X

״החממה לאמנות מקום״ שנה ב' יוצאת לדרך, במבחר מוזיאונים בחיפה

מוסד ייחודי של מוזיאוני חיפה המחבר בין אמנות לקהילה בחיפה יוצאת לדרך ונפתחת רשמית – חממת האמנים של מוזיאוני חיפה "החממה לאמנות מקום״, שמוצגת השנה בשלושה מוקדים שונים, בחממת האמנים, במוזיאון העיר חיפה ובמוזיאון חיפה לאמנות

החממה היא מודל רב-תחומי "לאמנות מקום" שמטרותיה קידום אמני העיר חיפה בסביבת חייהם הקהילתית,
העלאת החשיפה האמנותית בשכונות העיר וחיזוק הקשר בין הקהילה העירונית ובין היוצרים למוסדות האמנות –
המוזיאונים.
זוהי השנה השניה לתכנית, אליה ניגשו למעלה מ-100 אמנים עם רעיונות לפרוייקטים מבוססי קהילה.
אמני העיר חיפה הציעו עצמם להפקת יצירות בסביבת מגוריהם בקשרי גומלין עם סביבת חייהם – שכנים, תושבי
הבניין או השכונה, יצירות חדשות המבוססות על הדיאלוג הקהילתי.
בחממה לאמנות מקום, תחת אוצרות של עוז זלוף שאוצר את התכנית כולה מוצגות התערוכות:

לילו אינשטיין – מפגשים עם הגוף. לילו – יוצרת רב תחומית, מטפלת וחוקרת אנטומיה דינמית, הובילה קבוצת
פרויקט בחקירה חוויתית של הפיזיולוגיה של מתח וטראומה. מדי שבוע נפגשו חברי הקבוצה בגלריית החממה
להכוונת מודעות ותרגול רפלקס הרעד הטבעי של הגוף שעוזר לאיזון המערכת העצבית ולמודעות למערכת
האנושית, הקבוצתית. בתא הצפייה, המותאם לצפייה של צופה יחיד מבצעת האמנית תרגול רעד ברחוב החיפאי,
בין מכוניות ואנשים, יצירה משותפת לה ולאמנית תאיר זרגרי שלקחה חלק בקבוצה. הווידאו הנוסף המוצג לצדו,
שנוצר על ידי המשתתפת ואמנית הוידאו דני וויליאמסון, כולל חומרים ארכיבים שנערכו בתוכנה מיוחדת. התוכנה
מתרגמת מידע חי מהרעד הגופני המופיע בווידאו מעליו לפקודות עריכה. בחלל נפרד מוצגת יצירת וידאו מופשטת
של תאיר זרגרי, וכן סדרת צילומים שיצרה במהלך התהליך הצלמת ג'ני כצנר, משתתפת בקבוצה.


זיו שמח – ג׳ני כצנר , ציורי חוץ מוזיאון חיפה

זיו שמח – ציור קיר מרחב חוץ- האמן והמאייר זיו שמח הוביל קבוצה של מכורים-נקיים בתהליך גמילה, במהלך
אמנותי של יצירה מבוססת יומן אישי, מהלך שהתבסס על יומנו האישי כמכור-נקי בעצמו. מושגים משמעותיים
מתהליך ההחלמה עובדו למסכת של דימויים מצוירים, שהפכו לציורי ענק המוצבים בחזית החממה ועל הקיר
הגדול בחצר הפנימית. המהלך נוצר בשיתוף פעולה עם מרכז דבורה החיפאי לגמילה ושיקום.

על אזולאי וחמודי ג׳נאם – קרדיט: ג׳ני כצנר

יעל אזולאי וחמודי ג'נאם- עצי חיפה – במהלך אמנותי מרובה שלבים חיפשו ואספו אזולאי וג'נאם סיפורי חיים
שנקשרו בעצים שונים במרחב העירוני, כמייצגים של תרבות מקומית ועדויות על קשר אורגני בין אדם למקום.
יצירותיהם האישיות של האמנים מוצגות בחממה – יעל אזולאי מציגה וידאו המדמה נסיעה באפליקציית ניווט
כאשר עצים שנוצרו בקולאז' על ידי הנשים המשתתפות, ממלאים ומרכיבים מחדש את המרחב. הנסיעה
מתרחשת ברחוב אבן גבירול הגובל בשכונה בה חיות המשתתפות. בעקבות מחאה שעלתה מצדן על מדיניות של
הזנחה ואי סדר תחבורתי, נחשף סיפור מותם של ילדים שאיבדו את חייהם בכביש. עיבוד הסיפור הקשה לקח
חלק בתהליך האמנותי של הקבוצה.
ג'נאם מציג סדרת דיוקנאות של צילום מטופל ידנית שיצר לחברות הקבוצה. את הדיוקנאות עיטר בעיטורי זהב
מסורתיים המביעים כבוד והערכה למשתתפות ולתרבות שהן מייצרות ומקיימות.

סלון החממה גילי אבישר. ג׳ני כצנר מוזיאון חיפה

גילי אבישר – ארחי פרחי – האמן גילי אבישר יוצר מרחב מזמין להשתתפות בסלון החממה. המקום מציע חשיבה
חדשה על חלל אמנות מארח, שבו תצוגה, הסבה, פעולה ושהיה פועלים יחד בהגיון חדש. האמן, חיפאי שהוא
תושב חוזר לעיר, קשר בין תקופת המעבר שכללה היכרות מחודשת עם המקום לבין מהלך אמנותי מזמין
להשתתפות. בניסיונות של דיאלוג עם יוצרים אחרים נוצרו יצירות המתפקדות כתלבושות, תיבות תהודה ומבנים
ארעיים. התערוכה המסכמת בחלל החממה מבנה מעין ארץ פלאות, תיאטרון בובות המזמין את הקהל להפעלה,
או אהל מאולתר בסלון המזמין להתכרבלות, משחק ודמיון. בתערוכה נוכחות יצירות וידאו שנוצרו בשיתוף פעולה
עם היוצרת והכוריאוגרפית דגה פדר וחברי להקת המחול ביתא.

במוזיאון העיר חיפה תחת אוצרות של יפעת אשכנזי, נפתחות התערוכות:
אור פטר – פרסונה, בין מסך למסכה
"המשוגע" – סיפורו של ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן מ-1918 – שימש בסיס לתערוכה של אור פטר. סיפור עוסק
ביחסים המתוחים בין אדם ומסכותיו, ובהשראתו הכינו המשתתפים מסכות מחומרים שונים. בפרסונות אלה,
כשהוא עטוי במסכות נבחרות, הופיע פטר במפגשים נוספים שהוקדשו לרישום. המשתתפים צפו בו בעודו
מחליף מסכות ותחפושות והופך מול עיניהם לדמות אחרת, והמפגשים הולידו רגעים שבהם עלה המסך והתחלף
בדיון על חומר, צבע ומגע.
לרגע נדמה שהמסכה באה להסתיר, אך במחשבה שנייה – ייתכן שתפקידה לחשוף בנו משהו, את האומץ להיות
מישהו אחר.

קרדיט: מאיה גרצפלד

מאיה גרצפלד– עמל כפיים מאיה גרצפלד הגיעה מגרמניה לישראל, במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים בבצלאל.
בירושלים הכירה את בן-זוגה, ויחד החליטו להקים משפחה בחיפה. בתקופת הקורונה מצאה עצמה גרצפלד עם
תינוק קטן, בארץ חדשה ושפה זרה. במגבלות היציאה מהבית ברדיוס של 500 מטר, בגינה ציבורית ליד ביתה,
פגשה כמה מטפלות שהיו לה לקהילה. המטפלות – נשים מבוגרות בנות חמישים עד שבעים – מתפרנסות
מטיפול בילדי אחרים שמצבם הכלכלי מאפשר להם לשלם על כך. נשים אלה, שהגיעו לארץ ממקומות שונים,
נושאות איתן תרבויות ושפות אחרות, והגינה הציבורית היתה להן למקום מפגש ומכנה משותף עם מי שכמותן
מתפרנסות מטיפול בילדים שאינם ילדיהן.
על בסיס זה יזמה גרצפלד עבודה משותפת לה ולמטפלות: היא צילמה אותן מבצעות פעולות יומיומיות כמו
החלפת חיתול, הקליטה אותן שרות שירי ערש, וביקשה מהן לתעד את הגינה הציבורית מנקודת מבטן. השפה
היתה לנושא מרכזי בעבודה: היא נותנת ביטוי לזהויות שונות ומגוונות, מעידה על מידת ההתערות במקום,
ומסמנת שמירה על שורשים תרבותיים מארצות המוצא. התערוכה מייצגת קהילה שנוצרה בנסיבות ייחודיות,
ברגע של מצוקה עולמית ומקומית. בסיטואציה זו, ומנקודת מבט פמיניסטית, מצליחה גרצפלד לבחון את עמדתן
ומעמדן של נשים הנתונות בעולמות הטיפול והדאגה.

במוזיאון חיפה לאמנות:

ארוחת זרים. ג׳ני כצנר מוזיאון חיפה

ארוחת זרים – שחר סיון ורועי כהן הניעו מהלך קהילתי-אינטימי, החושף את הקשר בין אכילה ומצבים נפשיים.
חוויות אוכל עובדו לטקסטים )חלקם עם שגיאות הקלדה(, ששימשו את המשתתפים בשיחה עם מחולל דימויים
דיגיטלי; הדימויים החזותיים שיצרה התוכנה פורשו ועובדו על-ידי המשתתפים לחיתוכי עץ, שהודפסו ידנית
והניבו את ההדפסים המוצגים כאן. פסלי הפחם נוצרו מתבשילים ושאר מוצרי מזון, שנשרפו בתנור ביתי
ב"אפייה" ארוכה. כל אחת ואחד מן הצופים מוזמן לקחת ספר מתכונים, לבשל בבית, או לחילופין – לשאול
שאלות דומות ולבשל מתכונים משל עצמו.

תמר ניסים – סטילס מתוך וידאו, תמר ניסים. מוזיאון חיפה

תמר נסים גיבשה בבית הלוחם בחיפה, קבוצה לעבודת תיאטרון משותפת על צמד המחזות של ברטולט ברכט ,
האומר כן / האומר לא .(1930 (בבימויה של נסים, המשתתפים – שאחד מהם הוא אביה של האמנית –
משחקים-מקריאים את הטקסט במעמד טקסי בנוסח מסכת של בית ספר, המועמדת בעיצוב של "תיאטרון
שחור." המחזה של ברכט טעון במשמעויות של הקרבה ומחיר אישי, שמשלם היחיד למען החברה ומטרותיה.
במהלך האמנותי והקבוצתי שמניעה נסים, בביצוע ותיקי המחנה בבית הלוחם, שעצם קיומו נקשר בנכונות
להקרבה עצמית – הוא נטען מחדש בשאלות של כאן ועכשיו, ביחסי היחיד, המדינה והלאום, ובמשמעות
חברתית ופוליטית מקומית.
אוצר החממה, עוז זלוף: ״החיבור בין יצירה תרבותית והצריכה התרבותית משמעותי לאיכות החיים של האדם
בישראל, החממה לאמנות המקום היא מוסד ניסיוני יוצא דופן בכך שהיא מבקשת להיות בית גידול גם לאמנים
המבקשים להתפתח באמנותם ודרכי יצירתם וגם בשיתוף של קהל מקומי המבקש להיות שותף ביצירה
בעצמו״.
מנכ"ל מוזיאוני חיפה, יותם יקיר: "'החממה לאמנות מקום' היא פרויקט נפלא שמביא לנו גאווה רבה. אמנים
יוצרים בתוך קהילות בחיפה וכך נוצרת דינמיקה של יצירה ייחודית לה שותפים אנשים רבים. מכיוון
שהתוצרים כל כך יפים ואפילו מרגשים – הרחבנו השנה את חללי התצוגה של החממה לכמה מהמוזיאונים
שלנו ובשיתוף פעולה מלא בין האוצרים, נוצרה חוויה מיוחדת, של שמונה פרויקטי אמנות, שנפתחים היום
לקהל".

אוצר תכנית החממה: עוז זלוף – אוצר, אמן רב תחומי וממובילי תנועת "תרבות"
11:00 בשעה 24.3.23 :פתיחה
החממה לאמנות מקום | שבתאי לוי 24 ,חיפה.

 הקישור לאתר החממה לאמנות המקום – לחצו כאן





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בתרבות ופנאי










<