X

שונות היא עניין של השקפה

טור אישי של ד"ר משה שנר, מרצה ליהדות במכללת אורנים




ענייני אישות ומגדר ושוויון זכויות לבני כל המגדרים המיניים, מעסיקים את הציבו ר הישראלי כמו גם
ציבורים רבים בעולם. הם נוגעים בליבת הגדרות הזהות של התרבויות המונותאיסטיות ומעבר להן.
כשיצא האדם מהקיום הבלתי אמצעי של חיי הטבע, בשפה המונותאיסטית זהו "הגירוש מגן העדן",
הוא החל לעצב תרבות אנושית שמבדילה אותו משאר באי העולם. בני האדם, כחלק מעיצובה של
ציוויליזציה, הגדירו את המותר והאסור בניהול של חיי היצר האנושיים. נאסרו בין השאר יחסי מין עם
בעלי חיים, "משכב בהמה", ונקבעו גם גדרי המשפחה.

הקידושין, קביעת השייכות המוחלטת של אישה ל"בעלה", ומני וביה, איסור על קיום יחסי אישות עם
גברים אחרים, היה אחד מרובדי היסוד של תהליך זה. בניסוח גס, כמו שאנו רושמים כיום בטאבו
נדל"ן, כך באמצעים שונים נרשמה האישה כמקודשת באופן בלבדי לבעלה. ההגדרה הזו הייתה
הכרחית לשם קיומה של המשפחה, אבן יסוד של הציוויליזציה האנושית.
ויחד עם זאת הי י תה המשפחה ההי א פטריארכלית במהותה. הגבר הוא בעל הבית והוא גם בעל
האישה. הגדרה של יחסי גבר-אישה מופיע כבר בספר "בראשית" עם הגירוש מגן העדן, קרי עם יצירת
המשפחה ההיסטורית הראשונה, "הוא ימשול בך".
באותה מידה נקבעו גם איסורים אחרים, שהיו לטאבו שמעבר עליו דינו מוות. ניאוף, שבירת הקידושין
הנ"ל, היה אחד מהם וכך גם "גילוי עריות" – שהתקיים בעולם הפגאני וכעת נאסר באיסור חמור. ילדי
"יחסי עריות" הוגדרו כטמאים לדורות. הוקע גם משכב של איש עם בן מינו, זכר עם זכר ונקבה עם
נקבה.
מכאן הקושי העצום מהבחינה התרבותית לשבור חלק מהטאבו הזה ולהכיר בתופעה, שנהיית יותר
ויותר מקובלת, הומוסקסואליזם ושאר מרכיבי הלהט"ב. המודרנה מתמודדת כאן עם מסורות עתיקות
יומין שנמצאות בבסיס כל התרבויות המונותאיסטיות. הסובלנות ביחס ללהט"ב שמבטאים כותבי גיליון
זה מבטאת את הכרתם של רבים מצעירינו שחלק מאיסורי הטאבו הנ"ל צריכים להשתנות.
מקדמת התרבויות המונותאיסטיות על שמירת הטאבו הציוויליזטורי הופקדו רשויות דתיות. בעולם
העברי המקראי היו אלו הכוהנים ובעולמה של היהדות הרבנית היו אלו הרבנים, "תלמידי החכמים",
שזכו להיות שומרי הטאבו . עמדת משמר זו הייתה בסיסית לקיומה של הקהילה היהודית וגם נתנה
בידי הממסד הרבני כוח רב.
בארצות המערב המודרניות הופקעה הזכות הזו של שמירת מבנה המשפחה וטוהר המגדר מידי כהני
הדת ונמסרה לרשויות המדינה החילוניות. במדינת ישראל הצעירה, מסיבות היסטוריות של צורך
ביצירת איזון בין דרישות חילונים ודתיים, וכהמשך לחוק העות'מני והמנדטורי , הופקדו ענייני האישות
בידי שומריהם מקדמת הזמן היהודי רבני , הרבנים. דין תורה בענייני אישות נהיה לחוק המדינה. כך
גם בעדות הדתיות האחרות בישראל נהיו כלי הקודש לממונים על ניהול ענייני האישות.
גם מציאות זו מאותגרת רבות בידי המודרנה. ציבורים גדלים והולכים מבטאים את התנגדותם להסדר
זה שמנוגד להכרתם האישית. כותבי גיליון זה מבטאים את העמדה הזו שרווחת בין צעירים. רבים, גם
כאלו שאין מניעה לחתן אותם ברבנות, מסרבים לכפוף את ראשם בפני רשות זו.ניוbhu






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך