חינוך

פערים בין מערכות החינוך היהודית והערבית מבחינת היקף ואיכות משאבי החינוך

טור דעה של פאטמה דיאב, סטודנטית במכללת אורנים

פורסם ב: 26/01/23 , 2:30 מייל לכתב

פערים בין מערכת החינוך היהודית והערבית מבחינת היקף ואיכות משאבי החינוך:
ההישגים ההשכלתיים של תלמידים יהודים גבוהים משל תלמידים ערבים, אך הפערים
מצטמצמים בהשוואה בין תלמידים בעלי רקע סוציו-אקונומי דומה.

קרדיט: פריפיק

מערכת החינוך הישראלית מורכבת מארבעה זרמי חינוך נפרדים (ערבי, חרדי, רשמי-דתי ורשמי).
הפרדה זו מונעת את המפגש בין הקהילות ומהווה אתגר לקידום הלכידות של החברה הישראלית.
תהליך הפיתוח של החינוך הערבי בישראל, הישגיו ויכולתן לספק את הצרכים והפער בין רמת
החינוך של הרוב היהודי לרמת החינוך של המיעוט הערבי נקבעו על ידי כמה גורמים:
מערכת החינוך העברית ועובדיה שולטים במערכת הערבית בכל התחומים
תשתיות, רמת שירותים, תוכניות חינוכיות ותוכניות לימודים, ניהול. באשר למדיניות המינויים,
היא נשלטה והונחה על ידי שירות הביון הישראלי על פי שיקולים שאינם קשורים לחינוך, אלא
נגזרו מהמדיניות הכללית כלפי הערבים, ששמה לה למטרה לשמור עליהם כפופים ואינם יכולים
להתארגן.
הפרדה בין שתי מערכות החינוך, הערבית והיהודית:
ערבים ויהודים לומדים בבתי ספר נפרדים. בתי הספר בישראל מופרדים לפי דת ומוצא אתני.
תלמידים יהודים לומדים בבתי ספר חילוניים, דתיים או חרדיים, בעוד שערבים לומדים בשפה
הערבית בשיטות מוסלמיות, נוצריות או דרוזיות. נוסף על כן, בערים מעורבות, ברמת מוסדות
החינוך, ניהולם, תוכניות הלימודים והפיקוח הישיר עליהם. הגורם הראשון הביא לכך שהערבים
איבדו את היכולת לשלוט ביעדים, באיכות, בנתיבים ובכיוון של החינוך לשרת את האינטרסים
שלהם. באשר לגורם האחר, התוצאות היו: המשכיות של דפוסים שמרניים ומסורתיים בניהול,
ארגון ושיטות חינוך.
אפליה בחלוקת משאבים והשקעת כספים בפיתוח מערכת החינוך:
להבעיר תחרות בין סטודנטים ערבים לסטודנטים יהודים, תחרות שאינה יכולה להיות שוויונית
בשל הפער במשאבים ראשוניים, לרבות חומריים, חברתיים ותרבותיים. סטודנטים ערבים נאלצו
להיכנס לתחרות זו מבחינת אפשרויות קבלה לאוניברסיטאות ומכללות, והתחרות בין סטודנטים
ערבים המתקבלים במוסדות אלו לבין סטודנטים יהודים לגבי השכלה והמשך לימודיהם, אך
ההפרדה בין שתי מערכות החינוך גרמה בשלב זה לאי שוויון בתחרות זו, לאור השוני הרב ברמת
הידע, התרבות, הניסיון, המומחיות והשפה.
תקציבי חינוך:
הפער בין ההוצאות על חינוך יהודי להוצאות על חינוך ערבי עדיין גדול מאוד. הסכום הכולל שהוצא
על תלמידים יהודים אינו זהה להוצאות על תלמידים ערבים. פער זה נובע מההפרש בהקצאות
משרד החינוך המוקצבות לתלמיד הערבי, לא שווה למה שהוא מקצה לתלמיד היהודי. אבל הפער
בולט ביותר בהקצאות הרשויות המקומיות היהודיות. למרות, אין ספק שהפוטנציאל של האחרון
גדול בהרבה בגלל נגישותה לתקציבים גדולים יותר, אך ישנה בעיה נוספת הנובעת ממדיניות
הרשויות המקומיות הערביות, שאינן מעסיקות תקציבי חינוך למטרה שלשמה הוקצו, וכן לראות
בהם משאב לשימוש בתחומים אחרים. מצב זה בולט במיוחד במישור התיכוני כאשר, כל האחריות
על מערכת החינוך מוטלת על הרשויות המקומיות המשתמשות בתקציבים כמקור הכנסה.
מערכת החינוך עד סוף התיכון:
הפער בין שתי מערכות החינוך בולט בכל התחומים, מה שמוביל לתוצאות שונות לחלוטין שניתן
לראות מ חיי היום-יום, מה שיבהיר כי מערכת החינוך הערבית שונה מאוד מהמערכת העברית,
ואינה מבצעת את תפקיד שיועד לה באופן מוחלט או בניגוד לה עם השיטה העברית.
לימודים להשכלה גבוה:
רוב התלמידים הערבים שמקבלים את תעודת הבגרות הולכים ללמוד באוניברסיטאות, אך יותר
ממחציתם אינם מתקבלים, אם בגלל הישגיו הנמוכים בבגרות, ואם בגלל שלא עברו את בחינת
הקבלה (שזה תקן). הבחינה לכל האוניברסיטאות שתוכננה לפי רמת בתי הספר היהודיים ותוכניות
הלימודים שלהם, היא מתאימה לסטודנטים ערבים מבחינת רמתם ותחומי הדעת שלהם, גם לא
מבחינת דרך החשיבה והלימוד הנהוגים בבתי הספר היהודיים. לפיכך, אחוז המועמדים הערבים
המתקבלים לאוניברסיטאות העבריות נמוך, והם מתמודדים עם מכשולים וקשיים רבים, החשובים
שבהם: רמת השכלתם הנמוכה בהשוואה לבני גילם היהודים, ידיעותיהם הדלות בעברית )שפת
ההוראה( ואנגלית )שפת הפניות(, קושי להסתגל לחיי האוניברסיטה ולחברה מוזרה. לכן, הרוב פונה
ללימודים במכללה דוברת ערבית, כמו: מכללת סכנין והמכללה הערבית ואל-קאסימי, או שהם
פונים לחינוך מחוץ למדינה, כמו ירדן.
כמות שעות ההוראה והשכר למורים בבתי ספר יהודיים גבוהים בהרבה בהשוואה למערכת החינוך
הערבית, בכל הרמות החברתיות-כלכליות, אם כי הפערים הצטמצמו בשנים האחרונות. נוסף על
כן, הקצאת המשאבים במערכת החינוך הערבית פחות פרוגרסיבית בהשוואה למערכת החינוך
העברית, בעיקר ברמות הגבוהות. יתרה מזאת, גבול המדדים לאיכות ההוראה הוא ציוני הבגרות
של המורים עם סיום בית הספר התיכון. מדד זה גבוה יותר בבתי ספר ערביים מאשר בבתי ספר
עבריים בכל הציונים הסוציו-אקונומיים, נציין כי איכות המורים שנכנסו למערכת החינוך ירדה
בעשור האחרון, בעיקר בב תי הספר הערביים. (אגבאריה, 2014 )
לאור רמת השכר הנמוכה של המורים בישראל בהשוואה בינלאומית, ברור כי העלאת שכר השעה,
בעיקר למורים מתחילים, תגביר את מעמדו של המורה ותמשוך מורים בעלי כישורים גבוהים
לתחום.
לבסוף, קיים חשש שהירידה ברמת הכישורים האינטלקטואליים של המורים הערבים תגדיל את
פערי החינוך בין תלמידים ערבים ליהודים, למרות צמצום הפערים בכמות שעות ההוראה של
התלמידים וצמצום הפערים בתקציב. כיום שכרם של המורים בישראל, בעיקר המורים הצעירים,
נמוך בהשוואה בינלאומית, ורמתם בקריאה ובמתמטיקה, על פי מבחני שליטה בינלאו מיים, נמוכה.
לפיכך, ייתכן שהעלאת שכר המורים בישראל, בעיקר הזוטרים, תגביר את מעמדו של המורה
ותמשוך מורים בעלי כישורים גבוהים לתחום ההוראה. צפוי כי השפעתה של עלייה כזו על המורים
בקהילה הערבית תהיה חזקה יותר מהשפעתה על המורים בקהילה היהודית, בשל הפער בשכר
החלופי בין שתי הקבוצות, ובכך עשויה להביא להפחתה ב. הפערים במערכת החינוך.
כמו כן, הגדלת מרכיבי ההעדפה המתוקנים בשיטת המימון על בסיס הרקע החברתי-כלכלי של
התלמידים, תוך הקצאת חלק גדול מהתוספת בקהילה הערבית ללימוד השפה העברית, תצמצם את
התקציב. פערים בין מערכת החינוך הערבית והיהודית וקידום שילוב התלמידים הערבים בשוק
העבודה.ניו

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

פערים בין מערכות החינוך היהודית והערבית מבחינת היקף ואיכות משאבי החינוך

עוד בחינוך