איזה צבע זה שקוף?

רונית בורשט, מאמנת קוגניטיבית התנהגותית,  מנהלת קהילת גחליליות, הולכת להרצות ב – 05.04.22 בכנס של מחקר ויצירה המשותף למכון מופ"ת ומכללת אורנים. טור דעה אישי שיקווצץ' לכם את הלב




שנים הרגשתי שמשהו בדינמיקה הזוגית ביננו אינו תקין. לא הצלחתי להצביע על מוקד הקלקול, אבל ידעתי שמשהו רע קורה שם. שנים ניסיתי להתנגד לזה, להתנגד לו ולהתנגד למוח השטוף שלי שכבר אימץ -כמעט לחלוטין- את דבריו כאמת מוחלטת. בפעמים בהן שאריות ההיגיון שעוד נותרו בי עימתו אותו עם מעשיו – כינה אותי משוגעת; סכיזופרנית; פרנואידית…

קרדיט: מכללת אורנים

באינטראקציות חברתיות נהג לומר, אם למכרים ואם לזרים גמורים, בליווי התנועה הסיבובית המוכרת של אצבע מוצמדת לרקה: "אל תתייחסו אליה, היא לא שפויה". וכשהעזתי להתקומם, גמר בטון קר ובמבט מצמית: "תהיי חכמה ותשתקי".


יחסים זוגיים בהם מתקיימת דינמיקה של אלימות, רעילות ופוגענות איננה תופעת שוליים אלא נפוצה בכל שכבות האוכלוסייה. נושא האלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים בפרט, הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשנים האחרונות, והמודעות אליו הולכת וגוברת. גם אלימות שקופה מקבלת היום ביטוי והכרה ציבורית. אבל מה קורה כשהאישה עצמה אינה מודעת לכך שהיא קורבן לאלימות?

אלימות המתבטאת בתוקפנות ישירה ומפורשת, היא קונקרטית ואינה ניתנת להכחשה. אפילו לצורותיה השקופות, יש איזשהו תת גוון חיוור ואפשרות ראייתית מסוימת. אבל איך את מוכיחה שיש מישהו שעושה דייסה ממה שהייתה פעם האישיות שלך, כשאת בעצמך כבר לא זוכרת שהייתה לך אחת כזאת?

האלימות השקופה, הכל-כך חמקמקה ואמורפית הזאת, מוכרת כיום כגזלייטינג. היא עד כדי כך שקופה, שזה כלל איננו מקרי, שהחלופה העברית שלה (נרנור) טרם הוכרה ע"י האקדמיה ללשון. אולם היא לגמרי אמיתית ולגמרי מסוכנת, ויכולה לקרות לכל אחת – לשכנה שלכן מהדירה הסמוכה, לחברה שלכן, לאחותכן ולנשים שמעולם לא הייתן מעלות בדעתכן שזה יכול לקרות להן. ואם זה קורה להן, זה יכול לקרות גם לכן. ואז אתן שואלות את עצמכן, איך לא ראיתן את הכתובת שהייתה על הקיר ואיך לא זיהיתן את הסימנים המקדימים.

גזלייטינג עוסקת בהמסה מערכתית של תחושת העצמי של הנפגעת, עד שהיא מטילה ספק בכל תנועה ואינסטינקט שלה. זהו תהליך הרסני המתבטא בשליטה פסיכולוגית והנדסת תודעה, הנעשה בדרכים מניפולטיביות וסמויות, שלאחריו המציאות של הנפגעת מתעוותת, עד לכדי כמעט שיתוק מנטלי שמותיר אותה מבולבלת וחרדה. הפוגע יוצר מצבים הגורמים לנפגעת לפקפק בתפיסת המציאות שלה, בזיכרונה, ביכולותיה, ביציבותה הנפשית ולפגיעה בקשריה החברתיים והמשפחתיים. מעשיו מערערים את ביטחונה העצמי, מותירים אותה מוחלשת, מנותקת ממקורות תמיכה ונשלטת לחלוטין על ידו. הוא עושה זאת באסרטיביות, ביטחון עצמי וחמלה מזויפת מה שמקשה עליה לאמת את המציאות ואת חומרתה של ההתעללות. כשזה קורה בתוך מערכת יחסים רומנטית, דמיינו שהאיש שאתן אמורות להרגיש איתו הכי בטוחות ומאושרות – מסחרר אתכן עד שאתן מאבדות נשימה וכיוון. עכשיו דמיינו שזה קורה כל יום, כל הזמן.

למה לא עזבת? למה נשארת שם? איך הסכמת שהוא ינהג בך בצורה כזאת? הן שאלות שכיחות שנפגעות גזלייטינג נשאלות לאחר שהן אוזרות אומץ ומספרות מה הן חוו במערכת היחסים שלהן. כדי להבין מדוע נשים נפגעות מתקשות לצאת ממעגל האלימות ולפנות לעזרה, חשוב להבין את הדינמיקה שמאלצת אותן להפנות את כל המשאבים שברשותן להסתרת המציאות בו הן מצויות. הן נותרות מושפלות, מבוישות ומעורערות רגשית ונפשית. הן אינן בוטחות עוד בתפיסת המציאות שלהן ובוודאי לא באינטואיציות שלהן. הן שומעות ללא הרף שהן טיפשות, שקרניות, משוגעות, היסטריות, פרנואידיות, מגזימות, לא שוות כלום ולא אחראיות למעשיהן. הן מבודדות מכל מעגלי התמיכה שלהן, בין אם הורחקו מהם, הוסטו נגדם או שהן מתרחקות מבושה. גם באינטראקציות חברתיות, הן מפעילות משאבים רבים להסתיר את מה שקורה ואת מי שהחלו להאמין שהן באמת. כי הרעל שמטפטף בן זוגן בבית, מטופטף לעתים קרובות גם במעגלים חברתיים.

הבושה והפחד שאופפים את הנפגעות, גוברים על הכמיהה שלהן לחיים מחוץ לשבי המנטלי שהן חיות בו. הן שותקות כי הן חוששות מהסלמה, חוששות מנקמה, חוששות מתביעת דיבה, חוששות בעיקר שאיש לא יאמין להן. ואיך יאמינו? הרי הן איבדו כל זכר לעצמן והאיש שלהן הוא אמן המסכות. אז הן נותרות דוממות, מתבוססות בבושתן, משלימות עם הבדידות שנגזרה עליהן.

אין כיום מידע סטטיסטי ממשי המשקף את היקף התופעה, אם מפאת חוסר המודעות ואם מפאת אי הדיווח. אולם ההשערה היא שהיקפה גדול לאין שיעור מהידוע לנו. האלימות השקופה והמתעתעת הזאת אינה משאירה על הנפגעות חבלות וסימנים כחולים. היא נעשית בחדרי חדרים, סמויה מן העין ורחוקה מהמרחב הציבורי, אבל נפשן של הנפגעות נרצחת בכל פעם מחדש. גזלייטינג לובשת צורות כה עדינות ונעלמות עד כי הנשים עצמן, מערכת אכיפת החוק ואנשי המקצועות הטיפוליים מתקשים להכיר בה ולהתמודד עמה. ההתעללות השקופה הזאת הורסת את הנפגעות רגשית, פסיכולוגית, חברתית ולעתים קרובות גם כלכלית. רבות מהן מתקשות להיחלץ ממערכת היחסים הפוגענית, אלא כאשר הן מאבדות לחלוטין את התקווה ומגיעות להבנה ששפיותן בסכנה ממשית. הן נאלצות לוותר על חלקים גדולים מהסוציאליזציה החברתית שהפנימו מאז ילדותן, ונדרשות לשינוי אינהרנטי עמוק ולהתחברות עם המשאבים האישיים הפנימיים ביותר, כאל המשענת היחידה בעולם שאיבד משמעות.

ככל שתגבר המודעות והרגישות לנזקי הגזלייטינג מצד גורמי החוק, אנשי המקצוע והחברה בכללותה, כך יגדל הסיכוי לאבחון התופעה ולהתמודדות עמה. וכשיהיה לנו האומץ להתרחק ממערכות יחסים פוגעניות ואנשים פוגעניים, נבין בסופו של דבר שהערך שלנו אינו נתון למשא ומתן.

גחליליות – קהילת נשים נפגעות גזלייטינג

לפרטים והרשמה לכנס: לחצו כאן

כתבה: רונית בורשט, מאמנת קוגניטיבית התנהגותית, מנהלת קהילת גחליליות.

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם לדעתכם יש להתיר לנשים לבצע הפלות?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך