20 קילו מינוס, כדי להרגיש פלוס

מיכל גוטשלט, בת ה- 17, תלמידת עירוני ה' בחיפה, הצליחה לנצח את עודף המשקל ובעזרת "שומרי משקל" השילה כ-20 קילו ולהגיע למשקל היעד עם הרבה סיפוק. אז איך היא עשתה את זה?




 

מיכל גוטשלט אחרי שהשילה 20 קילו. "אני מקבלת תשבחות וחיזוקים לאורך כל הדרך". צילום: שומרי משקל

מיכל גוטשלט אחרי שהשילה 20 קילו. "אני מקבלת תשבחות וחיזוקים לאורך כל הדרך". צילום: שומרי משקל

מיכל גוטשלט בת ה-17 סבלה שנים רבות מעודף משקל. אחרי שנים, בעזרת "שומרי משקל" היא הצליחה להשיל 19.5 קילוגרמים והגיעה למשקל אופטימלי כשירדה מ-86.5.קילו למשקל נוכחי של 67.קילו. את כל זאת הצליחה מיכל לעשות בתוך שנה אחת. מזה כמה חודשים היא מצליחה לשמור על המשקל הנוכחי.
"מגיל 7 התחלתי לעלות במשקל, התחלתי להתפתות ולאכול יותר", מספרת מיכל. "האכילה הייתה סתמית, לא מתוך רעב אלא משעמום. ביסודי המצב החברתי שלי הושפע מהמשקל שלי. בכיתה ג' החברה לא קיבלה אותי כי הייתי ילדה עם עודף משקל. קיבלתי כינויים כמו שמנה, בטטה מהרבה ילדים. התגובות היו פוגעות וגרמו לי לאכול יותר כדי להתנחם. בכיתה ו’ הצטרפתי מיוזמתי לשומרי משקל בעקבות אימי ואחותי. הן השתתפו בעבר, החלטתי ללכת וירדתי מעט במשקל. הפסקתי להגיע לקבוצה לקראת תיכון כי הייתי צריכה להשקיע יותר בלימודים והיה לי פחות זמן פנוי. במשך הזמן הדחקתי את המצב והתעלמתי. בתיכון הפסיקו התגובות הפוגעות ואז היה לי קל יותר להתעלם מהמשקל שלי.
היה קשה לי מאוד לקנות בגדים אופנתיים שיתאימו למידה שלי. בנוסף, לא הרגשתי בנוח ללכת לבריכה או לים ולחשוף את הגוף שלי.
"אחרי תקופה ממושכת של עלייה מדורגת הרגשתי שאני באמת מוכנה ויש לי מספיק כוח להשתנות. חשתי שיש לי כוח בגרות והבנה כדי ללמוד מחוויות. המודעות העצמית המתפתחת הובילה אותי לשינוי והחלטתי לחזור לשומרי משקל. הפעם באמת באתי לעשות שינוי מבפנים, לאורך זמן ולהשתדל ליהנות מהתהליך. אני משתתפת בחוג ריקוד פאנקי ועושה הליכות עם חברות מהבית ספר ומקבוצת הנוער של שומרי משקל. החלטתי להוריד כמויות אוכל, לאכול ארוחות מסודרות ולבחור בקפידה מה לאכול וממה להימנע.
השלבים הקשים הם אלו התקופות בהן ההרזיה נעצרת או נעשית קשה יותר. זה היה מתסכל והייתי תוהה מה עליי לעשות. באותן נקודות הייתי צריכה לשכלל את ההתמודדות. כשיצאנו לאכול בחוץ הייתי מתלבטת ארוכות מה לאכול, בעיקר בנוגע לקינוח.

מיכל לפני ההרזיה. השלבים הקשים הם אלו התקופות בהן ההרזיה נעצרת או נעשית קשה יותר. צילום: שומרי משקל

מיכל לפני ההרזיה. השלבים הקשים הם אלו התקופות בהן ההרזיה נעצרת או נעשית קשה יותר. צילום: שומרי משקל

בבוקר אני אוכלת דגני בוקר קלים עם חלב. בארוחת עשר חטיף אנרגיה או כריך ופרי. בצהרים פחמימה מלאה כמו פסטה עם ירקות ובשר. לארוחת ביניים אני אוכלת פרי או מעדן. בערב אני אוכלת חביתה או טוסט. בסוף היום אני אוכלת פרי.
המשפחה שלי ממש מפרגנת ומחזקת. היא עוזרת לי בארגון, בהתמודדות ובהכנת האוכל. אני מקבלת תשבחות וחיזוקים לאורך כל הדרך. אימי ואחותי הגיעו בשומרי משקל ליעד בעבר והן תורמות לי הרבה מניסיונן. הסביבה נורא שמחה בשבילי כשהיא רואה כמה הירידה עושה לי טוב.
יש מורה ששאלה אותי בצחוק אם הפסקתי לאכול לגמרי. עניתי לה שאני ממשיכה לאכול רק בצורה אחרת. הבהרתי לה כי עברת לאורח חיים בריא. היום אני רואה את היופי והטוב שבי. אני מרגישה שירדה שכבה שהסתירה אותי. עכשיו אני יותר משוחררת, קלילה וטוב לי עם עצמי. קל וכיף יותר לקנות בגדים והם נראים עליי טוב יותר.
אני מציעה למעוניינת לרדת במשקל לארגן ארוחות מראש. גם בימים ארוכים צריך להיערך עם אוכל מתאים. הכל בכדי להתמודד עם הרעב שעלול לצוץ במהלך היום.
צריך לעשות ספורט שאוהבים, כדאי לבחור בקפידה פעילות גופנית מתאימה. גם חשוב לשלב את הפעילות עם תזונה נכונה", מסכמת מיכל בסיפוק.
אנחנו אחרי תקופת חגים ארוכה בה אכלנו בלי סוף. בדיוק בשביל זה "שומרי משקל" התחילו את קמפיין ה”מרתון לביקיני” שמטרתו ירידה מואצת של 5-8 ק"ג בתקופת זמן של שלושה חודשים, וכדי שנוכל להגיע לקיץ חטובים יותר וללא המשקל העודף שהעלינו במהלך החגים.


יש לכם סיפור מעניין שתרצו שיתפרסם? שתפו אותנו במייל newshaifa.net1@gmail.com



עוד בבריאות