שוק קרנות הסל בישראל הגדיל את ההעדפה המקומית להשקעות זרות

מחקר חלוצי מציג: הגידול המרשים בשוק קרנות הסל בישראל בשנים האחרונות קשור לירידה הניכרת ברמת הטיית הביתיות לפיה המשקיעים מחזיקים בתיקי ההשקעות שלהם נתח גדול יותר של נכסים מקומיים ומעדיפים להיצמד למוכר ולידוע מאשר להשקעות הזרות




מחקר כלכלי חלוצי של ד"ר סיון ריף מהמרכז האקדמי רופין ופרופ' למימון יוסי יגיל, המשנה לנשיא המכללה האקדמית גליל מערבי מציג שתי תופעות ייחודיות ברמתן לישראל יחסית למדינות מובילות כלכלית בעולם: רמת הטיית הביתיות וגודלו של שוק קרנות הסל. הממצא המרכזי והמשמעותי במחקר זה הוא שהעלייה הניכרת בערך שוק קרנות הסל בישראל קשורה לירידה הגדולה ברמת הטיית הביתיות של משקיעים בישראל שהגדילו לאחרונה את נתח ההשקעות הזרות בתיקי ההשקעות שלהם.

פרופ' יוסי יגיל, המשנה לנשיא המכללה האקדמית גליל מערבי. באדיבות המצולם

המחקר פורסם ב- Investment Analysts Journal אחד מכתבי העת המדעיים המובילים בתחום המימון. את ישראל ניתן לכנות "כמעצמה" של קרנות סל במונחים מוחלטים (למרות גודלה הקטן יחסית של בורסת ת"א) וקל וחומר במונחים יחסיים. ערך השוק של קרנות סל (שנקראו בישראל תעודות סל עד 2018), הידועות בשמן הלועזי Exchange Traded Funds (ETFs), מגיע כיום לסכום של עשרות מיליארדי דולר, והוא אחד הגבוהים בעולם.

במונחים יחסיים מדורגת ישראל אף גבוה יותר מארה"ב כאשר מרכיב קרנות הסל בסך ערך השוק של כל ניירות הערך הסחירים בישראל מגיע ל-0.14 בהשוואה ל-0.10 בלבד בארה"ב. ארה"ב הייתה הראשונה בעולם שהנפיקה סוג חדש זה של נייר ערך בשנת 1993. בישראל הונפקה קרן הסל הראשונה בשנת 2003. שוק קרנות הסל צמח בממדים אדירים בעולם בכלל ובישראל בפרט בזכות מספר מאפיינים ייחודיים השונים מאלה של קרנות הנאמנות (mutual funds) הקלאסיות: הן "מחקות" מדדים פיננסיים שונים ורבים בארץ ובעולם והן נסחרות בבורסה, דבר המתבטא בעמלות מסחר נמוכות ודמי ניהול נמוכים מאד אם בכלל.

התופעה הפיננסית השנייה הייחודית לישראל בדרגתה הגבוהה יחסית למדינות מפותחות במערב ובמזרח היא תופעת הטיית הביתיות (Home Bias). תופעה זו מתבטאת בכך שמשקיעים מחזיקים בתיקי ההשקעות שלהם נתח גדול יותר של נכסים מקומיים יחסית לנכסים זרים מאשר הנתח הצפוי על פי תיאוריית תיקי השקעות. מחקרים קודמים מספקים הסברים שונים לתופעה זו כגון עלויות עסקה, מידע אסימטרי, מיסים, מגבלות ממשלתיות ומקדמי מתאם גבוהים יחסית בין תשואות נכסים במדינות שונות.

הסברים נוספים לתופעת הטיית הביתיות נובעים מגורמים התנהגותיים לפיהם משקיעים מתנהגים לעתים לא על פי התיאוריות הפיננסיות המקובלות, והחלטותיהם לא תמיד רציונאליות. החוקרים גם מראים שהידע והניסיון של משקיעים כמו גם זמינותם של ניירות ערך בעלי פיזור וגיוון בינלאומי, כגון קרנות סל, עשויים להפחית את רמת הטיית הביתיות.

על פני התקופה של 15 שנה (2012-1997) לישראל היה היחס הגבוה ביותר של הטיית ביתיות מבין 10 מדינות מאמריקה, אירופה ואסיה שלהן יש את רמות התוצר ותוצר לנפש מהגבוהות בעולם. יחס זה עמד בתקופה זו על 0.88 בישראל לעומת ממוצע של 0.73 ב-10 המדינות הללו.

בתקופה 2018-2007 היה היחס בישראל 0.70 בממוצע לשנה והוא נע בין 0.56 ל-0.86. ב-2007 הוא עמד על 0.84 וירד בהדרגה ל-0.58 ב-2017.

האחוז של ערך תעודות הסל מסך ערך המניות של משקיעים בישראל עלה פי 10 מ-0.55 ב-2007 ל-4.57 ב-2017.

הממצא המרכזי והמשמעותי במחקר זה הוא שנמצא מתאם שלילי מובהק של (0.27-) בין גידול מרשים זה בהיקף קרנות הסל לבין הירידה הגדולה ביחס הטיית הביתיות בישראל בשנים 2018-2007.

כמו כן נמצא קשר חיובי מובהק (0.53) בין הגידול ברמת הסיכון לבין העלייה ביחס הטיית הביתיות, כאשר רמת הסיכון נמדדה כיחס בין נכסים מסוכנים לבין סך נכסים עבור המשקיעים בישראל. כלומר, ככל שרמת הסיכון גדלה, משקיעים בארץ נוטים יותר להיצמד "למוכר ולידוע" ולהפחית בהתאם את השקעותיהם הזרות.

ממצא חשוב אחר במחקר זה הוא שלמשקיעים מוסדיים יש יחס הטיית ביתיות נמוך יותר מאשר למשקיעים פרטיים בישראל, דבר המצביע על כך שמשקיעים בעלי ידע וניסיון מאמצים לעצמם יחס הטיית ביתיות נמוך יותר המתבטא בהשקעה גדולה יותר בשווקים זרים.

חשוב להדגיש שלירידה ביחס הטיית הביתיות ישנה חשיבות גדולה כי הוא מתבטא בגידול בפיזור בינלאומי וירידה במחיר ההון – ושני אלה תורמים לעליה ברווחתם של המשקיעים המקומיים.

 

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • מה דעתכם על המטרונית בחיפה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך