X

מחקר בינלאומי חושף: משקיעים מגדילים את נתח ההשקעות הזרות בתיקים שלהם

המחקר החלוצי, המתבסס על עשרות מדינות בעולם, מראה שרמת הגלובליזציה בכל מדינה כולל בישראל תורמת לשיפור ב"הטיית הביתיות". תופעה פיננסית זו ייחודית לישראל בכך שמשקיעים מחזיקים בתיקי ההשקעות שלהם נתח גדול יותר של נכסים מקומיים לעומת זרים, בהשוואה למדינות מפותחות




מחקר, המתבסס על מדגם של עשרות מדינות בעולם, מצא כי ככל שרמת הגלובליזציה (הכלכלית, חברתית או פוליטית) במדינה גבוהה יותר, נמוכה יותר דרגת הטיית הביתיות, כך שמשקיעים נוטים יותר להכליל ניירות ערך זרים בתיקי ההשקעות שלהם.

לעומת זאת, משקיעים במדינות בעלות רמת גלובליזציה נמוכה נוטים לבסס את תיקי ההשקעות שלהם בעיקר על ניירות ערך מקומיים ובכך מחמיצים את היתרונות של פיזור וגוון השקעות בינלאומי, כך שתיקי ההשקעות שלהם מאופיינים ברמת תשואה נמוכה יותר ו/או רמת סיכון גבוהה יותר מאשר תיקי השקעות בעלי מרכיב גבוה יותר של בינלאומיות במדינות בעלות רמת גלובליזציה גבוהה.


 



פרופסור יוסי יגיל באדיבות המצולם

המחקר נערך על ידי ד"ר סיון ריף מהמרכז האקדמי רופין ופרופ' יוסי יגיל, פרופסור למימון והמשנה לנשיא במכללה האקדמית גליל מערבי. הוא פורסם לאחרונה באחד מכתבי העת המדעיים המובילים בתחום המימון – .Managerial Finance

המדגם במחקר היה לגבי השנים 2016-2001 וכולל 42 מדינות, בהן ישראל, מהן 25 מדינות מפותחות ו-17 מתפתחות, עבורן נמצאו נתונים רלבנטיים במאגרי המידע של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. המקור למדדי הגלובליזציה הוא המכון הכלכלי השוויצרי הנקרא KOF.

מדד הגלובליזציה המשולב המקובל בתחום הכלכלה הפיננסית מורכב מ-3 מדדי גלובליזציה: כלכלי, חברתי ופוליטי. הממצאים עבור שלושת מרכיבי המדד המשולב הללו הם כדלקמן: 74, 83 ו-73, בישראל, בהשוואה ל-58, 62 ו-77 במדינות המתפתחות ו-75, 81 ו-90 במדינות המפותחות עבור שלושת מדדי גלובליזציה אלו.

התופעה השנייה, שהקשר שלה לגלובליזציה נבדק במחקר זה, היא הטיית הביתיות הידועה בשמה הלועזי כ-Home Bias. תופעה פיננסית זו ייחודית לישראל בדרגתה הגבוהה יחסית למדינות מפותחות במערב ובמזרח. תופעה זו מתבטאת בכך שמשקיעים מחזיקים בתיקי ההשקעות שלהם נתח גדול יותר של נכסים מקומיים לעומת זרים מאשר הנתח הצפוי על פי תיאוריית תיקי השקעות. החוקרים מצאו שרמת הטיית הביתיות בישראל, שערכיה בין 0 ל-1, בתקופה הנסקרת היא 0.83, והיא נמוכה יותר מאשר הממוצע ב-17 המדינות המתפתחות (0.90) אך גבוהה יותר מאשר ממוצע 25 המדינות המפותחות (0.66). כלומר, מרכיב ניירות הערך הזרים בסך תיק ההשקעות בישראל גבוה יותר מאשר במדינות המתפתחות אך נמוך יותר מאשר במדינות המפותחות.

התוצאה המרכזית והעיקרית שנמצאה במחקר זה היא קשר שלילי מובהק בין הטיית הביתיות מחד לבין הן מדד הגלובליזציה המשולב, והן עם כל אחד משלושת מרכיבי מדד הגלובליזציה – כלכלי, חברתי ופוליטי. נמצא גם שתנודתיות גבוהה בשער החליפין נוטה לגרום למשקיעים להתבסס יותר על ניירות ערך מקומיים ופחות על ניירות ערך זרים על מנת להקטין את החשיפה לסיכון הכרוך בתנודתיות שער החליפין שהוא רלבנטי להשקעות בינלאומיות.

טיב הקשר בין הטיית ביתיות וגלובליזציה נמצא שונה בין מדינות מפותחות למתפתחות. במדינות מפותחות, בהן המדד הכלכלי מפותח דיו, הסיקו החוקרים שעל מנת להוריד את דרגת הטיות הביתיות, מדינות מפותחות צריכות לשים דגש חזק יותר על המדד החברתי הכולל אינטגרציה חברתית. במדינות מתפתחות לעומת זאת, בהן הרמה הכלכלית נמוכה יותר, רצוי עבורן לשים את הדגש על המדד הכלכלי של גלובליזציה  בדרך של עידוד מסחר בינלאומי, הורדה של מגבלות על סחר בינלאומי, הפחתה במכסים ומיסים ופיתוח שוק ההון המקומי. צעדים כלכליים אלו עשויים להביא לעליה במדד הגלובליזציה הכלכלי שתפחית את דרגת הטיית הביתיות ותוביל כתוצאה מכך, לעליה ברווחת המשקיעים מהשקעות בינלאומיות בניירות ערך זרים על מנת להגדיל את התשואה ו/או להקטין את הסיכון של תיקי ההשקעות שלהם.

המסקנה העיקרית העולה ממחקר זה היא שאם מדינות העולם תגברנה את האינטגרציה הגלובלית ורמת האמון ההדדי ביניהן, הדבר יוביל להפחתה בעלויות הכרוכות בדרגת הטיית ביתיות גבוהה ולעלייה ביעילות שוק ההון. מנגד, אם תחול עלייה ברמת ההפרדה והחשדנות בין מדינות, עלולה להיווצר נסיגה בדרגת הטיית הביתיות שהייתה במגמת ירידה בעולם ובישראל בשנים האחרונות והיא עלולה שוב להתחיל לעלות, ולהתבטא בירידה ברווחתם של המשקיעים בעולם.






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך


















<