X

"אל תעודדו ילדים לעשות דיאטה". מה שכל הורה חייב לדעת

בעקבות מותה של קארין באומן, שוחחנו עם הפסיכולוגית פרופ' יעל לצר, מומחית להפרעות אכילה, על חלקם של ההורים בסיוע לבני נוער, המחסור באנשי מקצוע, כיצד להתייחס לסימנים להפרעת אכילה ומדוע הרשויות צריכות להקצות יותר משאבים להתמודדות עם התופעה




פרופ׳ יעל לצר חוקרת בתחום של הפרעות אכילה באוניברסיטת חיפה, הקימה וניהלה את המרכז להפרעות אכילה ברמב״ם במשך 25 שנה והיום היא מנהלת את המחקר בתחום. לצר מדברת על הפרעות האכילה הנפוצות ומדגיש כי חלקם של ההורים בריפוי הוא מאוד משמעותי והם צריכים לסייע לנער או לנערה המתבגרת. בנוסף, לצר מדברת על המחסור באנשי מקצוע וכי ככל שנקדיש יותר אמצעים והשקעה לטיפול בבעייה כשהיא בתחילתה, הדבר יהיה כלכלי יותר.

הריאיון עם פרופ' לצר נערך בעקבות מותה אתמול (שלישי) של קארין באומן (35) שנאבקה במשך שנים ארוכות בהפרעות אכילה. "קודם כל צריך להדגיש שזה מחלה מאוד קשה עם אחוזי תמותה גבוהים", אומרת לצר, "אי אפשר להקל ראש בבעייה. זאת הפרעה נפשית קשה שמצביעה על מצוקה נפשית מאוד קשה. אי אפשר לומר, זה רק אופנה, זה מתחיל מזה שאנשים רוצים להיות רזים. יש בה אחוזי תמותה גבוהים. אחוזי התמותה גבוהים יותר מכל המחלות הפסיכיאטריות יחד".


"תעזרו לילדים להבין שעובדים עליהם". פרופ' יעל לצר
אלבום פרטי


"בפסיכיאטריה יש אחוזי התאבדות גבוהים. אחוז התמותה מהפרעות אכילה הוא הגבוה ביותר. בערך 20 אחוז שנכנסים למהלך הכרוני, מגיעים לתמותה. זה אחוז מאוד גבוה. המסר החשוב הוא בעיקר להורים. אין ספק שיש אחריות גם לאנשי חינוך ואנשי בריאות. אבל ההורים זה המקום שרואה את זה ראשון והוא זה שיכול לתווך את זה נכון".

"הורים צריכים להבין שיש להתייחס ברצינות לכל סימן של הפרעת אכילה. לכל מנורה אדומה שנדלקת צריך לבדוק, האם מדובר בהפרעת אכילה. אי אפשר לנבא בעייה לפני שהיא מופיעה. הרבה עושים דיאטה, קרוב ל-75 אחוז מבני הנוער עושים זאת. בעיות של ויסות משקל הם חלק מההתבגרות. לכן אסור להקל ראש ולהגיד זה סתם דיאטה של גיל ההתבגרות".

"דבר שני, זה לעזור לתווך את כל המסרים המאוד מזיקים של המדיה. המדיה והתקשורת עושה את מלאכתה כפי שהיא יודעת. יש היום הרבה משפיענים שמוכרים פנטזיה של רגע. שברוב המקרים היא לא יכולה להתגשם, כי היא מנוגדת ליכולת ולטבע שלנו. שלא לדבר על תעשיית הדיאטות המאוד פופולרית שמכניסה ותעשיית האופנה".

"התפקיד של ההורים, זה לעזור לילד. לתווך ולבקר. לעזור לילדים להבין שעובדים עליהם. אני לא אומרת שהם לא יושפעו. הם יושפעו. הורה צריך ללמד ילד להסתכל על המדיה בצורה ביקורתית. יש לזה ערך מאוד משמעותי בהתייחסות של בני הנעורים למסרים האלה".

"דבר נוסף – אל תעודדו ילדים לעשות דיאטה. דיאטה לא עוזרת. אם היא הייתה עוזרת, כולם היו רזים מזמן. היא רק מעודדת את כל תהליך השיווק של כל התעשייה הזאת. אל תעודדו דיאטה. בטח שלא בקרב בני נעורים שהם בתקופה מאוד מכרעת מבחינה התפתחותית. ההיפך. צריך להרגיע אותם. לדבר אל לבתם שזה הגנטיקה שלהם. לחזק אותם. בדרך כלל, הפרעת אכילה היא ביטוי לבטחון עצמי מאוד ירוד. לערך עצמי מאוד ירוד. אם אנו רוצים לחזר את הילדים, אז צריך לחזק את הביטחון העצמי שלהם".

קארין באומן ז"ל בריאיון לערוץ 2 בשנת 2012. צילום מסך

מה הסימנים שרואים אצל ילד כי הוא עבר מדיאטה למצב של הפרעת אכילה?

לצר: "מי שעושה דיאטה, מדבר על זה באופן מאוד פתוח. מנסה לגייס חברות שיעשו איתן את הדיאטה. גם אם הן יורדות במשקל, הן הולכות לקנות בגדים חדשים. הפופולריות שלהן קצת עולה וזה מחזק להן את הביטחון העצמי. אלה שבסיכון, בדרך כלל עושות את זה בחשאי. הן מכחישות שהן עושות דיאטה. אם זה אנורקסיה נוורוזה, אז רואים ירידה דרסטית במשקל. אכילה מאוד מוזרה, מלווה בספורט כפייתי. והתבודדות חברתית".

"בבולימיה הרבה מאוד הסימנים הם שרואים שהילדה אוכלת הרבה מאוד ומייד רצה לשירותים אחרי האוכל. אפשר לראות סימנים על הפנים כתוצאה מההקאות. בשירותים יש ריח רע. אולי סתימות. הורים רגישים יכולים לזהות את זה".

"חשוב לי להגיד להורים: 'אל תלכו על ביצים!' אל תחששו להגיד: אני רואה שקשה לך. אני רואה שאת מקיאה, בואי נלך לטיפול. זה לא מביך. ילד רוצה את העזרה. בדיאטה הן מעודדות אחת את השנייה. אלא שדיאטות לא עובדות והרבה מאוד נשברים בדרך".

"יש הבדל בין מצב נורמלי לבין דיאטה חריפה. שבה הן צורכות 800 או 1000 קלוריות. שזה רעב אמיתי. רואים שהילד או הילדה עצבניים. עם סבלנות קצרה מאוד. לא מרוכזת. רוצה להתבודד. מוסיפה לזה ספורט וכאשר היא לא יורדת מספיק, היא לא שבעת רצון. רבות הלוקות באנורקסיה גם מסתירות את הגוף שלהן. רואים את זה גם בהתנהגויות של אכילה. הן אוכלות חתיכות קטנות. הן תמיד אומרות שהן כבר אכלו ומסרבות לאכול עם המשפחה. הן מתחילות לבשל ולהתעסק עם האוכל".

"מי שחי עם אחת כזו, רואה את זה מהר מאוד, אבל הרבה פעמים, בשביל לא לקלקל את היחסים, לא מדברים אתה. לכן אני אומרת להורים: 'אל תיבהלו'. אל תתקיפו את הילדה או תכעסו עליה. היא לא אשמה. אבל כן להגיד: 'אני רואה שאת במצוקה, בואי נלך לטיפול'. גם אם היא מסרבת. ברוב המקרים הנערות מסרבות לטיפול. וזה אחד הקשיים".

"ככל שבאים לטיפול יותר מוקדם, אחוזי ההחלמה יותר גבוהים. דבר ראשון בטיפול, אנו מחזירים להזנה. כשהגוף רעב, אין עם מי לעשות שינויים פסיכולוגיים. בשלב ההזנה מחדש, נעזרים בהורים מאוד. הם העוזרים העיקריים בהבראה. בן אדם רעב הוא לא כל כך מקשיב. השלב השני הוא טיפול פסיכולוגי וטיפול משפחתי. צריך לבנות כוחות התמודדות חדשים, לחזק את הביטחון העצמי. לעזור לה בקשרים בין אישיים. צריך לזכור שהפרעות אכילה לא קשורות במשקל או בגוף. זה סימפטום שמבטא מצוקה. לא להקל ראש ולהגיד, 'זה דיאטה'".

קארין באומן ז"ל במהלך אישפוז. צילום : רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

יש גילאים שבהם ההפרעה מופיעה יותר?

לצר: "85 אחוז ממקרי האנורקסיה הם בין הגילאים 12 ל-18. בבולימיה נוורוזה, התופעה היא בין 15 ל-26. הכוונה לגיל ההתחלה של התפרצות המחלה. זו מחלה של צעירים. אחוז הבנות החולות הן אחת לעשר ובבולימיה הוא שתיים לעשר".

מה מאפיין את הבולימיה להבדיל מאנורקסיה נוורוזה?

לצר: "בהתקפי אכילה בלתי נשלטים שאחריהם יש ניסיונות להפטר מהאוכל בהקאות יזומות. המשקל בבולימיה הוא מאוד נמוך ותקין. לכן גם קשה לזהות את זה. יש היום מקרים רבים של "אנטיפיקאל אנורקסיה". כאלה שהיו במשקל מאוד גבוה וירדו במשקל. מפספסים אותן, כי גם אם הם ירדו מ-90 קילו ל-70 קילו, המשקל הוא לא המדד היחיד. זו חשיבה כפייתית".

משהו השתנה ביחס להפרעות אכילה עם השנים?

לצר: "בעקבות הקורונה אחוז הפניות עלה דרמטית בין 40 ל-50 אחוז. בגלל המאסה של הפניות, אנחנו לא יכולים להדביק את ההיענות. יש תורי המתנה מאוד ארוכים. יש הרבה מרכזים מצויינים בארץ. יש עמותה מצויינת. כולם מעודכנים. אבל אין לנו מספיק כוח אדם".

לכמה זמן מגיעה ההמתנה לקבלת טיפול?

לצר: "בין שלושה חודשים לחצי שנה. צריך עוד תקנים ועוד שירותים. הצורך הוא מאוד בולט. אם ישקיעו בזה, יחסכו את כל המקרים שאפשר לטפל בהם בראשיתם ולחסוך את הדלת המסתובבת. זה כלכלי לתת מענה בתחילת הדרך".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בבריאות