X

מחקר של החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי

הקורונה גרמה לנסיגה של עשרות אחוזים בכישורי האוריינות של תלמידי היסודי והגנים




מחקר משותף אקדמי ראשון מסוגו של פרופ' ורד וקנין-נוסבאום וד"ר עינת נבו מהמכללה האקדמית גליל מערבי, שופך אור על הנסיבות שהובילו להידרדרות הקשה בכישורי האוריינות של תלמידי היסודי והגנים במערכת החינוך

מחקר השוואתי משותף של ראש החוג לחינוך והמרכז לחינוך אורייני במכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' ורד וקנין-נוסבאום וראש החוג להתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי במכללה ד"ר עינת נבו, בדק את הישגי הקריאה והמוטיבציה לקריאה בקרב שתי קבוצות תלמידי כיתות ב': הראשונה, כללה 126 תלמידים שלמדו טרם פרוץ המגיפה, והשנייה 64 תלמידים שהתחילו את לימודיהם בכיתה ב' שישה חודשים לאחר פרוץ המגיפה.

במחקר מקביל נבדקו שתי קבוצות של ילדי גן-חובה; הקבוצה הראשונה כללה 110 ילדים שלמדו בגן חובה בתקופת טרום הקורונה, ואילו השנייה שכללה 54 ילדים, והחלה את לימודיה בגן שישה חודשים לאחר פרוץ המגיפה. המחקר בדק את יכולותיהם השפתיות של ילדי הגנים על פי מדדי אוצר מילים ומודעות מורפולוגית מותאמי גיל וכן את המוטיבציה שלהם לקריאה.

ממצאי שני המחקרים שבוצעו בקרב ילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, הצביעו על הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הילדים בכל שכבת גיל, בכל הנוגע לרמות המוטיבציה והישגי הילדים בקריאה. בכך, ממצאי המחקר הראשון העידו על יכולות קריאה נמוכות משמעותית בקרב תלמידי כיתות ב' שלמדו במהלך הקורונה, בהשוואה לתלמידים שלמדו בתקופת טרום המגיפה, עם פערים מובהקים של 21% במבחן זיהוי מילים ו-28% בפענוח מילים כתובות. כמו כן, העידו הממצאים על פער של 9% במוטיבציה לקריאה לטובת הילדים שלמדו טרם המגיפה.

ענת נבו קרדיט: המכללה האקדמית גליל מערבי

ממצאי המחקר השני הראו, כי הישגיהם הלשוניים של ילדי הגן שלמדו בתקופת הקורונה, נמצאו נמוכים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הילדים שנבדקה בתקופת טרום הקורונה בפער של  12% באוצר המילים, ובין 20% ל-60% בערנות למבנה הצורני של המילה.

בין שלל הגורמים לפערים הגדולים בהישגים האורייניים של התלמידים, אפשר למצוא את היעדר האינטראקציה הסדורה במסגרות החינוכיות, היעדר תשתית למידה מהבית, פערים בין ערים בכל הקשור לאינטרנט זמין, סגרים ובדידות חברתית. לממצאים אלה חשיבות רבה, במיוחד לנוכח מיעוט המחקר הקיים בסוגיית השפעת הקורונה על חינוך ילדים ובפרט אלה המגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך. יש לזכור כי בשל חשיפה שפתית ואוריינית דלה, נקודת המוצא של תלמידים אלה נמוכה יותר ובהתאם השפעותיה ההרסניות של הקורונה על כישוריהם ועל רמת ההתפתחות שלהם.

עורכות המחקר  פרופ' וקנין-נוסבאום וד"ר נבו מציינות כי "כדי להדביק את הפערים ולמנוע נזק להתפתחות התקינה של ילדינו, נדרשות פעולות בכמה מישורים: מומלץ להדריך אנשי חינוך והורים לגבי פעילויות שבאמצעותן ניתן להעשיר את יכולות השפה של ילדים דוגמת קריאת ספרים ומשחקים המערבים פעילויות מילוליות ושיח דיאלוגי ואינטראקטיבי. השני, הוא פיתוח תוכניות ללמידה מרחוק המותאמות ליכולותיהם וצרכיהם של ילדים צעירים, וממוקדות בפיתוח יכולות שפה וקריאה בצורה מהנה וחווייתית שתעודד מוטיבציה. השלישי, הוא פיתוח תוכניות התערבות ייעודיות לילדים, שיפצו על העיכוב בפיתוח יכולות השפה והקריאה של ילדים אלו, ויתמכו במוטיבציה שלהם לקריאה".




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

האם קיימת בך היכולת לקבל את הקהילה הלהט"בית?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך









<













<





<