חדשות

"חופש הביטוי הוא אחד הכלים החשובים ביותר במדינה דמוקרטית לחקר האמת"

הרשתות החברתיות גדושות במילים קשות ובאמוציות רבות, שאינן מבחינות בין אנשי ציבור לבין אנשים פרטיים, מסעדות ועסקים וכולם "חוטפים". בראיון מרתק עם ד"ר האלה ח'ורי-בשאראת, ראש החוג למשפטים ב"קריה האקדמית אונו חיפה", היא מסבירה על חשיבות חופש הביטוי ("אחד מחרויות היסוד"), על ההבדל בין הבעת דעה לבין הוצאת דיבה, על ההבדל בין "אדם פרטי" לבין דמויות ציבוריות וגם על "נוכל הטינדר"

דורון גולן פורסם ב: 24/02/22 , 5:51 מייל לכתב

על מדף הספרים במשרדה של ראש החוג למשפטים בקריה האקדמית אונו חיפה, ד"ר האלה ח'ורי-בשאראת, ניצבים בין שלל הספרים, גם שלושה ספרים מ-1993, באנגלית ובערבית. שלושת הספרים, מתקופת המנדט הבריטי, היו שייכים לג'מאל ח'ורי, סבה של ח'ורי-בשאראת, שהיה שופט בזמן שהבריטים שלטו בארץ.

בין הדפים המצהיבים ניתן למצוא הערות וסימנים בכתב ידו ולרגע אפשר להריח את ההיסטוריה של החוק בישראל.

ראש החוג למשפטים ב'קריה האקדמית אונו חיפה', ד"ר האלה ח'ורי-בשאראת. צילום: דורון גולן

המשרד של ד"ר ח'ורי–בשאראת (51) מעוצב בצניעות ומלבד שולחן המחשב והספרייה, ישנם רק עוד שולחן עץ קטן ושני כיסאות לאורחים.

"הדור שהגיע אחרי סבא שלי, עוסק ברפואה, אומנות ומסחר", היא מספרת, "גם אני רציתי ללמוד רפואה והתקבלתי ללימודים. לשמחתי יצא לי להכיר את סבא ואהבתי את התחום של המשפט אז הלכתי על זה".

ברשימת התארים שלה ניתן למצוא תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית ותואר שלישי של אוניברסיטת אוקספורד באנגליה. היא עסקה בעריכת דין בשוק הפרטי עד שלפני כארבע שנים מונתה לראש החוג למשפטים בקמפוס חיפה של הקריה האקדמית אונו, שכיום לומדים בו כ-1,800 סטודנטים.

מאז המנדט הבריטי ועד היום, השתלטה הטכנולוגיה על העולם והרשתות החברתיות הן אלו ששולטות בשיח החברתי. עם הטכנולוגיה הגיעו גם סוגיות משפטיות חדשות שעיקרן נוגע בקו הדק שמפריד בין הבעת דעה להוצאת דיבה וכמו שאומרת ד"ר ח'ורי-בשאראת: "אין שחור ולבן, יש המון גוונים של אפור".

היא מסבירה: "חופש הביטוי נחשב לאחד מחירויות היסוד בישראל. החופש להשמיע את הדברים שלי, החופש להתבטא בנושאים שונים, להביע עמדה ולהיות חלק משפיע בחברה".

הקריה האקדמית אונו קמפוס חיפה צילום: דורון גולן

"חופש הביטוי נחשב לאחד מחירויות היסוד בישראל. להשמיע את הדברים שלי, להביע עמדה ולהיות חלק משפיע בחברה". הקריה האקדמית אונו, קמפוס חיפה. צילום: דורון גולן

עם זאת, כמו כל זכות, חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת וגם עליו חלות הגבלות. "הקו האדום עובר בדברים שיש בהם הסתה לאלימות, גזענות, המרדה, פגיעה בביטחון הציבור ובפרטיות של אחרים". אומרת ח'ורי-באשארת, "הרבה באים וטוענים 'אמת דיברתי'. אבל יש לזה המשך חשוב מאוד 'אמת דיברתי והאם יש בזה עניין לציבור'. אם אומרים על מישהו שיש לו טעם רע בלבוש, זו הבעת דעה שהחוק לא מתערב בה. ברגע שאומרים על מישהו שהוא נוכל, נשאלת השאלה האם מדובר בלשון הרע, האם יש בזה ביזוי או השפלה והאם יש בזה דבר אמת ועניין לציבור".

"הקו האדום עובר בדברים שיש בהם הסתה לאלימות, גזענות, המרדה, פגיעה בביטחון הציבור ובפרטיות של אחרים". ד"ר ח'ורי-בשאראת הבוקר במשרדה. צילום: דורון גולן

ד"ר ח'ורי-בשאראת מציינת שיש הבדל כאשר מדובר באדם פרטי, לבין אדם ציבורי כדוגמת שחקן, דוגמנית או ראש עירייה. לציבור יש מרחב גדול יותר להתבטא נגד דמויות ציבוריות, בתנאי שאכן היה עניין לציבור. לגבי אדם פרטי, קבע בית המשפט את מבחן האדם הסביר. אם ניקח לדוגמא את מי שמכונה "נוכל הטינדר", הרי שהוא אדם פרטי, אך במעשיו יש עניין ציבורי. מי שמשתמש בחופש הביטוי כדי לבקר איש ציבור, הסיכוי שלו ליהנות מהגנת החוק גדול יותר".

בשנה הבאה יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ורבים לוטשים עיניים להיות חברי מועצת עיר או ראש רשות. הבחירות הללו מלוות ביצרים, הכפשות ותלונות הדדיות שמגיעות גם לבתי משפט.

"לגבי נבחר ציבור, מעצם התפקיד שלו, יש לציבור יותר עניין בו והוא יכול להשפיע על הציבור. כשמפרסמים עליו משהו כמו "נוכל" או גנב", צריך לבחון האם צומחת תועלת לציבור מהפרסום הזה. אם הוא באמת נמצא אשם בטענות נגדו, הרי שיש בזה עניין ותועלת לציבור בכדי שיידע מי המועמד. אולם, במידה והדברים לא נכונים, אותו איש ציבור יכול לתבוע על פגיעה בשמו והנתבע הוא זה שיצטרך להוכיח את הדברים שפרסם".

"אם ניקח לדוגמא את מי שמכונה 'נוכל הטינדר', הרי שהוא אדם פרטי, אך במעשיו יש עניין ציבורי". צילום: דורון גולן

ד"ר ח'ורי-בשאראת מציינת: "חופש הביטוי הוא אחד הכלים החשובים ביותר במדינה דמוקרטית לחקר האמת. אם יש לי מידע על ראש עירייה שלא עושה את העבודה שלשמה נבחר, יש זכות גדולה לציבור לדעת על מעשיו". היא מציינת כי תקופת הבחירות מגבירה את התחום האפור שבין הבעת דיעה להוצאת דיבה. "זה גם תלוי במועמד ועד כמה הוא יכול לספוג וצריך לדעת מתי לוקחים את הדברים לבית משפט ולהגיד 'עד כאן'. אסור לספוג כשזה נוגע לתכונות שהן חלק ממה שהמועמד מציג, כמו יושרה וכנות ומי שטוען שאותו מועמד מושחת או דואג למנות מקרובים לתפקידים, חשוף לתביעה שבה יצטרך להוכיח את דבריו".

"אם יש לי מידע על ראש עירייה שלא עושה את העבודה שלשמה נבחר, יש זכות גדולה לציבור לדעת על מעשיו". ד"ר ח'ורי-בשאראת. צילום: דורון גולן

מכיוון שהרשתות החברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסגרם, הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהחיים, גם מערכת המשפט נדרשת להתייחס אליהן.

"אין הבדל בין פרסום ברשת חברתית לפרסום בעיתון", מסבירה ד"ר חורי–בשאראת, "היום אנחנו חיים בעידן של רשתות חברתיות ויש לזה השפעה על חיים של בני אדם והן יכולות לשמש פלטפורמות לפרסום שיכול לבזות ולהשפיל. צריך להדגיש שבית המשפט רואה במי שעשה "לייק" או שיתוף לפוסט פוגעני, כמי שנטל חלק בהוצאת דיבה. החוק קובע כי במקרה של פרסום פוגעני, צריך לפנות לאותה פלטפורמה שבה זה התפרסם כדי להסיר את הפרסום ואם זה לא נעשה אז גם אותה פלטפורמה נחשבת כמי שהוציאה דיבה".

"בית המשפט רואה במי שעשה 'לייק' או שיתוף לפוסט פוגעני, כמי שנטל חלק בהוצאת דיבה". צילום: דורון גולן

על ההבדל בין הבעת דעה לבין הוצאת דיבה, מסבירה ד"ר ח'ורי–בשאראת: "אם אני אוכלת במסעדה והאוכל לא טעים לי, זכותי להביע דעה על שלא היה לי טעים. אם אני טוענת מלבד זה שהאוכל לא היה טעים והמסעדה גם הייתה יקרה, אז אני כבר צריכה להביא הוכחה שהיא יקרה יחסית למסעדה דומה, כי יש פה עובדה שאני צריכה להוכיח, ואם לא, אז אני חשופה לתביעה".

מכיוון שהרשתות החברתיות מהוות מקום שבו אנשי מציגים את עצמם בתמונות במצבים שונים, גם נושא זה יכול להגיע לכדי תביעה. "אם מישהי מעלה תמונה עם בגד ים ומישהו כותב לה שהיא נראית כמו בהמה, זו השפלה ולכן זו לשון הרע. יש פה פגיעה והשאלה היחידה היא עד כמה הפגיעה גדולה".

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

"חופש הביטוי הוא אחד הכלים החשובים ביותר במדינה דמוקרטית לחקר האמת"

עוד בחדשות