בויצו חיפה מציגים: מבט שונה על ההיסטוריה הישראלית

החיים בגולה, אוכל הצנע, העבודה בפרדס, תנועת הנוער, הצבא, שכול וזיכרון – נדמה כי כל אלה מלווים את האתוס הישראלי




 

הדר גיברלטר, לקחה את אותות המערכה, שבמבט ראשוני נראים מרשימים ושלמים, ונתנה מקום, דרך פירוק האותות ואריגתם מחדש, כתזכורת לשבר הגדול ולצלקות שהמלחמות השאירו אחריהן.

תמר צור, המשיכה את המורשת המשפחתית שלה. סבא רבא שלה הקים בית חרושת למרצפות טרצו, שהיו פופולריות בבנייה הישראלית בשנות ה-20. בפרויקט, היא הרכיבה מחדש את המרצפות ודרכן היא מספרת את סיפורה המשפחתי, שיכול להיות הסיפור של כולנו


קרדיט: מכללת ויצו חיפה

הדר גיברלטר ותמר צור, סטודנטיות במגמה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי במרכז האקדמי ויצו חיפה, יצרו פרויקטים ייחודיים, במסגרת קורס עיצוב בתהליכים מורכבים, בהנחיית פרופ׳ טרי שרויאר.

״אותות מערכה״ הוא פרויקט שיצרה הדר גיברלטר, אותות מערכה מציינים את השתתפותו של אדם במלחמה, במערכה או בקרב שהתרחשו מאז קום המדינה ועד היום. בצה"ל קיימים, נכון להיום, תשעה אותות מערכה ייחודיים המעוצבים בצורת סרט העשוי מבד המחובר באמצעות סיכה מלבנית.

כל אות מערכה מעוצב באמצעות פסי צבע מאונכים השונים בצבעם ועוביים, באופן סימטרי ופלינדרומי. העיצובים מייצגים את אופי, רקע, סיבות ותוצאות המערכה.

במבט ראשוני נראים אותות המערכה מרשימים, יפים ושלמים. "בפרויקט בחרתי לתת מקום גם למה שאיננו שלם, לשבר, לכך שיש מאחורי אותות המערכה, מלחמה, שהשאירה חיים, פצועים, פגועים, וגם לקחה חיים" מספרת הדר גיברלטר.

הפרויקט בנוי מתשעה אריגים (בהתאם למספר אותות המערכה שחולקו עד היום במדינת ישראל). כל אריג מתחיל מהצגת האות המקורי ועם התקדמות האריג מטה מתחילים השיבושים כשלבסוף מופיעים פרטים על האות.

תמר צור, יצרה פרויקט בשם "מרצפות ישראליות". מקורן של מרצפות הטרצו הוא בכפר טרצו שבצפון איטליה בסוף המאה ה-19. הן היו פופולריות בבנייה הישראלית כבר משנות ה-20, בעיקר בשל עלות ייצור נמוכה. תמר צור, סטודנטית במגמה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי במרכז האקדמי ויצו חיפה, יצרה פרויקט בשם ״מרצפות ישראליות״, במסגרת קורס עיצוב בתהליכים מורכבים, בהנחיית פרופ׳ טרי שרויאר.

"בשנת 1957 סבא רבא שלי הקים בית חרושת למרצפות בבני ברק" מספרת תמר צור "מרצפות טרצו שנוצרו בבית החרושת ריצפו את בתי המשפחה לאורך השנים.  הפרויקט מציג תהליך פירוק והרכבה של נקודות בסיפור המשפחתי. נקודות שיכולות להתחבר ולייצג למעשה את האתוס הישראלי- החיים בגולה, אוכל הצנע, העבודה בפרדס, תנועת הנוער, הצבא, שכול וזיכרון" היא מוסיפה.

קרדיט: מכללת ויצו חיפה

החיים בגולה // אריח ראשון המשפחה של סבא פייבל הגיעה ממזריץ' שבפולין. סבא רבא שלי עלה לארץ יחד עם אחיו.  החיים בגולה היו נקודת הזיקה הקרובה והאחרונה של המשפחה לדת. במרצפות משולבים בדים שחורים ולבנים וחוט זהב.

תקופת הצנע // אריח שני  תקופת הצנע היא תקופה של פשטות, הסתפקות במועט. האריחים מכילים חתיכות לחם אחיד פרוס וקליפות בצל.

הפרדס בקיבוץ // אריח שלישי כשסבא רבא שלי עלה לארץ הוא התמקם בקיבוץ שלימים נהיה ראשון לציון. בקיבוץ הייתה לו תקופה בה עבד בפרדס. את התפוזים היו אורזים כל פרי בנפרד. האריחים מכילים קליפות תפוזים, ענפים טילים מעץ התפוז ופיסות מעטיפות התפוזים.

תנועת הנוער // אריח רביעי סבתא שלי גדלה ברמת גן והייתה בתנועת הנוער העובד. האריחים מכילים חולצה כחולה ושרוך אדום.

תקופת הצבא // אריח חמישי סבא שלי, סבא יוסיק, היה בצנחנים, השתלב ביחידה 101. הוא לא אהב להצטלם במדים, אז מבין התמונות היחידות מאותה תקופה זו התמונה עם סבתא דליה מיום חתונתם. האריחים מכילים מדי ב' וכומתת צנחנים אדומה.

שכול וזיכרון // אריח שישי  רפי, אח של סבתא דליה, שירת בחיל התותחנים.  הוא נפל בשירות מילואים במלחמת יום הכיפורים בסיני. רפי היה כותב שירים, שלאחר מותו נערכו על-ידי סבא פייבל (אביו) לספר. האריחים מכילים נרות נשמה, שעווה, פתילים וגפרורים שרופים, והרבה חלל…

ירון שין, ראש המחלקה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי במרכז האקדמי ויצו חיפה: "סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית מספרים סיפורים אישיים של משפחותיהם. שלל הסיפורים האישיים הופכים לפסיפס חברתי ולאומי של מדינה שהוקמה בידי מהגרים ובנתה את המרקם הייחודי לה מחלקים קטנים המצטברים לתמונה אחת גדולה ומאוחדת. הסטודנטים ישתמשו בכל מה שכלי העיצוב מאפשרים להם בכדי להאיר בכל פעם חלק אחר בפאזל הגדול של מדינת ישראל – עיצוב, טיפגרפיה, איור, קולאז׳ בדו מימד ובתלת מימד, בסטילז ובוידאו ואנימציה, באופן אילם או בעזרת פס קול מקורי. הסיפורים מצטברים לכדי פרקים כתובים בספר תולדותינו. למשל, הדר גיברלטר, סטודנטית שנה ג במחלקה לתקשורת חזותית, מציעה נקודת התבוננות בקורתית, המאתגרת את מיתוס ה-ישראלי הלוחם והגיבור. היא בוחנת את המושגים הללו דרך הטיפול באותות ההערכה הצבאיים שנמצאים במקום הקרוב מאוד ל״קדוש״ בחברה הישראלית ומעמידה סימני שאלה לגבי הדרך בה אנו תופסים את עצמנו ואת הערכים שלנו לאורך ההסטוריה ובהווה".

 

 

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • האם לדעתכם יש להתיר לנשים לבצע הפלות?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך