X

חודש המודעות לאנשים עם מוגבלות: האם אנחנו באמת מקבלים את השונה?

"חברה קשה, עם בעיות של נגישות והנגשה, מלאה סטיגמות ואפליות": למרות ההתקדמות וההבנה שישנם אנשים רבים החיים ביננו עם מוגבלויות, יש גם קשיים לא מעטים שמטרפדים ומונעים את השתלבותם המלאה בחברה. עתיד טוב יותר נעוץ בין היתר גם בטכנולוגיה המתקדמת. ניוז בעיניים שלנו

 

בגיל 71, עם עשרות גביעים של זכיות בתחרויות ספורט שונות, עשרות שנים של ריקודים ופעילות חברתית, איציק בראיר מקריית ים ממשיך לשעוט קדימה, במלוא המרץ. אלא שבראיר לוקה בשיתוק בשתי רגליו ולכל ההישגים הוא הגיע רק בזכות כוח הרצון שלו.


כשהיה בן שנתיים והתגורר עם הוריו באזור השרון, שתה בראיר מים מזוהמים שהכילו את נגיף הפוליו שתקף אותו וגרם לשיתוק ברגליו.


"כבר בגיל קטן עברתי ניתוחים", הוא מספר: "אבל כלום לא עצר אותי. עקב הנכות שלי, הידיים שלי היו מאוד חזקות, הייתי הולך בים על הידיים, עבדתי במשק עם אבא שלי, חלבתי פרות. התעקשתי לעשות הכל. כשהלכתי לגן, הייתי הולך עם מכשיר והייתי צולע, היה לי קשה לשמוע את הילדים צוחקים עלי ושואלים את ההורים שלהם למה אני הולך ככה".

 

איציק בראיר. צילום: דורון גולן

"התעקשתי לעשות הכל. היה לי קשה לשמוע את הילדים צוחקים עלי". איציק בראיר מקריית ים. צילום: דורון גולן

 

אחרי 42 שנים בחברת אלביט, יצא בראיר לפנסיה, אך הוא לא הוריד לרגע את קצב הפעילות שלו. הוא הצטרף לעמותת "נגישות ישראל צפון" שחבריה פועלים להעלאת המודעות לאנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית.

"אני עושה הדרכות והסברים בגני ילדים ובתי ספר ומסבירים לילדים איך זה להיות מוגבל. לדוגמא, שמים משטחים עם חורים ונותנים להם לעבור עם כיסא גלגלים בין החורים ואז הם מבינים כמה זה קשה. אנחנו מדגימים להם גם כיצד זה להיות עיוורים או חירשים, כדי שיבינו כיצד נכים מסתדרים בעולם".

לדבריו של בראיר, "יש שינוי בחברה הישראלית כלפי נכים אך לצערי זה עדיין לא אופטימלי". הוא מספר כדוגמא, על נהגים שחוסמים את רכב הנכה שבו הוא מתנייד ועל נהגים שמחנים בחניות המיועדות לנכים, מתוך חוסר התחשבות: "אין לאנשים את המודעות עד כמה חניית נכים זה דבר חשוב", הוא אומר.

"יחד עם זה, בני נוער וילדים צעירים מתחילים להפנים את קבלת הנכים. אני רואה שבקרב הילדים והצעירים יש שינוי ביחס לנכים, גם בגופים כמו אגד, עיריות, אוניברסיטה. בכל מקום שאנחנו מגיעים ומסבירים על הקשיים שלנו, אפשר לראות אחר כך שינוי לטובה".

לדבריו, הרשויות המקומיות צריכות להקדיש תשומת לב למרחב הציבורי שבשטחיהן ועוד לפני הכל, בשיקומן של המדרכות באיזור, שרבות מהן מלאות במהמורות ובמכשולים.

בראיר: "אלוהים לא נתן לי רגליים, אבל אבא שלי נתן לי את המתנה הכי יקרה בחיים וזה מוטיבציה. מוטיבציה לא קונים בשום מקום, או שיש לך – או שאין לך. אין דבר שאי אפשר לעשות, יש רק מה שלא רוצים לעשות".

 

אנחנו באמת מקבלים את השונה? צילום אילוסטרציה

 

חודש דצמבר מוקדש לציון שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות, לעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם.

החודש הזה נועד גם להגביר את המודעות, לתועלת שבהכללת אנשים עם מוגבלות בכל היבטי החיים, הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, קובע בין היתר כי אין להפלות אדם עקב מוגבלותו בקבלה לעבודה, בקידומו ובפיטוריו. על המעביד להתאים את העבודה ודרישותיה לעובד, אם אין הדבר נטל כבד מדי עליו. החוק גם מעניק העדפה מתקנת לנכים והוא דורש מהמעסיקים לפעול למען מתן ייצוג הולם בין העובדים לאנשים עם מוגבלות.

עוד נקבע כי על התחבורה הציבורית להיות נגישה לאנשים עם מוגבלויות ומותאמת לצורכיהם, אסור להפלות אנשים עם מוגבלות בכניסה ובמתן שירות במקום הפתוח לציבור וכי יש להנגיש כל מקום הפתוח לציבור, או שירות הניתן לציבור, ולאפשר גישה נוחה ושירות נגיש לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות.

מי שעומדת בראש ננגישות ישראל צפון היא המשנה לראש עיריית קריית ביאליק, ד"ר רויטל שורץ סבירסקי, חוקרת רפואית שמתניידת על כיסא גלגלים, עם אנרגיה שאין אפילו לאנשים בריאים בגופם.

"יש שינוי בחברה וישראל התקדמה בעולם בדרג של הנגשות לטובת בעלי המוגבלויות והיום אנחנו אפילו נותנים ייעוץ למדינות אחרות", היא מספרת, "בחודש השוויון לפני 14 שנים היתה לי בקושי הרצאה או שתיים, השנה גם אני ושאר המתנדבים של ני"צ עוברים יום יום להרצאות ומיזמים מגן חובה, בתי ספר, אוניברסיטאות ורשויות מקומיות".

סבירסקי מספרת שאומנם בנייני הציבור החדשים כבר נגישים לבעלי מוגבלויות, אך עדיין ישנם מבנים ציבוריים ישנים ובעייתיים יותר להנגשה, וכעת ישנו ניסיון לתקן את המצב. "יכול להיות שמגיעים למבנה הכי נגיש בעולם, אבל מספיק שיש פקידה אחת שלא מבינה את הצורך למשל במסיכה שקופה, כדי שמי שיש לו לקויות שמיעה יוכל להבין מה היא אומרת, או נהג אוטובוס שמסרב להכניס כלב נחייה ועבור אותם בעלי מוגבלויות שום דבר לא השתנה".

עדיין ישנם מקומות עבודה רבים שסגורים בפני אנשים עם מוגבלויות וגם אותי לא קיבלו לכל מקום שרציתי, גלל המוגבלות שלי", משתפת ד"ר סבירסקי.

 

רויטל שורץ סבירסקי. צילום: דורון גולן

"גם אותי לא קיבלו לכל מקום שרציתי בגלל המוגבלות שלי". ד"ר רויטל שורץ סבירסקי. צילום: דורון גולן

 

על פניו, נראה כי החוק אכן דואג לאנשים עם מוגבלות והחיים האמיתיים אכן מראים שינוי לטובה. אולם השינוי עדיין רחוק מלהיות מושלם, כפי שמספר גם בני אופיר, תושב חיפה, במקצועו צלם ועורך סרטים, תסריטאי וחבר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה.

"אני מרגיש שיש אפליה בגלל המוגבלות שלי", מספר אופיר: "צריך להיות שינוי בתפיסה וצריך ללמוד לקבל את השונה ולכבד אותו כבן אדם עם רגשות, עם צרכים ועם חלומות ולדעת שגם מי שיש לו מוגבלות, זכאי ליהנות מכל הדברים, בדיוק כמו כל אדם אחר".

אופיר, בן 51, מספר כי נתקל פעמים רבות בסירוב, מנומס או עקיף, לקבלו לעבודה בשל המוגבלות שלו. לדבריו, כאשר הוא מגיש מועמדות לתפקיד במקצוע שלו, על אף כישוריו המקצועיים הרבים, הרי שהמוגבלות שלו מונעת מהמעסיקים להעניק לו הזדמנות שווה, בכדי להוכיח את יכולותיו.

אופיר: "יש תחרות מאוד גדולה על התפקידים ויש הרבה מועמדים וכשאני מגיש מועמדות לתפקיד מסויים, אני מתמודד גם עם המוגבלות שלי. המוגבלות שלי מתבטאת לפעמים באיטיות מסויימת, או בלחצים מסויימים והמעסיק חושש להתמודד עם המוגבלות שלי, שלפעמים גם מצריכה עוד אמצעים טכניים מבחינתו".

 

בני אופיר ומורן שובל. צילום: עצמי

"כשאני מגיש מועמדות לתפקיד מסויים, אני מתמודד גם עם המוגבלות שלי". בני אופיר ומורן שובל. צילום: עצמי

 

"החברה שלנו היא חברה קשה מלאה סטיגמות ואפליות, עם בעיות של נגישות והנגשה ולא תמיד יודעים איך לקבל את השונה", אומר אופיר. "אני חושב שזה בגלל חוסר אכפתיות, כי הנכות לא דופקת אצל כל אחד בדלת. בחזון שלי הייתי רוצה לראות את כולנו מקבלים סיכוי שווה ושהחברה תוכל להכיל אנשים עם מוגבלויות".

אופיר ובת זוגו, מורן שובל, שגם היא סובלת ממוגבלות, יצאו ביוזמה בשם "יוצרים תרבות שווה" שבאה ליצור שיוויון הזדמנויות ושילוב בתעסוקה לאנשים עם מוגבלות ופונה בעיקר לעסקים וגופים שקשורים בקולנוע וטלוויזיה, לעודד מעסיקים לקבל לעבודה אנשים עם מוגבלויות.

"זה בא לציין שאנשים עם מוגבלויות הם בני אדם שווים ושהם זכאים לעבוד ולהתפרנס, בדיוק כמו כולם", אומר אופיר.

 

מוגבלות. צילום אילסטרציה: פיקסאביי

"החברה שלנו היא חברה קשה מלאה סטיגמות ואפליות, עם בעיות של נגישות והנגשה". צילום אילוסטרציה: פיקסאביי

 

ד"ר רויטל סבירסקי מסכמת את הסוגיה:

"צריך להמשיך ולעשות הסברה, הסברה, הסברה. צריך לתת לאנשים עם מוגבלות הזדמנות כמו לכל עובד אחר והמעסיק רק ירוויח מזה". ד"ר סבירסקי מציינת כי ההתקדמות הטכנולוגית באה גם היא לעזרה ומספרת על חידושים טכנולגיים כמו עין דיגיטלית שעוזרת לעיוורים לראות, התקדמות בטכנולוגיה של הגפיים התותבות, כיסאות גלגלים קלים ויציבים יותר, השתלת אמצעי שמיעה לבעלי לקויות שמיעה ועוד. "כל הדברים האלה מצעידים קדימה את בעלי המוגבלויות.  הטכנולוגיה בשירות הנגישות מצמצת את הפערים שלנו".

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות