X

"מטפל טוב צריך רגישות וצניעות"

המועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת החוג לריפוי בעיסוק במכללה האקדמית צפת. ראש החוג ד"ר שרון זלוטניק, מדברת על המקצוע הכה חשוב, מסבירה מה ההבדל בין ריפוי בעיסוק לפיזיותרפיה ולמה כדאי ללמוד את המקצוע במכללה האקדמית צפת




לראשונה בגליל ייפתח בשנת הלימודים הקרובה חוג לריפוי בעיסוק. החוג ייפתח במכללה האקדמית צפת, לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחתו. פתיחת החוג לריפוי בעיסוק הופכת את המכללה האקדמית צפת לבית של מקצועות הבריאות, מאחר ומדובר בחוג השישי הנלמד במכללה בין מקצועות הבריאות לתואר ראשון. פתיחת החוג לריפוי בעיסוק מהווה בשורה של ממש עבור תושבי הצפון, שרובם ישתלבו במקומות עבודה באזור ויאיישו משרות בתחום כה חשוב בו קיים מחסור בכוח אדם.

"המכללה האקדמית צפת היא המוסד האקדמי היחיד באזור הגליל שמציע מסלול לימודי ריפוי בעיסוק. רמת הלימודים במכללה היא גבוהה ואיכותית, מותאמת לדרישות המקצוע בארץ ובעולם", אומרת מנהלת התוכנית ד"ר שרון זלוטניק.


"מעורבים בעשייה מכל סוגי הטיפול". ד"ר שרון זלוטניק  צילום: מארי רון


לדבריה, החוג לריפוי בעיסוק הוא חוג חדש וקטן ובשנים הראשונות ילמדו בו מספר מצומצם של סטודנטים. הלמידה היא בקבוצות קטנות, דבר שמטבעו מערב יחס אישי וקרוב בין הסטודנטים לבין עצמם ולמרצים. בנוסף, החוג שם לעצמו כדגל לעודד הוראה ולמידה תוך שימוש בשיטות מתקדמות, התנסות בלמידה שיתופית ומשמעותית, למידה מבוססת פתרון בעיות ותרגול במרכז הסימולציות המשוכלל והחדשני של המכללה. במסגרת הלימודים הסטודנטים ישולבו במסגרות בקהילה בגליל, ישובצו להתנסויות והכשרה באזור הצפון ויכירו אנשים מאוכלוסיות שונות ומגוונות.

"אנחנו מכירים בחשיבות החיבור לעשייה הקלינית וחשוב לנו לחבר בין השטח לבין הלמידה בכיתה", אומרת ד"ר זלוטניק. "סגל ההוראה של החוג הם אנשי מקצוע ומטפלים מנוסים, המעורבים בעשייה קלינית מכלל תחומי הטיפול, וכך הסטודנטים זוכים להכיר מקרוב כיצד הנושאים הנלמדים בכיתה מיושמים בעבודה היום יומית, וכיצד התיאוריות מתחברות ומיושמות בעשייה בשטח".

"רוצים לראות את הבוגרים כיזמים", המכללה האקדמית צפת  צילום: המכללה האקדמית צפת

תכנית הלימודים של החוג ייחודית, בעיקר לאור התמקדותה בפיתוח מודעות ורגישות תרבותית. "התכנית כוללת תהליך הדרגתי ומעמיק של התפתחות אישית ומקצועית, אנחנו רוצים לראות את הבוגרים שלנו כיזמים ומובילי תהליכים משמעותיים לשיפור איכות החיים וצמצום פערים בבריאות ורווחה בחברה הישראלית. נלמד אותם איך. אמנם זו לא תעודה רשמית, אבל לבוגרים שלנו תהיה גם תעודת סיום חברתית".

מרפאים בעיסוק מתבוננים בתפקוד היום יומי של המטופל שלהם, בין אם מדובר בתינוק או ילד, מבוגר או קשיש. את הידע רוכשים המרפאים בעיסוק בלימודים אקדמיים לתואר ראשון המתבססים על מקצועות הרפואה, מדעי ההתנהגות, מדעי החינוך ומדעי העיסוק. מכל אלו נגזרות המיומנויות הקליניות הייחודיות למקצוע, כמו ניתוח פעילות, הערכה וניתוח מרכיבי אדם ויצירת פרופיל תפקודי – עיסוקי.

"נניח שבשל פציעה, מחלה, משבר או אירוע מוחי, אתה כבר לא יכול לבצע את מה שאתה רוצה או נדרש. כאן מרפאים בעיסוק נכנסים לתמונה, ההתבוננות שלנו על תפקוד היא במובן הכי רחב שלו. אם אתה מאושפז בבית חולים או מטופל במרפאה, המרפאה בעיסוק שתפגוש בקליניקה, תעריך את הצרכים שלך, את המגבלות או הקשיים, תזהה מה מעכב את היכולת שלך, מבחינה קוגניטיבית, חושית, רגשית, מוטורית או בין אישית וגם מה מאפשר לך לבצע את אותם תפקידים. בתחילת תהליך הטיפול היא תקבע איתך מטרות וביחד תמצאו את הדרכים שמתאימות לך כדי שתוכל לחזור לתפקד, להשתתף בעיסוקים שמשמעותיים לך. אנחנו שותפים בתוך התהליך הזה, אם זה על ידי שינוי או התאמה של המטלות, כדי שתהיה מסוגל לבצע אותן באופן עצמאי ככל שניתן או שינויים והתאמות בסביבה, כדי שהיא תהיה נגישה לך, או באמצעות תרגול מדורג שיעזור לך לרכוש מיומנויות חדשות", מסבירה ד"ר זלוטניק.

מרפאים בעיסוק עושים שימוש בטכנולוגיות שיקומיות מהמתקדמות בעולם. העובדה שהריפוי בעיסוק בישראל, כמו בהרבה תחומים נמצא בחזית המחקר – מסייעת לפיתוח ויישום של אמצעים טכנולוגים כמו שיקום נהיגה, סימולטורים לתרגול מיומנויות מוטוריות, קוגניטיביות ומטלות יום יום מורכבות, רובוטיקה ואמצעי עזר מבוססי טכנולוגיה. "הסטודנטים שלנו נחשפים לכל אלו בשנה הראשונה של הלימודים וצוברים ידע גם מתוך ההתנסויות הקליניות כבר במהלך הלימודים. אני יכולה לספר לך סיפורים על המקצוע שלי עד אין סוף, תשאל כל מטפל על איך זה מרגיש להיות שם כשמישהו סוף סוף יכול לעשות את מה שהוא לא יכול היה לפני כן, כמה טיפול יכול להיות מרגש, ממלא ומספק. לכל מטפל יש את המטופל הזה שהוא לא ישכח בחיים. אבל מעבר לכל זה, לדעת שמה שאנחנו עושים, יכול לשנות את העולם של מישהו, זה אומר בעיקר אחריות".

בפני המרפאים בעיסוק עומדות אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות. בוגרי החוג יכולים להשתלב בעבודה עם אוכלוסיות שונות, במסגרות ציבוריות ומסגרות פרטיות, בקבוצות טיפוליות בקהילה, או בטיפולי בית, באמצעות טיפול ישיר, הדרכה, ייעוץ ו/או ביצוע התאמת סביבה. לעבוד עם תינוקות וילדים או עם מבוגרים או קשישים. גם מסגרות הטיפול מגוונות מאוד וביניהן ניתן למצוא בתי חולים, מרכזי שיקום, התפתחות הילד, מרכזים לבריאות הנפש, בתי אבות, מעונות יום ומוסדות חינוך, במרכזי תמיכה בסטודנטים במכללות ואוניברסיטאות, מוסדות רווחה, הוסטלים, ארגונים ועמותות. מרפאים ומרפאות בעיסוק משתלבים גם בחברות גדולות, בתעשייה ובעסקים – בהנגשה ומתן ייעוץ ארגונומי ושיקום בעבודה, בפיתוח אמצעי טיפול לשוק המסחרי ועוד.

רבים לא יודעים להסביר את ההבדל בין פיזיותרפיה לריפוי בעיסוק. ד"ר זלוטניק: "יש לא מעט מקרים שבהם המטופל שלנו זקוק גם לטיפול בריפוי בעיסוק וגם לפיזיותרפיה. אתחיל בדומה, אנחנו מסתכלים על אותו האדם, לומדים לנתח את התפקוד שלו, לפעמים באותם כלים תצפיתיים. יש מקרים שבהם גם שיטות הטיפול יכולות להיות משותפות ויש מקומות בהם הטיפולים יהיו באותו מרחב או חדר. אמנם המטרה המשותפת היא לאפשר למטופל עצמאות תפקודית במידת האפשר, אבל המיקוד הוא שונה. כל תחום ידע תורם את המומחיות שלו, בעוד שבפיזיותרפיה עיקר המיקוד הוא היבטים הפיזיים של התפקוד ובמנגנונים שמאפשרים את התפקוד בהקשר זה, כאמור, המיקוד שלנו הוא בעיסוק, באדם ובסביבה בה הוא מתפקד. אחרי שזיהינו מה מעכב אותו ומה מאפשר לו לבצע את מה שהוא צריך או מה שחשוב לו, בטיפול נתמקד במציאת התנאים שיאפשרו לו לתפקד ונתאמן על זה. מיקוד בעיסוק מאפשר לנו למדוד את היעילות של הטיפול שלנו בצורה ישירה ולבחון מהי התרומה של הטיפול לתפקוד בחיי היום יום ולשיפור באיכות החיים".

אדם שנדרש לטיפול באמצעות ריפוי בעיסוק יעמוד בפני היצע של מרפאים ולא תמיד ידע במי לבחור. לדברי ד"ר זלוטניק, מה שעושה מרפא בעיסוק לטוב בתחומו הוא מכלול תכונות ומיומנויות, שאת רובן ניתן לשכלל עם הניסיון והוותק, אבל חשוב יותר בעיניה, מרפא שיהיה רגיש וצנוע.

"רגישות, במובן של לשמוע מעבר לדברים שנאמרים ולראות מעבר למה שהעיניים מגלות לנו. מטפל טוב יודע לא לפרש לפני שהוא הבין את כל התמונה ולא להניח הנחות מוקדמות לגבי מה המטופל יהיה מסוגל או מה הוא צריך. לא להניח שאני מכירה אותך או מה חשוב לך, למרות שראיתי כבר מאה אנשים עם בעיה דומה לזו שלך. זה נשמע קלישאה, אבל זה לא כל כך קל לביצוע, האוטומט שלנו מקצר תהליכים. אנחנו לומדים להשתמש בזה באופן מושכל ומודע. כאן נכנסת הצניעות, לדעת לומר 'אני לא יודעת, אני צריכה להתייעץ', מטפל טוב לא חושש להישאר עם סימני השאלה. אנשים הם יצורים מורכבים, לא הכול מסתדר בדיוק עם מה שלמדנו ואפילו לא עם הניסיון הקודם שלנו, כל אדם הוא עולם ומלואו, ולכן, הוא חדש לנו. מטפל טוב לומד את המטופל שלו היטב לפני שהוא מציע עזרה".

 

 

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך









<







<