חדשות

כך נרצח עוד הומו

זהבה שמה קץ לחייה. כנראה שהחיים בישראל, כטרנסית, ללא משפחה ועם אתגרים של מציאת עבודה ולימודי שפה, היו יותר מדי עבורה. כתבה מיוחדת לרגל יום נראות הטרנסים הבינלאומי הנחגג היום בישראל ובעולם

טליה לב-רי פורסם ב: 28/03/23 , 2:59 מייל לכתב

לפני כחצי שנה, אחמד חכם חמדי אבו מרח'יה (25), שנמלט לישראל משטחי הרשות הפלסטינית לפני כשנתיים וחצי לאחר שזהותו המינית נחשפה, נרצח באכזריות בחברון. בסרטון מחריד שהופץ ברשתות החברתיות וצובר תאוצה בעיקר בשטחי הרשות ובירדן, נראתה גופתו מוטלת בצד הדרך בשכונת אל-מחוואר.

תומר אלדובי (30), מחזאי ובמאי תיאטרון במקצועו, זכה להכיר את אבו מרח'יה כשנפגש עימו ועם פלסטינים להט"בים אחרים תושבי העיר חיפה, במפגש מיוחד שקיימו לפני כשנה. שם זכה אלדובי להכיר את אבו מרח'יה: בחור ביישן, חכם וחברותי מאוד, שחלם להיות שחקן. מטרת המפגש הייתה לשלב בין תיאטרון ובין הסיפור האישי שלהם כדי לעודד אותם לביטוי עצמי ולשיח פתוח. המפגש שהתקיים בשיתוף עובדת סוציאלית שמלווה את הפלסטינים ואזרחי ישראל הערבים שחיים בעיר, היה מוצלח מאוד.

תומר אלדובי, במאי ומחזאי – יוצר ההצגה שריף. צילום: יעל אילוז

"לא האמנתי בחיים שזה מה שיקרה לו," מספר אלדובי. "מה שהתברר לאחר הרצח זה שאחמד יצא בשעות הצהריים משלטר בגוש דן שבו שהה. באותו הערב כבר התקבלו הודעות ראשונות על מותו, וחבריו של אחמד טענו שנחטף בכוח לשטחים. לפי פרסומים באתרי חדשות פלסטיניים המשטרה הפלסטינית פתחה בחקירה, אך חבריו של אחמד היו ועדיין בטוחים כי הסיבה לרציחתו היא נטייתו המינית. עד לרגע זה, המשטרה לא התקדמה עם החקירה ויש מי שאומרים שהיא גם סגרה את התיק, או שהאשימה את הרוצח בכך שהוא משוגע ולא היה מודע למעשיו" משתף אלדובי בעצב.

כך נרצח עוד פלסטיני הומו. במקרה הזה, הנושא זכה לסיקור תקשורתי בכל העולם ובערוצי תקשורת מובילים בישראל. אך ככל הנראה, לעולם לא נדע כמה פלסטינים להטב"ים אחרים נרצחים רק בגלל נטייתם המינית.

בשנים האחרונות התחיל אלדובי לחקור יותר סוגיות הקשורות בפלסטינים הגאים שבורחים משטחי הרשות הפלסטינית ונכנסים לישראל. בעיניו, "המחשבה הכללית שפלסטינים וערבים מהקהילה הגאה עדיין עלולים להיות בסיכון גבוה יותר מלהט"בים יהודים – נכונה. מי ששייך לקהילה הטרנסית, מצבו מאתגר הרבה יותר".

כל מי שבורח משטחי הרשות עושה זאת משום שחייו בסכנה. הוא או היא מקבלים אישור שהייה חוקי מטעם המתפ"ש ובהתייעצות עם עובד סוציאלי מטעם משרד הרווחה. רוב אלו שבורחים לישראל הם הומואים או טרנסים וטרנסיות, ומיעוטם הם לסביות או בעלי העדפות אחרות. "בשנים האחרונות קיימתי שיחות ארוכות עם אותם פלסטינים, שכיום חיים בישראל וגם במדינות אחרות אליהן היגרו, בראשן קנדה," מספר אלדובי.

"כולם ככולן סיפרו לי סיפורי זוועה שהתרחשו במקום שבו נולדו ברשות ועל הצורך הבהול לעזוב, ולו כדי לשמור על החיים ולא להירצח או להיזרק לכלא. את הסיפורים שלהם איגדתי לכדי מחזה, ששמו שריף, שעלה בשנה שעברה בבכורה ארצית בתיאטרון חיפה".

ההצגה מספרת על שריף, נער פלסטיני שנאלץ לברוח מהגדה המערבית לישראל כשהיה נער, לאחר שזהותו המינית נחשפה וחייו עמדו בסכנה. מאז הוא מנסה לשרוד לבדו את קשיי היומיום בסביבה זרה ולא מוכרת. ההצגה עוסקת בשאלה, האם תקוותו היחידה לפגוש שוב את נור, אהוב נעוריו שגורלו אינו ידוע, תתממש? ההצגה שמדלגת בין עבר להווה בחייו של שריף, חושפת את סיפורה של הקהילה הגאה הערבית ואתגריה הייחודיים כפי שמעולם לא הוצגו על במה.

"בשנה שקדמה לעליית ההצגה החלטתי לעבור ממרכז הארץ ולגור בחיפה," הוא מחייך. "זו הייתה תקופה נהדרת. בחיפה למדתי להכיר טוב יותר את הקהילה הגאה המקומית ואת הקהילה הגאה הערבית-פלסטינית החיפאית. זה סייע לי רבות לכתיבת המחזה וגם למדתי קצת ערבית. בחיפה נחשפתי לסיפורים קשים ביותר של פלסטינים להט"בים שחיים שם, אחרי שהבינו שעדיף להם לגור שם ולא בתל אביב. בתל אביב הם חוו לעתים יותר גזענות וחלקם הרגישו פחות תחושת קהילתיות".

כבמאי, מחזאי ומפיק ההצגה, היה לאלדובי חשוב לשלב בהפקה יוצרים ושחקנים פלסטינים וישראלים ולשלב בין ערבית לעברית. וזאת מתוך כוונה ליצור חיבור אמיתי ועמוק בין החברות והתרבויות האלו באמצעות יצירת תיאטרון. "כחלק מהמחשבה הזו, זכינו שפלסטינים שעל חייהם מבוססת ההצגה, ליוו את תהליך החזרות ועמדו בקשר עם השחקנים כדי לסייע בתחקיר ובעבודה על הדמות" אומר אלדובי.

יום הנראות הטרנסית שמצוין היום בישראל וברחבי העולם הוא אחד הימים החשובים ביותר לקהילה הגאה, וכמובן לקהילה הטרנסית. הקהילה הטרנסית היא עדיין הקהילה המוחלשת ביותר בישראל שבה השוויון לקהילה הגאה אינו מלא ושלם. במדינות אחרות שבהן חייהם של הלהט"ב הם בסכנה ואסורים בחוק, הסכנה כפולה ומכופלת ובפרט כנגד הקהילה הטרנסית.

ככל שחלפו השנים והתקדמו בישראל, כך השתפר משמעותית גם השוויון לטרנסים ולטרנסיות, שמתבטא בשיפורים משמעותיים ברפואה, בהליכים להתאמת המגדר, בשינוים פורמלים במשרדים הממשלתיים ועוד. אך כמובן שזה לא מספיק, ויום הנראות מבקש להעלות את המודעות לקבוצה, שנמצאת מתחת לרדאר ולעתים רבות מדי חוטפת אלימות במרחב הציבורי.

אסף שורק מימין בתפקיד שריף, רותם לוי-וגה משמאל בתפקיד השוטר הפלסטיני. צילום: יעל אילוז

מי שכבר לא תזכה לציין את המועד הזה היא זהבה, פלסטינית טרנסית שברחה מהשטחים ונכנסה לישראל. היא עברה בין מספר שלטרים והוסטלים ובסוף שהתה בחיפה. זהבה לבסוף שמה קץ לחייה. כנראה שהחיים בישראל, כפלסטינית טרנסית, ללא משפחה ועם אתגרים של מציאת עבודה ולימודי שפה, היו יותר מדי עבורה. ואולי לא, לא נוכל להגיד מעולם מה הביא אותה לשים קץ לחייה.

מה שנוכל לעשות זה לדאוג שעד יום הנראות הטרנסי הבא, אף טרנס או טרנסית לא ירצו לפגוע בעצמם. נוכל להבטיח שהם יזכו להגנה המוחלטת בשם השוויון בדיוק כמו כל אזרח ואזרחית אחרים. נוכל לפעול שהקהילה הגאה והחברה ההטרוסקסואלית כמובן, יקבלו את הטרנסים והטרנסיות, יכבדו אותם ויתייחסו אליהם כאחד האדם. יום נראות טרנסית שמח לחוגגים.ת.

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

כך נרצח עוד הומו

עוד בחדשות