X

ברוך יעקובי פורש מתפקידו: ״תמיד אהיה איש חינוך״

בית ספר עין הים בשכונת שפרינצק, על גבול שכונת עין הים מזה 27 שנים היה בניהולו של ברוך יעקובי. עכשיו הוא מחליט להיפרד: ״הגיע הזמן לתת דרור לדברים אחרים״




בית ספר עין הים בשכונת שפרינצק, על גבול שכונת עין הים מזה 27 שנים היה בניהולו של ברוך יעקובי, איש חינוך משכמו ומעלה, שהפך את בבת הספר לחממת לינוך רגשי נפשי. בית הספר הפך למודל לחיקוי בתחום החינוך בחיפה ובכלל.

כיום ברוך יעקובי, שהוציא ספר לא מכבר, החליט לפרוש ואומר בפוסט מרגש ״מי אני, ומה שמי, ומה כתוב מאחוריי? תמונה פוקס, נוה צדק לפני שנה. זה התחיל להתבשל ברצינות. לעשות שינוי, זה כבר נהיה ברור. אחרי 27 שנה, הגיע הזמן״.

 

״עין הים, הבייבי שלי, מפעל חיים״, הוא מספר לנו, ״כמה פשוט ככה נדיר. הקשר האנושי. אני ואת ואתה נשנה את העולם, ועוד איך. בית ספר כאתר זהות, מקום לאחרות. תוכנית הלימודים תירוץ, תפאורה, לדבר העיקרי: יחסים. אני איש חינוך. מזה אני לא פורש, תמיד אהיה. יש במערכת החינוך איים שפויים של אנשים טובים ומסורים, תאבי חיים, מגדלורי חינוך. ויש גם שדות חינוך אחרים. אתגר החינוך ימשיך להעסיק אותי בדרכים אחרות, לצד מערכת החינוך״.

״אני חיוני מתמיד, נלהב לקראת הבאות. מי באמת רעב? מי באמת רוצה להתנסות? כן ליזמות חינוך. מרתקים אותי סיפורי אף על פי כן, כנגד כל הסיכויים. אוכלוסיות זנוחות, זהב שוליים, הדובדבן שבקצפת. מלימודי ספרות הגעתי לחינוך, מהמילים הכתובות. זה היה מעבר חד מאוד. עולם מורכב של מציאות. מה עושים עם ילד שקשה לו? עם כאב של מורה? עם ממסד מדכא? איך עושים חינוך כשאין מה לאכול, כשאין כוח לספרים ולאמנות? ראיתי בחינוך טקסט, אירוע של שפה, מחולל זהות. ולגעת במה שחשוב, הקשר האנושי, פקעת של רגשות״.

ברוך יעקובי וספרו החדש. אלבום פרטי

 

״(הכי) חשוב: להניח בצד את סיסמאות הממסד ולעסוק בחיים עצמם, להמציא חינוך אחר. אין שם אף מגדל טיל שיבוא, רק אנחנו. חינוך כספק, שאילת שאלות, משחק עם הגדרות מקובעות. מה זה להיות מורה, מה זה להיות תלמיד, ובשביל מה בית ספר בכלל. לעשות הזרה לקיים, למקובע, חינוך כמעשה של אמנות. במשך השנים: הצלחתי להסיר ממני עכבה, להשיל קליפה, להיות נקי ומדויק יותר, לגלות את עצמי, להיות אני. בית ספר, מקום לדאגה ואהבה. בעזרת צוות נהדר, אנשים מופלאים וצנועים, הצלחתי לגרש פחדים, לנהל את מלחמת השדים שבתוכי, שבתוכנו, כדי שדווקא בבית ספר יפציע משהו חדש בקשר שבין אנשים. נדבר אחרת, שפה משלנו״.

״לא אשכח: אותו מפגש סוף שנה של הצוות בחוף הים. שיחקנו בכדור, התמסרנו, כל אחד נפטר מכעסים, מעיצבונים. אני השלכתי את הארון. אם חינוך אישי, אז הלכה למעשה, הכל חשוף, עד הסוף. חומרי הגלם של האישי, בזה לעסוק, זה הכי מעניין, הכי חשוב. לעשות היסטוריה: מי היה מאמין, לחינוך שלנו היו קונים. התחילו להגיע אלינו ילדים מרחבי העיר, לא סגרו את עין הים, הצלנו את השכונה. והיום בית ספר שוקק חיים, קהילה רבגונית, פסיפס אנושי מיוחד. מרכס הכרמל שלמעלה באים ללמוד לשחק בחיפה שלמטה. חינוך טוב מחולל תמורות ברמה העירונית, גם הארצית. עין הים הפך לשם החם במערכת החינוך. כולם התחילו לשחק בלמידה, לפחות לשחק עם ההגדרה״.

״כי מתי משחקים בבתי ספר? בהפסקה. ואצלנו: אין הפרדה בין משחק ולמידה, כשמשחקים – לומדים. ובעיקר: המשחק בראש, בתודעה, סטייט אוף מיינד. איך מייצרים הלך רוח משחקי בבית ספר, בניהול, כתקשורת בין אנשים? פדגוגיה של מדוכאים הניעה אותנו לשיחרור, ליצור פדגוגיה של שמחה. פריירה, תבוא, אתה יכול להתקבל. כתבתי על כך ב"לומדים לשחק". אולי הספר הזה אותת לי, יש מגרש משחקים נוסף, אחר. שק החינוך נתמלא במעשים ובחלומות וברגשות, ובאה כמיהה אל המילה הכתובה, אל טקסט, המעשה הזה שביני לביני. התחלתי לכתוב, מתוך דחף ומשבר כתבתי. רצף של סיפורים, הם הפכו לכתב יד, שיהפוך לספר עוד מעט. אני ממשיך לכתוב. הצורך במרחב כתיבה הלך וגדל. הגיע הזמן. משהו מבפנים קורא לי לעזוב ולתת דרור ל… למה בדיוק? יהיה מעניין לגלות. מה שבטוח, לאפשר לעצמי מרחב לכתיבה, זו מתנה״, הוא מסכם.

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

האם אתם נוהגים להזמין אוכל ובאיזו דרך?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בהכי חם