X

יחסי הורים – מורים

בניית תשתית להפחתת קונפליקטים במערכת החינוך מאת לירון זכאי, מנהלת תחום קהילה וחינוך, מרכז קמה מכללת אורנים




יחסי הורים- מורים (וצוות חינוכי בכלל) הם אחד הגורמים המשפיעים ביותר על תפקודו הכולל של בית הספר. בישראל יחסים אלה רצופים לא פעם בקונפליקטים שמקשים על המערכת להתנהל, גוזלים זמן רב ומשאבים מהצוות החינוכי, מביאים לחוסר שביעות רצון הדדית ולא מאפשרים למטרות משותפות להיבנות.

יותר מזה, ההנחה המרכזית שלי היא כי הורים הם מורי הדרך החשובים ביותר עבור ילדיהם. מכאן, אופן התקשורת בין הורים לאנשי החינוך של ילדיהם עשוי להוות מודל משמעותי עבור ילדים בהפנמת דפוסי תקשורת ויחסי הדדיות כאזרחים בוגרים, ויצירת דרכי תקשורת מקדמת בין הורים למערכת החינוך – יכולה להוות מודל להתנהלות נכונה יותר במרחב הציבורי בישראל.

אשמח לשתף את מסקנותיי מתוך התבוננות ביחסי הורים-מורים במערכת החינוך של מחוז קלר, במדינת טקסס ארה"ב, ואנסה לגזור מהם למידה שנוכל לאמץ במערכת החינוך בישראל.

לאחר 6 שנים של ניהול בית ספר תיכון במועצה אזורית, עברתי לחיות למשך שלוש שנים בארה"ב.  בשנים אלו הייתה לי אפשרות ללמוד ולחוות את מערכת החינוך מנקודת מבטה של אמא בלבד, בלי להיות חלק מתוך מערכת החינוך.

אז נחתנו, פרקנו, סידרנו, ארגנו והלכנו לבתי הספר. לאט לאט, עם כל הקושי של קליטה ומעבר ולימוד שפה עבור שתי הבנות, ראיתי שהאווירה בבתי הספר אליהם הגענו רגועה הרבה יותר מבתי הספר בישראל. החלטתי לנצל את הזמן כדי ללמוד את מערכת החינוך הציבורית של טקסס, ולהבין מה אפשר ללמוד ממנה לטובת מערכת החינוך בארץ.

חלק מתהליך הלמידה שלי כלל "השתלמות" – אולם ללא גמול וללא ציון, אלא קורס שהמחוז הציע לבעלי ענין ולעובדים חדשים בשם 'שגרירי המחוז'. במסגרת הקורס, נפגשנו עם בעלי תפקידים שונים במערכת החינוך המחוזית שהציגו את עשייתם: מנהל ארגוני, מנהל פדגוגי, מנהלת חינוך מיוחד, מנהל משאבי אנוש וצוותו, מנהלת התוכנית לשפה זרה, מנהלת המרכז לגיל הרך, ממונה המחוז מטעם המשטרה ועוד בעלי תפקידים.

במחוז קלר בטקסס, ארה"ב לומדים 35 אלף תלמידים ב – 41 קמפוסים. כל מפגש בקורס נערך בקמפוס אחר, באופן זה ראיתי 5 קמפוסים שונים. אחד הדברים שלמדתי בקורס הוא איך מנהלים מערכות גדולות, שלא לומר- עצומות. הבנתי שבשביל לנהל בהצלחה כמות גדולה של אנשים צריך סדר, סדר שיש מאחוריו חשיבה על "חווית המשתמש", כלומר, הבנה שהשגרות והנהלים נועדו לא רק לנהל אלא בעיקר לדאוג שהילד יקבל את מה שהוא זקוק לו.

להבנתי, לסדר ולארגון האלה יש השפעה ישירה לאיכות הקשר בין המחנכים להורים, ואלו חלק מהפעולות והשגרות אשר זיהיתי כמשפיעות על כך:

  • חשיבה מתמדת על "חווית המשתמש". לדוגמה: ארגון הפרידה בבוקר, אופן מסירת מידע להורים – הכל מאורגן, מסודר וידוע מראש.
  • לכל מורה יש שעה פנויה במערכת, בכל יום עבודה, לבניית הקשר עם ההורים. סה"כ 5 שעות שבועיות.
  • במקום זמינות רציפה – זמינות מתוכננת. להורים אין את מספר הטלפון הישיר של המחנכת. הכל מתנהל במייל או בקביעת פגישה מראש כך גם כאשר יש קונפליקט, יש לו מקום וזמן ברורים להתקיים כחלק מיום העבודה.
  • כל שיחת הורים- מחנכים- ילד תתחיל תמיד במפגש של ההורים והמחנך ללא הילד, כדי להסכים על מטרות השיחה ועל משמעות השיחה והתקשורת עבור הילד. וזאת כחלק מביטוי של העיקרון שהיחסים בין המבוגרים הם מודלינג עבור הילדים.
  • כחלק מתכנית ההכשרה להוראה, המחנכות לומדות כיצד למסור מידע מורכב על הילדים, כיצד לנסח מייל להורים, כיצד להסביר את השיקולים המקצועיים בבחירת פעילות ונושא – מאחורי כל פעולה מתקיימת חשיבה חינוכית על אופן תיווך המידע להורים.
  • בית הספר כמרחב ציבורי מכבד – אחד הדברים שחזרו בכל המפגשים, הקמפוסים והמקומות אותם למדתי הוא השפה המכבדת בין כלל המעורבים. מורים לתלמידים, תלמידים למורים, הורים שמגיעים לביקור בביה"ס, העובדים בקפיטריה, אחות ביה"ס.

אם אתם מדמיינים צבא של מחנכות ומורים העובדים לפי הספר ולא זזים ממנו לכאן או לכאן – לא מדובר רק במערכת בירוקרטית, אלא בסדר וארגון שלוקחים בחשבון את אופן הניהול (בירוקרטיה), אולם באותה מידה שמים דגשים על צרכי הילד ומאפשרים לו לקבל את מה שהוא זקוק לו. להבנתי מערכת זו היא מקור מרכזי לנחת בה מתנהלים בתי הספר וכך גם החוויה של הילדים בתוכם יש שיגידו, שזה רק נימוס אמריקאי, יש שיגידו שזה צבוע ויש ויש. אני ראיתי בזה את מה שזה מאפשר: מאפשר למורים להקשיב להורים, מאפשר להורים לראות במורים שותפים, מאפשר לילדים לראות תקשורת בריאה, קשובה ומכבדת. מאפשר לבית הספר להזמין את ההורים לדיון על היעדים לשנה הבאה, לראות בהורים את המומחים לילד שלהם ולחפש יחד אפשרויות לצמיחה והתפתחות, מאפשר תקשורת עניינית וברורה ומאפשר נחת.

בנוסף, במסגרת תהליך הלמידה שלי, העברתי שאלונים בין ישראלים שחיים בחו"ל. קיבלתי תשובות מ – 240 ישראלים שחיים במדינות שונות. לשאלה על הדרך העיקרית שבה הם יוצרים קשר עם הצוות החינוכי, 67% ענו שעושים זאת באמצעות אי-מייל. ל – 80% מהם אין את הטלפון הפרטי של אנשי החינוך. למרות זאת, 82% מהם השיבו שכשאר הם נתקלים בקשיים הם נעזרים בצוות בבית הספר או בגן, ו –  63% מביעים שביעות רצון גבוהה מאוד מהתקשורת עם בית הספר . מכאן הבנתי שלזמינות מורים 24/7 כמו בישראל אין בהכרח השפעה חיובית.  מנגנון מסודר של תקשורת עם ההורים והוא בעיניי אחת הסיבות לשביעות הרצון מבית הספר למרות היעדר האפשרות לתקשורת זמינה כמו שלרוב קיימת בארץ עם המורים.

לאחר החזרה לארץ, המשכתי לעסוק ביחסי הורים-מורים . בחיפושי ברשת לא מצאתי חוזר מנכ"ל המוקדש ליחסי הורים עם מערכת החינוך ומהות הקשר הכה-חשוב הזה. יש התייחסויות לסוגיות שונות כמו נציגות הורים, שעות הכתובות ברפורמות לצורך קשר עם הורים אך לא מצאתי מסמך שמגדיר מדיניות ומציע שגרות להתנהלות בריאה ותקינה. במסמך "מערכת החינוך 2030 סקירת חקיקה וחוזרי מנכ"ל – מעורבות ושיתוף ההורים" של האגף לתכנון אסטרטגי במשרד החינוך רשום:

"מניתוח החוזרים העוסקים באופן ספציפי בהורים….. אין התייחסות לקונפליקטים ולמתחים אפשריים, שעושיים להיווצר בין ההורים לבין המסגרת החינוכית ולא מוגדרים המנגנונים להתמודדות עימם" (הדגשה במקור).

לסיכום, אני מוצאת שבישראל אין תשתית ארגונית להחזקת הקשר, מלבד הנהגת הורים שהיא וולונטרית בלבד. לכן אין להתפלא שמערכת יחסים חשובה זו, המהווה תשתית לפעולה משגשגת של בית הספר, מגיעה פעמים רבות למצב של קונפליקט.

ליחסי הורים-מורים במחוז קלר שבטקסס, ארה"ב –  יש מנגנון קבוע וידוע.  מנגנון דורש – תפיסה, זמן, מקום ואחריות. עצם קיום המנגנון מביא מתוך ההתבוננות שלי כאמא ואשת חינוך לתחושה של רגיעה, לכל דבר יש זמן ומקום, ומוריד באופן משמעותי את כמות הקונפליקטים בין הורים לצוות חינוכי.

מכאן הדרך ליישום כאן בארץ, אינה ארוכה כפי שנדמה.

 

 

 

 

 




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

האם התחסנתם לשפעת השנה?

צפה בתוצאות

Loading ... Loading ...

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך