X

המכון לחקר הכלכלה של המכללה האקדמית גליל מערבי: "הכלכלה יציבה, האזרחים פחות"

דו"ח מקיף על פעילות הבנק המרכזי וחמשת הבנקים הגדולים של המכון לחקר הכלכלה והמדיניות הכלכלית בישראל של המכללה האקדמית גליל מערבי מתפרסם הבוקר. בין הממצאים העולים: רמת הריכוזיות של הבנקים מהגבוהות ביותר בקרב מדינות ה-OECD




המכון לחקר הכלכלה והמדיניות הכלכלית בישראל שבמכללה האקדמית גליל מערבי מפרסם הבוקר דו"ח מקיף ורחב על פעילות הממשלה, פעילות הבנק המרכזי והבנקים המסחריים המרכזיים בישראל- לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, הבין לאומי ודיסקונט. מעיקרי הדוח שנכתב על ידי 11 חוקרים בכירים מתחומי הכלכלה, הכלכלה הפיננסית ומתחום חקר ביצועים עולה כי לממשלת ישראל צפוי עודף תקציבי בהיקף אדיר של כ- 44 מיליארדי שקלים בסוף 2022 שנובע מהכנסות ממיסים ומהכנסות אחרות הגבוהות באופן ניכר ביותר לעומת הצטמקות במונחים שנתיים של כ 53 מיליארדי שקלים בהוצאות הממשלה ביחס ל-2021. בנוסף נמצא שנכסי הציבור צמחו בחודש יולי 2022 ב- 845 מיליארדי שקלים לסכום של   לעומת 4,928 מיליארדי שקלים בדצמבר 2019, עלייה של  20.7% אחוזים.

עוד עולה מהדוח כי לרשות המשק הישראלי עומד עודף ייצוא גדול שמתבטא במחצית הראשונה של 2022 (ינואר- יוני) בעודף של כשמונה וחצי מיליארדי דולרים בחשבון השוטף. זאת בהמשך לעודף של כ- 21 מיליארדי דולרים בשנת 2021, עודף המוזן מענפי השירותים וענפי ההייטק המשתייכים אליהם.


כמו כן, מבדיקת החוב החיצוני של ישראל בהשוואה לנכסי הישראלים בחו"ל עולה מן הדו"ח כי העולם חייב לישראל  בסוף הרבעון השני של שנת 2022 כ- 160 מיליארדי דולרים, וכי התוצר של המשק הישראלי צמח בקצב מהיר שהסתכם בכ- 8.2% בשנת 2021  ובכ- 7.4% במחצית הראשונה (ינואר-יוני) של שנת 2022.

בכל הנוגע למצב התעסוקה, אחוז האבטלה במחצית הראשונה של שנת 2022 עמד על 3.5% בלבד, לעומת כ- 5% בממוצע במדינות ה- OECD.

בנוגע לאינפלציה שהרימה ראש בישראל, העליות הסתכמו ב-12 החודשים האחרונים בכ- 4.6% בלבד לעומת אינפלציה בשיעור 8.2% בארה"ב, 10% בגרמניה, 10.1% בבריטניה ו- 6.2% בצרפת.

נתון נוסף שמעיד על חוסנה של הכלכלה הישראלית הוא ירידה בגודל החוב הממשלתי במונחי תוצר שבסוף השנה הנוכחית צפוי לירד לרמה של כ- 62% בלבד- רמה הקרובה לזו שהתקיימה בסוף שנת 2019, טרום תקופת הקורונה. כהשוואה החוב במונחי תוצר של ממשלת ארה"ב בחודש יוני 2022 עמד על כ- 125%, כ -113%  בצרפת, ובגרמניה עמד החוב על 67%. חוקרי המכון מדגישים כי נתוני ההשוואה שמשקפים את העובדה שמצבה הכלכלי של ממשלת ישראל משתפר והולך, כשהאינדיקטורים המאקרו כלכליים הטובים של המשק משקפים את העובדה שהמשק יציב וחזק.

ממצאים נוספים שראוי להתייחס אליהם בכובד ראש מעידים על כך שבעקבות האינפלציה הדוהרת נכסי הציבור נשחקו בשנה האחרונה בכ- 95 מיליארד שקלים, כשבנוסף הבנק המרכזי הדפיס כסף בשנים 2020 ו- 2021 והגדיל את כמות המזומנים בשוק בכ- 25.9 מיליארדי שקלים; בתקופה זו הבנק המרכזי רכש דולרים בשווי של כ- 244 מיליארדי שקלים, והפסיד מהפרשי שער סך של כ- 59 מיליארדי שקלים, ובקיזוז רווחים של הבנק מהשקעה בניירות ערך. במהלך השנתיים הללו הפסיד הבנק המרכזי כ- 25.9 מיליארדי שקלים, הפסד שמומן כולו מהדפסת הכסף, ובמילים מכובסות פחות- באמצעות מס סמוי המכונה בשם "מס אינפלציה" שמתבטא בשחיקת נכסי הציבור בשל עליית המחירים המוזנת מהדפסת הכסף של הבנק המרכזי.

כמו כן, חוקרי מדגיש הדו"ח כי מטבעות החוץ המרכזיים ובראשם הדולר והאירו נחלשו במהלך השנים בשיעור ניכר, כך ששער הדולר ירד מאז חודש ינואר של 2019 בכ- 5.4% ושער האירו ירד באותה התקופה ב* 19.4%- היחלשות שהייתה אמורה להוביל להפחתה במוצרי הייבוא לישראל ובכך למתן את האינפלציה. ברם, מדגישים החוקרים כי השנה האחרונה דווקא הייתה בסימן עליית מחירי הסחורות המיובאות מחו"ל, בין היתר עקב התייקרות חומרי הגלם בעולם, כשבמקביל חלה עלייה ניכרת ביותר במחירי הדיור ובמחירי שירותי הדיור בישראל, המהווים מרכיב מרכזי וגדול במדד המחירים לצרכן, עלייה שהזינה את האינפלציה לרמה הקרובה ל- 5% כיום.

ראש מכון המחקר ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי הכלכלן פרופ' נסים בן דוד: "ממצאי הדו"ח מעידים על רמת ריכוזיות גבוהה מאוד של המערכת הבנקאית בהשוואה למדינות שדומות ברמת לה בתוצר לנפש, בצפיפות האוכלוסייה וברמת הפיתוח האנושי". עוד מציין בן דוד כי בהשוואה על פי מספר בנקים והן על פי היקף הנכסים שבבעלות הבנקים הגדולים, ישראל מובילה במידת הריכוזיות. "מצאנו כי מרווח האשראי שמבטא את הפער שבין הריבית על הלוואות לבין הריבית על פיקדונות הוא מהגבוהים במדינות ה- OECD, נתון שתורם לעליית ההכנסה של הבנקים הישראליים מריבית, והגברת נטל הריבית על הלווים".

בכל הנוגע לסקירת הדוחות הכספיים של הבנקים הגדולים בישראל, עולה מן הדו"ח כי גביית הריבית מן הלווים כפי שהיא באה לידי ביטוי בהכנסות מריבית של חמשת הבנקים הגדולים, הסתכמה בשנת 2021 בכ- 37 מיליארדי שקלים- נתון שמשקף עלייה חדה בשיעור של 16.4% ביחס ל-2021. היקף האשראי של חמשת הבנקים הגדולים לציבור מסתכם בכ- 1,281 מיליארדי שקלים מתוכו כ- 28% הינו אשראי לדיור וכ 20% לבינוי ונדל"ן- מכאן שכ- 48% מן האשראי הבנקאי קשור באופן ישיר לענף הבניין- נתון שמעיד על הסיכון הפוטנציאלי הקיים למערכת הבנקאות מעליית הריבית ומירידה ניכרת במחירי הנדל"ן שצפויים לפגוע בצורה קשה בחברות הבנייה וברוכשי הדירות שלקחו משכנתאות גבוהות.

פרופסור בן דוד: "הריבית עלתה בחודשים האחרונים מכ- 0.1% בחודש מאי 2021 לכ- 2.75% באוקטובר 2022. עלייה זו בשיעור הריבית משמעותה התייקרות ניכרת באשראי, ובייחוד בהתייקרות האשראי לצרכנים ולרוכשי הדיור שנטלו בעבר הלוואות בריבית ניידת שמתייקרת עם עליית ריבית בנק ישראל".  עוד מוסיף פרופסור בן דוד כי "סך הנכסים הפיננסיים של הציבור בישראל הסתכם בסוף חודש יולי של 2022 ב- 4,928 מיליארדי שקלים. אילו היקף נכסים אדיר זה  היה מתחלק באופן שווה בין אזרחי ישראל הוא היה שווה ערך ל- 526 אלף שקלים לנפש, או כ- 1.96 מיליוני שקלים למשפחה ישראלית ממוצעת בת 3.73 נפשות, סכום שמשפחות רבות מאוד בישראל היו מוכנות להסתפק בהרבה פחות ממנו".

פרופסור בן דוד מסכם את דבריו: "ההקצנה הפוליטית הניכרת בישראל קשורה לייאוש של צעירים שעובדים קשה, ומתקשים בשל יוקר המחייה הקיצוני ובשל יוקר הדיור הקיצוני להתקדם ולהתפתח, ייאוש שדוחף אותם כפי שדחף צעירים מיואשים מארצות אחרות לבחור במפלגות קיצוניות המבטיחות שינוי מפליג. לעומת צעירים אלו, קיימת בישראל קבוצה קטנה יחסית שזוכה לירושות ולהעברות בין דוריות נכבדות, הנהנית באופן ישיר מהתייקרות הנדל"ן המוזנת ישירות על ידי מדיניות הממשלה, שמחזיקה ביותר מ-90% אחוזים מקרקעות המדינה ומוכרת אותן כמונופול לכל המרבה במחיר".

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך





<


<