מיומנויות רגשיות חברתיות באקדמיה- ד"ר ניבה דולב, ראש המחלקה לחינוך וקהילה באקדמית כנרת

מאמר בנושא חשיבות מתן מיומנויות רכות לסטודנטים באקדמיה




השיח על הצורך בפיתוח סט רחב של מיומנויות וכשירויות בקרב ילדים ובני נוער עולה לאחרונה וניתן לפגוש אותו במאמרים וכתבות רבות (כולל של הכותבת). מדובר במיומנויות שיאפשרו להם אותם להתמודד בהצלחה עם עולם המשתנה בהתמדה. מיומנויות אלה קרויות לעיתים קרובות מיומנויות המאה ה 21 (אפילו שהמאה ה 21 כבר די מזמן כאן). אלה כוללות מיומנויות קוגניטיביות מסדר גבוה, ומיומנויות רגשיות-חברתיות. בפן התוך אישי אלה כוללות את היכולת של ילדים ובני נוער להיות מודעים לעצמם, לנקודות החוזק והאתגר שלהם, לתחומי העניין שלהם, את היכולת לזהות, להבין ולנהל רגשות, להתמיד לנוכח אתגרים ולהתמודד עם כשלונות, להציב מטרות ולחתור להשגתן, להביע דעות ורעיונות בפתיחות אך תוך כבוד לאחר, להיות אופטימים אך ריאליים. בפן הבין אישי אלה כוללים את היכולת להבין אחרים ולגלות אמפתיה, לתקשר באופן אפקטיבי ומכבד, לעבוד בצוותים ולשתף פעולה עם אחרים, לקבל אחרים ולהכיל שונות, לראות את המאחד ולראות לפעול באופן חיובי התורם לאחרים ולחברה. בפן הקוגניטיבי נמצאים היכולת לדעת ללמוד לאורך החיים, לפתור בעיות מורכבות ולחשוב באופן ביקורתי ויצירתי.

דר ניבה דולב קרדיט ארז ביט

ההכרה הזו מחלחלת עמוק. ה OECD כבר ציין אותן בין המיומנויות החשובות, דוחות רבים של חברות מחקר כגון מקקינזי הדגישו את תרומתם בתחומים שונים ולאחרונה התבשרנו כי מבחני הפיז"ה הבינלאומיים ישנו כיוון ויבחנו את המימדים הרגשיים והחברתיים של הילדים בבית הספר. השיח הזה מביא לעליה במודעות, עניין ויישום בשטח בתחום של פיתוח המיומנויות הרגשיות והחברתיות. לדוגמה, קראנו כי כל מערכת החינוך בתל אביב תטמיע למידע רגשית-חברתית, וכמות ההשתלמויות והתהליכים בית ספריים בתחום עולים בכל מקום.

וטוב שכך הוא, שכן מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין יכולות אלה לבריאות ואריכות ימים, ללמידה והצלחה בעבודה בעתיד, לרווחה נפשית, למערכות יחסים טובות וצמצום רמות בדידות ולהמנעות מהתנהגויות פוגעניות וההתנהגויות בסיכון.

השאלה שהייתי רוצה להעלות, לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית הקרבה, היא- מה עם אלה שסיימו את הלימודים לפני פריחת ההבנות והתכניות האלה? או שהיו חלק ממערכות שהטמיעו תכניות כאלה כתכניות לימוד אך לא עסקו בפיתוח משמעותי ועמוק של המיומנויות והפיכתן לאורח חיים?  סטודנטים למשל?  הם הראשונים שיצאו לעולם העבודה החדש, אבל התחנכו במערכות שבמקרים רבים מדי עדיין לא עסקו בפיתוח מיומנויות. האם זהו תפקיד האקדמיה? האם בכלל אפשר עוד לפתח מיומנויות רכות בגילם? ואם כן, כיצד עושים זאת?

ראשית, מחקרים מראים כי ניתן לפתח מיומנויות רגשיות חברתיות בכל גיל. גם הרבה אחרי האקדמיה. ארגונים עסקיים מובילים בתחומים שונים מטמיעים תכניות מסוג זה בהצלחה רבה. שנית, למרות שהדעות בנושא חלוקות, המגמה הרווחת היום מכירה באחריותה של האקדמיה להכין את בוגריה לעולם בכלל, ובמקצוע אותו הם לומדים בפרט. גוברת ההבנה כי האקדמיה אינה יכולה להשאר רק מגדל השן להרחבת החשיבה האינטלקטואלית והידע. אלה חשובים אך אינם מספיקים. עולם העבודה השתנה באופן ניכר, מרבית המקצועות עוברים שינוי והציפיות מהבוגרים משתנה. האקדמיה צריכה להוציא משעריה בוגרים המסוגלים לגלות גמישות ולהשתנות יחד עם הסביבה, להמשיך ללמוד לאורך החיים, לקחת אחריות על עצמם ואחרים, לחשוב באופן ביקורתי ולתקשר ולשתף פעולה עם אחרים, שכן אין כמעט אף עבודה הנעשית היום לבד, לגלות הבנה גלובלית, בינלאומית ורב תרבותית ועוד ועוד

האקדמית כנרת. תמונה: באדיבות המכללה

האקדמית כנרת. תמונה: באדיבות המכללה

אך בניגוד לבתי הספר, האקדמיה נמצאת מאחור בחשיבה וביישום של פיתוח מיומנויות המאה ה 21. חלק מהקושי נובע מתכנית הלימודים העמוסה שקשה לוותר בה על אף קורס, חלק אחר מתפיסת תפקידי המרצה וההכשרה שלו, שאינה כוללת התמחות בפיתוח יכולות אישיות, ואחר מהצורך בתהליך של שינוי תפיסה כולל של מהות האקדמיה ושינוי פרקטיקות תומכות.

אני מאמינה כי זהו תפקיד האקדמיה וחובתה וכי ניתן לעשות זאת במסגרת האקדמיה. חשוב ואף הכרחי להפוך את נושא דמות הבוגר שאנו רוצים להוציא משערינו, המיומנויות שחשובות לבוגרים והדרכים לעשות זאת לנושא דיון ויישום מרכזי באקדמיה בשנה הקרובה. וצריך להיות נכונים לשנות ולהעז ולצאת מאזור הנוחות (והאין זאת אחת ממיומנויות המאה ה21)., חשוב גם לשים זאת במקום מרכזי בשיח, לדבר על הנושא ולחשוף את כל המרצים והסטודנטים לנושא וחשיבותו, ובכך להניח את התשתית להבנה של חשיבותן ולעשייה בהמשך.

וברמה הפרקטית, כמה דרכים שניתן לשלב באקדמיה. אחת הדרכים היא קורסים ייעודיים העוסקים במיומנויות הנדרשות בעולם המשתנה בכלל, וכאלה העוסקים במיומנויות ספציפיות בפרט- למשל מודעות עצמית, אמפתיה, תקשורת בין אישית, פתרון קונפליקטים, חשיבה יצירתית ועוד. את אלה ניתן לבחור בהתאם ליכולות החשובות לדיסציפלינה אותה מלמדים. לצורך זאת, חשוב לנהל דיון מעמיק במחלקות השונות לגבי המיומנויות החשובות לבוגרים. למשל, הידעתם כי אחד הקשיים העיקריים של מהנדסים היוצאים לשוק העבודה הוא תקשורת עם לקוחות, יכולת לגלות אמפתיה מחד ואסרטיביות מאידך כשמדובר בקביעה ועמידה בלוחות זמנים וניהול צוות? אנשים העוסקים במקצועות הרפואה זקוקים לאמפתיה ותקשורת בין אישית, ליכולת לנהל קונפליקטים, להתמודד עם לחץ ומתח ועם אי הצלחות, ועוד ועוד

דרך אחרת היא שינוי דרכי ההוראה והלמידה כך שיתמכו בפיתוח המיומנויות. קיים מגוון דרכי הוראה ולמידה רחב היכול לתמוך בהשגת מטרות אלה, אם מכוונים אותן לשם. למידה מבוססת פרוייקטים, למידה מבוססת בעיה, למידה מבוססת דילמות, ולמידה מבוססת עתיד (המכונים XBL- ה BL פרושו למידה מבוססת….וה-X מייצג את השיטות השונות) , למידה עמיתים,  למידה הפוכה, למידה היברידית ועוד ועוד. מה שחשוב הוא שהפדגוגיה תשרת את המטרה ולא תעמוד בפני עצמה. עצם השימוש בשיטת הוראה מסויימת עוד לא מפתח אות המיומנות, צריך לפתח אותה באופן אקטיבי. למשל, גם כששמים סטודנטים לעבוד בצוותים, אם לא ילמדו כיצד לעשות זאת באמצעות כלים, משוב ופיתוח מתמיד, לא יהיה לה ערך רב.  חברי הקבוצה רק ישכפלו דפוסים ישנים.

דרך נוספת וחדשה, שפותחה עבור תכנית ERASMUS+ הארופית היוקרתית על ידי צוות חוקרים ישראלי (ואני ביניהם) הוא שזירת פיתוח מיומנויות בקורסים קיימים. בגישה זו המרצה יוצר קישורים בין המיומנות לבין המקצוע והחומר אותו הוא מלמד, והסטודנטים פועלים באופן אישי לפיתוח אותה מיומנות תוך מעבר בין משימות אישיות מבוססות מחקר ופרקטיקה. באופן זה לא נפגע זמן הלמידה האקדמי, המרצה אינו חייב להיות מומחה למיומנויות הרגשיות-חברתיות, והסטודנטים מפתחים אחריותיות ללמידה שלהם.

יש דרכים נוספות, אבל בבסיס כל העשייה עומדות מספר הנחות יסוד: האקדמיה, על המרצים והסגל המנהלי שבה, צריכים להאמין שפיתוח מיומנויות אלה לא רק חשוב אלא חלק מתפקיד האקדמיה, הם צריכים To walk the talk ולהדגים יכולות אלה- בהתנהגות, בשיח שלהם עם הסטודנטים ואחרים ובקישור המיומנויות לתחומי עיסוקם. כל מפגש וכל שיח הוא הזדמנות לפיתוח מיומנויות (וגם לפגיעה בהן). דניאל גולמן אמר בספרו הראשון על האינטליגנציה הרגשית (שהיה חלוץ בהבאת נושא המיומנויות הרגשיות-חברתיות לקהל הרחב, ובמיוחד לעולם החינוך) שאם אנחנו רוצים או לא, ואם הכרנו את התחום והמושגים או לא, אנחנו מהווים מודל, טוב או פחות טוב, של אותן יכולות. אז אנשי האקדמיה, החינוך ואנשי המקצוע בתחומים השונים, בואו ונהיה השינוי שאנחנו רוצים בעולם, ושהעולם צריך היום.




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • מה דעתכם על המטרונית בחיפה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחינוך