X

מייבשים את הצפון: ירידה עקבית בשיעור התמיכה הממשלתית ברשויות במחוז צפון

נתונים מדאיגים של דוח של המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי שמתפרסמים מצביעים על הרחבת הפערים בין הפריפריה למרכז. ראש המכון פרופ' אסנת עקירב: "כשל מתמשך בבניית תוכניות ארוכות טווח"

מפקירים את תושבי הצפון. כך קובע המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי שמפרסם דוח "מדד ערים" לשנת 2022. לאחר חוסר היציבות הפוליטית בשלטון המרכזי עם חמש מערכות בחירות בשלוש שנים ושמונה חודשים לפני הבחירות ברשויות המקומיות, מהדוח עולה תמונת מצב מדאיגה של הזנחה מתמשכת בפריפריה הצפונית בהקצאת משאבים, התמיכה הממשלתית וחוסר יכולת לבנות תוכניות ארוכות טווח.

במהלך החודשים האחרונים, עשרה חוקרים בכירים במכון חקרו אלפי נתונים ממקורות שונים, שמשקפים את רמת ואיכות הפעילות במחוז הצפון בהשוואה למחוזות אחרים ברחבי הארץ, תוך התייחסות למגוון רחב של אינדיקטורים בתקציב הרשויות המקומיות. הדוח, שמועבר לקובעי מדיניות, לארגוני המגזר השלישי, לאמצעי התקשורת, לציבור הרחב ולגורמים רלוונטיים נוספים, מעניק תמונה מקיפה וניתן לומר שדי עגומה על מצבו של המחוז השני בגודלו בישראל.


המכללה האקדמית גליל מערבי. צילום: המכללה האקדמית גליל מערבי


מממצאי הדוח עולה בין היתר כי קיים פער גבוה בין שיעור התמיכה הממשלתית לבין שיעור האוכלוסייה במחוז צפון מסך אוכלוסיית ישראל בשנים 2018-2020. מחוז המרכז זוכה לשיעור התמיכה הממשלתית הגבוה ביותר מבין המחוזות, ולאחריו מחוז צפון. אולם, בעוד שבמחוז המרכז ניתן לראות עלייה ניכרת באחוז התמיכה הממשלתית בשנת 2020, במחוז הצפון חלה ירידה עקבית לאורך שלוש שנים: 20.6 אחוז בשנת 2018, 19.6 אחוז בשנת 2019 ו-19.1 אחוז בשנת 2020. כל זאת לצד שיעור האוכלוסייה במחוזות השונים שנותר כמעט ללא שינוי.

בנוסף, בדק הדוח את גובה ההכנסות של הרשויות המקומיות במחוז צפון מתוך שבעה מחוזות וגם מהשוואה זו נשקפת תמונה מדאיגה, כאשר ההכנסות לנפש במחוז צפון הן הנמוכות ביותר בישראל וכן ההכנסות מגביית ארנונה למגורים ביחס לשאר המחוזות. בהיבט הנוגע להכנסות מארנונה לעסקים, עולה כי במחוז צפון ההכנסות נמוכות במידה משמעותית מכלל המחוזות, למעט מחוז יהודה ושומרון עם כ-732 שקלים לנפש בשנים 2018-2020. כמו כן, זו כבר שנה שלישית ברציפות שמחוז צפון רושם את יחס הגבייה לחיוב ארנונה למגורים הנמוך ביותר מבין כל המחוזות עם 58 אחוז בשנת 2020.

הזנחה מתמשכת בפריפריה הצפונית. פרופ' אסנת עקירב, ראש המכון לחקר הגליל. צילום: פרטי

לאור הפער הכלכלי הניכר בין רמת החיים של תושבי המרכז לבין זו של תושבי הפריפריה, והעובדה שגם תיעדוף היתר למחוז הצפון בשיעור ממוצע של 56 אחוז אינו מניב צמצום פערים מול שאר המחוזות, הדוח מעלה שאלות נוקבות בכל הנוגע למקורות ההכנסה של הרשויות והאם די בנתח המשאבים המוקצה על ידי הממשלה כדי להביא לצמצום הפערים המיוחל בין מחוזות הארץ, האם השימוש של הרשויות במשאבים השונים הינו יעיל ומכוון למטרות הנכונות; והאם רשויות הצפון פועלות במידה ראויה לגיוס מקורות שאינם ממשלתיים כגון גבייה מיטבית של מיסי ארנונה, הקמת מפעלים, מיצוי הכנסות מפסולת ומחזור, פיתוח חדשנות אורבנית ואלמנטים של עיר חכמה ועוד.

הפתרון המוצע על ידי חוקרי המכון לבעיות אלה הוא להגדיר עבור הרשויות המקומיות רמת הכנסה אופטימלית לתושב ולפעול להקצאת משאבי הממשלה, באופן שיאפשר לרשויות להשיג רמה זו בתוך פרק זמן קצוב. בנוסף, ממליצים החוקרים ליצור מנגנון שיתגמל עיריות שיגבירו את מקורות ההכנסה הלא ממשלתית ובכפוף למהלך תגדל במקביל ההקצאה הממשלתית לאותן רשויות, כך שהן תוכלנה לתעל את משאביהם למנועי צמיחה ארוכי טווח כמו תשתיות ומפעלים שיהוו מקור הכנסה עצמי ופתרון לתעסוקת תושבי המחוז.

תרשים: המכללה האקדמית גליל מערבי

לרשויות מקומיות רבות במחוז צפון אין יכולת לממן את חלקן במאצ'ינג, שיטה למימון משלים לתקציב על ידי אחד ממשרדי הממשלה, ולכן אינן זוכות לקבל את התקצוב המלא. מקור הכנסה עיקרי עבור הרשויות הינו מיסי הארנונה לעסקים שמושפעים מהיקף השטחים המסחריים והמשרדיים שבאזור השיפוט של הרשות. מאחר שבפריפריה שטחים אלו קטנים יחסית, היקף ההכנסה מארנונה נמוך בהשוואה למחוזות המרכז. השוואה בין השנים מצביעה על עלייה בהכנסות של כל המחוזות למעט מחוז צפון, שבו נמצאה ירידה.

החוקרים מציעים מספר צעדים שהרשויות המקומיות יכולות לנקוט כדי למצות את מקורות ההכנסה השונים: הלוואות שיאפשרו שימוש בכספי מאצ'ינג, הדרכות של משרד הפנים כיצד לפנות באופן אפקטיבי לקולות קוראים של משרדי הממשלה, לעודד מעבר של עסקים לאזור השיפוט של הרשויות והרחבת שטחי העסקים הקיימים באמצעות מתן הנחות והטבות ארנונה לסקטור העסקי. לצד זאת, הדוח מעלה מהלכים אפשריים ברמת הממשלה שיוכלו להיטיב עם המאזן הפיננסי של הרשויות ובהינתן התמריצים המתאימים יכולה התמונה להתהפך. מתן הטבות לעסקים ומפעלים שיוקמו בתחומי המחוז, כמו הפחתת מחיר הארנונה למ"ר שעשויה להוביל לגידול בפעילות העסקית ולעלייה בהכנסות העירייה וכן גידול באפשרויות התעסוקה בתחום השיפוט של הרשויות הצפוניות. בנוסף, מוצע להעתיק מפעלים ובסיסי צה"ל למחוז צפון, בדומה למהלך שנעשה בדרום בשנים האחרונות, מאחר והעלות של מ"ר קרקע במחוז הצפון נמוכה בהרבה מהעלות באזור המרכז.

תרשים: המכללה האקדמית גליל מערבי

גם בתחומי החינוך והתרבות דוח מדד ערים לא חוסך בביקורת. אחוזי ההשקעה הגבוהים יחסית בחינוך, מתוך סך הוצאות העירייה במחוז צפון, אינם באים לידי ביטוי בהשקעה כספית גבוהה יותר פר תלמיד ולכן הם אינם תורמים למדד הביצוע של החינוך ואינם משקפים בהכרח מדיניות מתוכננת של הרשויות. מחוז צפון ממוקם במקום החמישי מבחינת שיעור הזכאות לבגרות כשהפער מהממוצע הארצי עדיין נותר גדול ורבים מבעלי השכלה "מהגרים" מאזור הצפון למרכז.

ראש המכון לחקר הגליל פרופ' אסנת עקירב: "נתוני מדד ערים 2022 משקפים חוסר יכולת לבנות תוכניות ארוכות טווח כחלק מהפיתוח של הרשויות המקומיות. הפריפריה הצפונית חֹווה את הבעיות הללו ביתר שאת ועל הממשלה החדשה לקדם את החלטה מספר 675 לביזור הסמכויות לשלטון המקומי, ובמקביל לפעול לחיזוק הרשויות המקומיות שרחוקות מהמרכז וזקוקות לסיוע רב יותר".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות






















<