מגזין

היומן של מיכל:החלום ושברו

אז היה לי חלום והוא נשבר , אבל אני לוקחת את השברים ועושה מהם את הפיקאסו שלי, מה ייצא? – הטור השבועי של מיכל שחר

פורסם ב: 23/08/21 , 7:52 מייל לכתב

חשבתי והאמנתי שיהיה לי כל מה שאני מבקשת לעצמי , בדרך שבה חלמתי , בדרך שבה רציתי, אני עדיין חולמת , אני מן טיפוס חולם כזה עוד מהילדות. והנה אחרי שנים של אמונה ועבודה תודעתית שלצידה גם קיבלתי המון מתנות , מצאתי את עצמי יושבת לבדי על הספה ובוכה. כמה שבכיתי בחודשים האחרונים אבל משהו בי תמיד אמר לי לא לוותר , להמשיך ללכת , להיצמד לחלום, כי הרי חלומות נועדו להתגשם לא ? אני עדיין מאמינה ואני גם יודעת שמגיע לי , הרי שלכל אחד ואחת שרוצה את החלומות הפשוטים ביותר כמו זוגיות והקמת משפחה ועד מימוש ההגשמה מגיע לו , לה וגם לי שיתגשמו.

מיכל שחר. תמונה: אלבום פרטי

יחד עם כל אלה , הזמן שעובר מלמד אותי שאני חייבת לפתח גמישות מחשבתית , כי אם אמשיך ללכת באותה דרך בה הלכתי עד היום וזה לא קרה , אז יכול מאוד להיות שזה לא יגיע לעולם. אני נאלצת להיפרד מהדרך, מהדפוסים ובעיקר להרפות , ואני צריכה להפסיק לפחד , באמת שעדיין אין לי מושג איך עושים את זה , כי אולי אי אפשר להפסיק לפחד , אבל להתמודד עם הפחד ולהסתכל לו בעיניים ולומר לו , "בחייאת, חכה כאן בצד , אני מסוגלת לעבור אותך ", זה כן אפשר.

אז למרות הפחד ולמרות הכאב , פשוטו כמשמעו , נפשי וגם פיזי , כי כאב של ניתוח כנראה לא עובר כל כך מהר' והטראומה , היא כמובן בנתה לה בתוכי בית ויש לה שלט על הדלת , "מה אם זה יקרה לי שוב?" אני מנסה לעשות שקט בתוכי, אני מחליטה שמגיעה לי איכות חיים , אז אולי זה קצת יקרטע בהתחלה , ואני רק אציץ לעבר תחילתה של הדרך החדשה שלי , ואולי גם אניח עליה את כף רגלי בהיסוס ואחזירה למקומה וחוזר שוב חלילה , עד שיהיה לי אומץ לעלות ולצעוד בדרכי החדשה בבטחה.

בזכות האמונה שלי , אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהכל , ואני ממש אוהבת את החיים , ויותר מהפחד שמקנן בי , אני יודעת שיש מטרה לחיים האלה , שאני לא סתם פה , בטח לא בשביל לבכות או לפחד.

לפני שבועיים נפגשתי עם איזה גאונת על שאני מכירה כבר שנתיים והיא אמרה לי שיכול מאוד להיות שבמקרה שלי , דברים לא נועדו לקרות לפי הספר כמו שנהוג לומר , שאולי החיים שלי נועדו לקרות כמו יצירה של פיקאסו , כל איבר במקום אחר ולא לפי הסדר, ולמרות זאת , היצירה עצמה היא נפלאה ויקרת ערך. הקשבתי לדבריה בקשב רב, והיה לי מן "אוף" קטן כזה בתוך הלב , כי עם כל הכבוד לפיקאסו , אני לא רוצה להיות פיקאסו , אני רוצה להיות הילדה שחלמה להיות כמו סבתא וסבא שלה , שהתאהבו והיו זוג שרק היה אפשר לקנא בו , כי הם היו זוג לתפארת והייתה להם אהבה כגודל החיים שהם הרבה יותר גדולים מהדמיון, ממש גדולה , ענקית! ומצד שני הייתי גם הילדה שלא הלכה עם העדר, שהיה לה עולם עשיר ופורץ דרך משלה . הייתי גם וגם.

אז יומיים אחרי פתחתי ויקיפדיה על פיקאסו ולהפתעתי גיליתי שתאריך הפטירה שלו הוא 8/4 שזה תאריך הלידה שלי . משהו אנרגטי בידיעה הזאת הביא אותי לחשוב שבדרך קוסמית לי ולפיקאסו כנראה יש מן המשותף לפחות באנרגיה .

אני באמת לא יודעת מה יהיה איתי ולאן תיקח אותי הדרך , אני רק יודעת שאני רוצה , שאני מאמינה כי יש שם למעלה כבר נבחרת שלמה ששומרת עליי , אבא שלי , סבא שלי ולפני חודש גם סבתא שלי הצטרפה ואני מבטיחה לכם שהיא באה לעבוד. ואלוהים , הוא איתי עוד לפני שנולדתי וכשאני מדברת אליו הוא בוודאות מקשיב .

אז היה לי חלום והוא נשבר , אבל אני לוקחת את השברים ועושה מהם את הפיקאסו שלי, מה ייצא? אין לי מושג , אבל בטוח שתהיה שם יצירה נפלאה .

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

היומן של מיכל:החלום ושברו

עוד במגזין