גוד ניוז

אימהות יחידנית היא ברירת מחדל ולא אג'נדה

'חראם על הילד שלך', 'עזבי אותה מסכנה גם ככה אין לה אבא', 'למה מראש לעשות עוול לילדים', 'הילדים הם מאותו תורם?' סטיגמות והערות להורים יחידנים כבר הפכו מזמן לצערנו לנחלת הכלל, אך מה קורה כשאישה הרה הבורחת מבעלה האלים מגלה שהמטפלת הרווקה שלה בהריון? טור שמדבר על הצד השני של הסטיגמה

טליה לב-רי פורסם ב: 27/12/22 , 8:13 מייל לכתב

רבית כהן (40) מנשר מחזיקה בתארים רבים: עובדת סוציאלית, מדריכת זומבה, מנהלת תוכניות 'רוח נשית' באזור הצפון, דוקטורנטית למגדר ואימא יחידנית, מה כשלעצמו מקנה לה גם את התואר סופר אימא. טור אישי על הצד השני של הסטיגמות

"בחיים האישיים שלי משבוע 14, הצהרתי קהל עם ופייסבוק שאני בהריון יחידני, שאגדל את התינוקת שלי לבד ואף הסברתי את נסיבות חיי שהובילו אותי להחלטה שקיבלתי, באופן מאוד פתוח ומשתף, בעיקר כי לא התחשק לי להסביר את זה לכל אדם שאני מכירה באופן פרטי. עם זאת, המטופלות שלי בעמותת "רוח נשית" לא חברות שלי בפייסבוק והן גילו כשהבטן התחילה לבלוט. התגובות מצדן להריון היו מאוד חיובית והבהירו עד כמה ילדיהן הם מרכז החיים שלהן. ההיריון פתח צוהר להעלאת זיכרונות, הן מרגעים הקשורים לתזוזות התינוק והתקווה שחוו מחד, והן צוהר לזיכרונות קשים וכפייה מצד בן הזוג האלים בעת ההיריון. בקרב אחרות בליטת הבטן ההריונית הכניסה לחדר הטיפולים מעין "אחדות גורל" איתן על גידול של ילדים כחד הורית. בקרב אחרות ההיריון העלה תקוות לחיים חדשים עם ילדים נוספים. חלקן העלו במקביל לשמחה בעבורי את החשש עליהן, בדבר הישארותן לבד בצאתי לחופשת לידה, כך או אחרת, אי אפשר להתכחש שבטני ההריונית נוכחת עד מאוד במפגשים עם המטופלות".
"דייסון וגיל (2008) מסבירות כי הריון מהווה תקשורת לא מילולית בטיפול, אשר שוברת את מעטה האנונימיות וחושפת במובנים מסוימים את חייה האישיים של אשת הטיפול. עבור חלק מהמטופלים תהיה זו הפעם הראשונה בה הם פוגשים את המטפלת כסובייקט נפרד. ואכן ההריון הזה חשף את חיי האישיים, במיוחד לאור היותי רווקה ושם אותי ואת בחירותיי באימהות יחדנית במרכז הטיפול עם כל אחת ממטופלותיי. אף אחת לא התעלמה ממנו. אי אפשר היה ולא נכון היה לטאטא את זה מתחת לשטיח. רובן יודעות שאני רווקה ומי שלא ידעה שאלה. היותי רווקה בהריון העלתה שאלות רבות, אני בחרתי להיות מאוד גלויה ושיתפתי שההיריון הינו תוצר של תרומת זרע וטיפולי פוריות. שוב, פחות מקום שהייתי רוצה לחלוק עם המטופלות שלי, אבל יצאתי מנקודת הנחה שהסתרה בסיטואציה הזו רק תגרום להן להתרכז בי במקום בעצמן. וזו לא המטרה. ואומנם הרגשתי לא נוח להיות מרכז המפגש אבל במהרה הבנתי שניתן להשתמש גם במצבי כדי לטפל בהן ולקדם אותן. לכם כך בחרתי לתאר התערבות טיפולית שהתאפשרה בעקבות הריוני היחידני".

היא חוותה אלימות. תמונת אילוסטרציה. צילום: pixabay.com

"א' (שם בדוי), הינה מטופלת רווקה באמצע שנות ה 30 לחייה, א' סבלה מאלימות וניכור הורי במשפחת המוצא שלה וכך ברחה מהבית בגיל ההתבגרות ומצאה את עצמה גרה ברחוב ולאחר תקופה לא ארוכה מצאה את עצמה עם בן זוג מבני המיעוטים, הוא אסף אותה לביתו ולאחר תקופה קצרה, החל מתעלל בה בעצמו, כשהוא משתמש בכל סוגי האלימות, פיזית, מינית רגשית וכלכלית. א' התנהלה בתוך הזוגיות האלימות למעלה מעשור כשהיא פוחדת ללכת ולהתחיל חיים עצמאיים, למרות שהוא מחבל לה בכל אספקט בחייה. בן זוגה היה נשוי ואב לילדים, אך לא אפשר לה להביא ילד לעולם למרות שזוהי משאלתה".
"לפני יותר משנה ברחה א' מהזוגיות הזו, היא הועברה למקלט לנשים מוכות והחלה את התהליך השיקומי, א' הגיעה אליי בצאתה מהמקלט וגיליתי אישה בעלת חלומות ורצונות, הן במישור התעסוקה והן בחיים הפרטיים אשר במשך שנים לא הרשתה לעצמה כלל לחלום. היא עוברת תהליך שיקומי, איזון נפשי ומקבלת סיוע ממספר גורמים במקביל ועוברת תהליך מורכב ומדהים של התקדמות והחלמה. כאשר א' הבינה שאני בהיריון, היא שאלה שאלות רבות בשל היותי רווקה, לא ידעתי אז את סיפורה, היא לא חשפה אותו עדיין ולא הבנתי לפשר השאלות הרבות בדבר הסיבות שהביאו אותי לבחירה בדבר אימהות יחידנית, הגיל שלי, התהליך עצמו. לאחר שנתתי מענה אמיתי וכן היא חשפה בפניי את סיפורה".
"א' סיפרה כי באחת הפעמים שנפרדו, היא גילתה כי יש גברים המהווים תרומת זרע חיה, הם מוכנים לשכב עם נשים על מנת להכניס אותן להיריון. והיא יצרה קשר עם גבר כזה. הם דיברו בניהם, והוא הסכים להיות תורם הזרע החי שלה. הם ביצעו את האקט המיני סביב תאריך הביוץ שלה והיא אכן נקלטה. א' מתארת כי כאשר בן זוגה האלים גילה זאת בדרך לא דרך, הוא הכה אותה, השפיל אותה ואף הכריח אותה לבצע הפלה והיא זוכרת את עצמה כנכנעת לו שוב ומנהלת את חייה לפי דרישתו".

תרומת זרע חיה. צילום אילוסטרציה: פיקסאביי

"סיפורה תפס אותי לא מוכנה, שכן לא הכרתי כלל את "שיטת ההפריה הזו" המחשבות שלי נדדו לכל כך הרבה כיוונים של כעס ותסכול למול כמה היא אמיצה ולוקחת החלטות ואחריות על חייה, למול העובדה שהיה עליה לתת שוב את גופה, למול שאלות על האם היא מכירה בכלל את המערך הרפואי בישראל ועד כמה הוא מעודד ילודה ובתוך כל השאלות והמחשבות האלה שרצות לי במוח, שתקתי ורק אפשרתי לה לספר את הסיפור הכל כך כואב הזה לעולם בפעם הראשונה ולהבין שהיא נמצאת במקום בטוח ומכיל, שהיא יכולה לספר את הסוד הזה שהיא מחזיקה בפנים כל כך הרבה זמן, שכרגע יש מקום רק לתחושות שהיא מביאה ושאני והמחשבות שלי לא חלק מהעניין. החשיפה הזו הביאה להתקדמות מאוד גדולה בטיפול המשותף שלנו יחד ומספר ארוך של מפגשים שוחחנו על הרצון שלה בילד, על הכאב על כך שמישהו כל כך שלט בחייה עד כדי שהכריח אותה לבצע הפלה, על הדרכים האפשריות כיום להיכנס להיריון, על הדרך שעליה לעבור כדי לייצר לילד העתידי שלה בסיס לחיים טובים, שהם אינם חיי עוני ודלות ומשם טווינו יחד תכנית טיפולית שיקומית מלאה. החשיפה הזו הייתה צעד כה משמעותי בתהליך השיקום ואולי עליי להודות להיריון שלי היחידני שלי על שאפשר אותו".
"התהליך הטיפולי שתיארתי, לא היה לי פשוט, ממקומי האישי. אישה רווקה כבת 40, המנהלת חיים עצמאיים אך שהגיעה לבחירה באימהות יחידנית כברירת מחדל ולא מתוך אג'נדה על איך חיי כאישה פמיניסטית עצמאית צריכים להיראות. הגעתי אליו חבולה וכואבת מתוך ברירת מחדל, כשאני לא פעם מרחמת על עצמיו על בחירות העבר שלקחתי שהובילו אותי למצבי. להבין כי בתוך מצבי המורכב, יש הרואות אותי כפריבילגית, הבוחרת בעבור עצמה, המנהלת את חייה ללא שליטה חיצונית, הייתה בעבורי לא פשוטה, כי אלה הם לא החיים שהייתי בוחרת בעבור עצמי ואני בעצמי הייתי זקוקה לתמיכה טיפולית רבה בתהליך ובביצוע ההחלטה, היה לי קשה שמצבי שהוא רחוק שנות אור ממה שרציתי לעצמי מהווה דוגמא למטופלות שלי, לא תכננתי להיות מודלינג בבחירתי זו ולהיראות כזו חזקה במקום כה מורכב מבחינתי דרש הרבה עבודה טיפולית והדרכה מקצועית, על מנת להשאיר את חדר הטיפולים שלי ככר פורה לעבודה עם המטופלות שלי. מורכבת הסיטואציה ככל שתהיה היא אפשרה bounding והתקדמות בקשרים טיפולים רבים, אך היא דרשה חשיפה רבה מצידי, היא דרשה ממני לאפשר למטופלות שלי מקומות שאולי לא הייתי בוחרת להראות להן בעברי והיא דרשה הדרכה טובה, מדויקת וצמודה".
.

רבית כהן, סופר אמא. צילום: הדס לוי

הכותבת, רבית כהן, אימא לתינוקת חמודה בת כמה חודשים, היא מנהלת תכניות אזור צפון בעמותת "רוח נשית", המסייעת לנשים נפגעות אלימות להשיג עצמאות כלכלית. עמותת "רוח נשית" עשתה השנה היסטוריה והצליחה לצרף את ישראל לקואליציה בינלאומית של יום המאבק באלימות כלכלית, אותו ציינו ברחבי העולם ביום שני השבוע, יום לאחר יום המאבק באלימות נגד נשים. אם אתן נפגעות אלימות וזקוקות לעזרה להפוך להיות עצמאיות כלכלית, מוזמנות לפנות ל: www.ruach-nashit.org.il

למייל האדום של ניוז חיפה והקריות לחצו כאן

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

אימהות יחידנית היא ברירת מחדל ולא אג'נדה

עוד בגוד ניוז