שגם אני נתתי לו משהו, בטוח שנתתי  אבל רק הוא יודע  מה.

אז כמו שאמרתי ,זה היה הדבר הנכון לעשות. והדבר הנכון הוא  לא תמיד נוח או נעים  ולא פעם  הוא מעורר תהיות למי שבאמת קשה לו לעשות את הדבר הנכון ויותר נוח לו לשבת ולחכות למכה או לשיברון הלב שיגיע, כמוני למשל.  אבל  זה כבר ברור לי שבתסריט החיים שלי משפט כגון :"מאמי ,אני עדיין לא שם "  כבר לא יכול להיכתב , לעומת זאת  משפט כגון:  "מאמי, אני בדרך תדליקי את הדוד", דווקא  נשמע לא רע בכלל.




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • מה דעתכם על מחירי המנות לחתונות באולמות אירועים?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד במגזין