ניוז בעיניים שלנו: בחיפה אין דו קיום

תחושות של קיפוח, פחד ושנאה, מונעים מחיפה את האפשרות לשמש דוגמה לדו קיום בין יהודים לערבים. הצגת חיפה כעיר של דו קיום אמיתי, מוטלת כיום בספק והמצב רק מחמיר. ניוז בעיניים שלנו


 

“אפשרוּת לשני גורמים מנוּגדים, לחיות זה לצד זה", זו ההגדרה המילונית לערך של דו קיום. וכשמדברים על דו קיום בין יהודים וערבים, נהוג תמיד להביא את חיפה כעיר לדוגמא, בה מתקיים לכאורה דו קיום אמיתי בין שתי האוכלוסיות.

אולם, על פי רוב, אלו שטוענים שישנו דו קיום בחיפה הם רק מבקרים, תיירים, אורחים לרגע, או מי שמגיעים לעשות כתבה על הפריפריה, מטיילים בין המסעדות ומקומות הבילוי בעיר ושבים למרכז הארץ, כשהם משוכנעים שאכן, חיפה, היא הסמל לדו קיום אמיתי.


 

העיר התחתית, חיפה. צילום: דורון גולן

חיפה מוצגת בחלון הראווה כעיר של דו קיום אמיתי. האמנם? בתמונה, גן הבהאים ברקע העיר התחתית. צילום: דורון גולן

 

ואולם מי שמכיר את העיר חיפה, יודע שבחיים האמיתיים אותו דו קיום אוטופי, הוא משהו שברירי וטעון, שניצב על כרעי תרנגולת ושהאינטרס המרכזי שלו הוא אינטרס כלכלי.

לזכותה של חיפה עומדים שני דברים שמונעים את הידרדרות המצב: ההיסטוריה המשותפת בין יהודים לערבים בעיר והעובדה שאין בחיפה מקומות קדושים כמו הכותל המערבי, או מסגד אל אקצא, שמונעים למעשה התלקחויות על רקע דתי ופוליטי.

"לא צריך להסתכל על המצב כאילו מחזיקים ידיים ולשגר מסרים של אהבה", אומר הכתב לענייני החברה הערבית בערוץ כאן חדשות של תאגיד השידור, ערן זינגר, אחד המומחים בישראל לענייני ערבים.

זינגר אומר חד משמעית: "אין דו קיום בחיפה, יש חיים משותפים בחיפה, יש הבנה משותפת בחיפה שלא צריך לדרדר את המצב יותר ממה שהוא. יהודים לא אוהבים ערבים וערבים לא אוהבים יהודים וזה לא ישתנה. מה שכן וזה מהעוד מעניין זה שיהודים וערבים מאוד אוהבים את המדינה. היהודים לא מבינים כמה הערבים אוהבים את המדינה, לאת את היהודים, את המדינה. כשיש כזו אהבה למדינה ולמקום וכמובן לאדמה, אז יש על מה לדבר ויש קרקע משותפת להבנה".

 

"יש הבנה משותפת בחיפה שלא צריך לדרדר את המצב יותר ממה שהוא". ערן זינגר. צילום: באדיבות כאן, תאגיד השידור הישראלי

 

"הערבים מאוד אוהבים את מדינת ישראל", מסביר זינגר, "הם לא א והבים את מה שהמדינה עושה להם תמיד, הם לא אוהבים את המדיניות של המדינה, אבל המדינה כמדינה היא מדינה שעושה המון למען החברה הערבית והם מבינים את זה.

היהודים לא מבינים עד כמה הערבים אוהבים את המדינה. יהודים עושים הכללות והרבה מאוד יהודים חושבים שהערבים רוצים רק לגמור את המדינה ורוצים שהמדינה תחוסל וזה לא נכון. הערבים פה מאוד מודעים למה שקורה באזור, למה שקורה במזרח התיכון והם רוצים בטובתה של המדינה".

 

ואדי ניסנאס, חיפה. צילום: דורון גולן

שכונת ואדי ניסנאס בחיפה. צילום: דורון גולן

 

זינגר אומר כי "יש שתי מגמות מאוד חזקות בתוך החברה הערבית והן מגמות סותרות. יש מגמה של ישראליזציה ויש מגמה של פלשתיניזציה. ושתיהן חיות אחת ליד השנייה. מדי פעם הן מתנגשות, פעם אחת מגמה אחת חזקה ומורגשת יותר מהשנייה, אבל רוב הזמן הן חיות ביחד סך הכל בסדר".

לדבריו, "מבחינה היסטורית בחיפה, היחסים בין יהודים וערבים היו אחרת. בחיפה היה ראש עיר ערבי, בתוך העירייה יש בעלי תפקידים בכירים, אי אפשר לפקפק בהיסטוריה הערבית של תושבי חיפה, יש פה משחק זהויות שהרבה מאוד פעמים הוא ממלא אינטרסים.

אי אפשר להשוות את המצב בין יהודים וערבים בחיפה למצב בירושלים, כי במקום שיש בו מקומות קדושים שנויים במחלוקת, או מריבה דתית בת אלפי שנים, אז יש בלגאן, ובחיפה אין את זה. לכן בחיפה המצב יותר טוב, הוא פחות טעון.

בחיפה יש הבנה משותפת שחייבים לגור פה ביחד, שאף אחד לא הולך לשום מקום. לחיפה יש מעמד מאוד מיוחד בקרב הערבים בארץ וגם בחברה הפלשתינית בשטחים. היא נחשבת עיר מאוד סובלנית, מאוד נעימה, ולכן הרבה ערבים מגיעים לנפוש בה ולבלות".

 

"אי אפשר להשוות את המצב בין יהודים וערבים בחיפה למצב בירושלים". הפגנת תמיכה בפלסטינים, בחודש מאי 2018 בחיפה. צילום מתוך סרטון דף הפייסבוק של כיכר הימין

 

רג'א זעאתרה, חבר מועצת העיר חיפה מסיעת חד"ש אומר: "המצב בחיפה לא מושלם, אבל יש להבדיל ממקומות אחרים כי בחיפה יש משהו מעבר לזה, יש היסטוריה, יהודים וערבים עובדים ביחד והם יכולים לראות את האינטרס המשותף בין האנשים ובין הקבוצות.

אפשר להבין שמי שמולך זה גם בן אדם שיש לו משפחה. מה שמיוחד בחיפה זה גם טיב היחסים, כי למשל יש רופאים ערבים בבתי חולים, יש המון סטודנטים, האוכלוסייה פה היא לא במעמד של עובד-מעביד.

כשסטודנט ערבי וסטודנט יהודי יושבים אחד ליד השני בלימודים אז הם שווים. יחסי הכוחות הם לא כמו במקום שבו רק הולכים לאכול פלאפל, או במקום שבו יש מלצר ערבי או מוסכניק ערבי. יכול להיות שהרופאה שלך ערבייה ומי שיטפל בך הוא ערבי. זה מוסיף אווירה חיובית ליחסים בין יהודים לערבים".

לדברי זעאתרה, שמתגורר בבניין משותף עם יהודים, אומר: "אני מעדיף לדבר על קיום משותף. בקיום משותף לא חייב להיות הכל או לא כלום. כשמסתובבים היום בעיר התחתית, אפשר למצוא חבר'ה יהודים שיושבים עם חבר'ה ערבים, במושבה הגרמנית אפשר למצוא משפחות יהודיות וערביות".

עם זאת, אומר זעאתרה, "המצב לא מושלם, יש הרבה מה לשפר אצל יהודים ואצל ערבים, אבל בחיפה המצב יותר טוב מאשר במקומות אחרים כמו עכו ויפו. צריך לדאוג לחזק את זה וזה לא קל".

 

רג'א זעאתרה. צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

"אני מעדיף לדבר על קיום משותף. בקיום משותף, לא חייב להיות הכל או לא כלום". חבר המועצה רג'א זעאתרה. צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

 

"כדי להגיע לחיים משותפים צריך קודם כל להכיר בכך שזו עיר שלא שייכת רק לצד אחד", אומר זעאתרה, "אפילו אם צד אחד הוא הרוב בעיר. חיפה בלי ערבים זו לא אותה חיפה אפילו שהערבים הם 12 אחוז, חיפה היא לא חיפה בלי הערבים. מבחינה היסטורית הקיום של היהודים בחיפה לא בא על חשבון הערבים אלא בא לצד הערבים. העירייה צריכה להיות יותר רגישה ביחסים האלה בין יהודים לערבים".

זעאתרה מציע שיהיו לימודי השפה הערבית בבתי הספר היהודים כמו שלומדים עברית בבתי הספר הערבים. לדבריו, היכרות עם השפה הערבית תוביל להכרה של הצד השני ושבירת מחסום הפחד משפה לא מוכרת. "מבחינת האנשים", אומר זעאתרה,

"צריך לנהוג לפי "חיה ותן לחיות". ככל שנתחיל עם אנשים צעירים יותר, יש להם יותר דברים משותפים. הם משחקים באותם משחקים, באותן אפליקציות ומצטלמים באותם פילטרים ומעלים לרשתות החברתיות. המשותף בינהם גדול יותר מהמפריד ותלוי איך מנהלים את זה ואיך משתמשים בזה בצורה חכמה".

 

המושבה הגרמנית, חיפה. צילום: דורון גולן

"המשותף גדול יותר מהמפריד ותלוי איך מנהלים את זה". שכונת המושבה הגרמנית, חיפה. צילום: דורון גולן

 

בחודש מאי האחרון במהלך מבצע שומר החומר שערך צה"ל מול ארגון הטרור חמאס בעזה, נערכו בחיפה הפגנת סוערות של המגזר הערבי נגד ישראל ובעד עזה והחמאס. "מבחינה עובדתית היו הפגנות משני הצדדים", אומר זעאתרה: "הפגנה כל עוד היא מתקיימת בהתאם לסדר הציבורי היא דבר לגיטימי והיא חלק מחופש הביטוי. זה הופך לא לגיטימי כאשר יש פגיעה ברכוש, בסדר ציבורי, באנשים אחרים".

פאדי נג'אר, חיפאי זה דורות, פתח את מסעדת דוזאן במושבה הגרמנית לפני 20 שנה. הוא היה עד לכל ההפגנות שנערכו במושבה הגרמנית ולכל השינויים שחלו בה עד שהפכה להיות מקור משיכה לבליינים מחיפה ומבחוץ.

"אני בן אדם שכל החיים שלו זה דו קיום" הוא אומר "אפילו העיצוב של המסעדה שלי, כל שולחן שונה כי אני מאמין שכולנו שונים אבל תמיד יש מקום לכולנו ביחד. יש מקום לכולם במדינה הזו. אם פותחים את הלב ואת הראש".

 

פאדי נג'אר, מסעדת דוזאן. צילום עצמי

פאדי נג'אר, מבעלי מסעדת דוזאן. צילום עצמי

 

נג'אר מוסיף ומתייחס לכל ההפגנות שהיו במושבה הגרמנית במהלך מבצע שומר החומות "הרגשנו שאנחנו מאוימים, אין מי שישמור עלינו. אני כבר לא כך מאמין בלנגב חומוס אצל ערבי או לשתות קפה אצל ערבי כדו קיום. דו קיום צריך לתת לנו זכויות שווה בשווה, להיות מדינת כל אזרחיה ולא מדינה של אפליה. באירועים האחרונים הרגשנו נטושים, באו מתנחלים לחיפה, שברו בתים, שברו מכוניות, הרסו הכל. כל ערבי שרק הרים שלט אז פיזרו אותו ברימוני הלם, לקחו אותם למאסר, היכו אותם".

"אם אתה חי במדינה "דמוקרטית" כאילו ואני כבר לא מאמין שהיא דמוקרטית, יש לך חוקים ליהודים וחוקים לערבים, אז על איזה דו קיום מדברים. אנחנו צריכים לחיו ביחד בשלום בגובה העיניים ולא כמו חמור ורוכבו. צריך לקבל את אותן זכויות. אני נולדתי פה, אני מכבד את חוקי המדינה, אני אזרח ישראלי, משלם את כל המיסים", אומר נג'אר.

"בשביל לחיות חיים משותפים, צריך לחיות במדינת כל אזרחיה", אומר נג'אר: "כולנו שווים. ברגע שאין שוויון אין דו קיום ואין שוויון".

נג'אר אומר בלהט: "במקום לעשות שלום עם דובאי, ששום דבר לא מקשר אותנו אליהם, תעשו שלום עם הפלשתינים. כמו משיודעים לאכול מצלחת אחת, צריכים לדעת גם לאכול ביחד, צריך ללמוד כל אחד את התרבות של השני, לכבד את הדת של השני", הוא אומר.

 

המושבה הגרמנית בחיפה. צילום: דורון גולן

שכונת המושבה הגרמנית, חיפה. צילום: דורון גולן

 

נג'אר שחוגג את יום הולדתו ב-4 בנובמבר, יום הירצחו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל, אומר: "כל שנה אני זוכר את היום הזה הכי שמח שלי, אני זוכר שרצחו את רבין באותו יום. לא רצחו רק את הבן אדם, רצחו גם האידיאולוגיה שלו, רצחו את השלום שרצה לעשות. אין יותר אנשים שפויים במדינה הזו, אין אנשים שרוצים להבין שאנחנו קיימים פה ונישאר פה עוד מאות שנים. אז כדאי שנחיה בשלום ובשיוויון".

ד"ר רונית מרזן, חוקרת חברה ופוליטיקה פלשתינית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ומאחוריה 30 שנות שירות מסורות בגופי המודיעין בישראל. ד"ר מרזן אומרת במילים מפורשות שהדמוקרטיה הישראלית הפכה להיות דמוקרטיה מתגוננת, שבסופו של דבר תעביר לידי הערבים את המדינה, על מגש של כסף.

ד"ר מרזן מספרת שבחיפה יש ערבים קיצוניים מאוד, חלקם הגיעו מחוץ לעיר וחלקם ילידי חיפה. רובם משתייכים לתנועת בל"ד ולתנועת בני הכפר. "הן רואות בישראליזציה ובנורמליזציה כדברים שצריך לעקור מהשורש. הן קוראות לשלטון בישראל קולניאליזם התנחלותי, הן רואות בחיפה עיר כבושה. הפעילים עושים חריש עמוק בקרב צעירים וילדים", היא מספרת על

 

 

ד"ר רונית מרזן. צילום: מיכה בריקמן

"הדמוקרטיה הישראלית הפכה להיות דמוקרטיה מתגוננת". ד"ר רונית מרזן. צילום: מיכה בריקמן

 

"לאף קבוצה אסור לדרוס זהות לאומית של קבוצה אחרת", היא אומרת, "אבל, אסור בשום פנים ואופן להרשות שלאומיות תהפוך ללאומנות אלימה וזה מה שאנחנו רואים היום. ניצנים בחיפה שבאו לידי ביטוי גם במצבע שומר החומות. ברמה המטאפורות מבצע שומר החומות זה "הקדם אירוויזיון". אנחנו צפויים לראות התקוממות רבתי במלוא הדרה ותפארתה וזה לא רחוק ולשם זה הולך וחיפה "תככב" בעניין הזה".

ד"ר מרזן מסבירה: "הם (הערבים הקיצוניים-ד"ג) מנצלים את הדמוקרטיה הישראלית שהפכה להיות דמוקרטיה מתגוננת. הם מנצלים את זה עד תום". לדבריה מאחורי ההתקוממות והמהומות של המגזר הערבי במהלך מבצע שומר החומות, עמדה קטאר.

ד"ר מרזן אומרת כי הגישה של הערבים כעת, היא להמתין עד שהמדינה תעבור אליהם על מגש של כסף. לדבריה, אין בארץ משילות והיא מציינת: "אם שוטרים נכנסים לכפר ערבי הם מקבלים מכות". עוד היא מוסיפה בנושא: "הערבים רואים איך הצבא הישראלי הסתלק מדרום לבנון ואיך חיזבאללה התעצם. הם רואים איך הצבא הישראלי הסתלק מרצועת עזה ואיך חמאס התעצם וישראל לא מצליחה להכריע את חמאס. הם רואים את דרום אפריקה איך האפרטהייד שם הסתיים. הם מסתכלים על מה שקורה בישראל ורואים איך המדינה נחלשת, הפשע משתולל ובסוף המדינה שלנו תעבור אליהם על מגש של כסף".

על דבר אחד כולם מסכימים. אם אנחנו רוצים באמת ובתמים להגיע לחיים משותפים, מלאים ובריאים, עלינו להתחיל להחדיר זאת לדור הצעיר. הילדים שעדיין לא ספגו את ההשפעות הפוליטיות והחברתיות, הם אלו שיכולים לגדול ללא דעות מוטות על הצד השני והם אלו שיכולים אולי להוביל את חיפה, לחיים של שלום.




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • איך אתם ממתיקים את הקפה/ תה שלכם?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com
יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בחדשות
























Ads

Zone not found or deactivated.Zone id : 236209