חדשות

שבועות – האם החג הכי מרענן זקוק לרענון?

זהירות, ספויילר: שבועות שהוא גם חג מתן תורה, לא מה שחשבת. לקחנו את המנהגים שהכי מזוהים עם החג הלבן וחיפשנו את הזווית המודרנית. כיצד המנהגים הוותיקים עומדים במבחן הזמן וכיצד הם נראים היום

טליה לב-רי פורסם ב: 26/05/23 , 9:05 מייל לכתב

חג השבועות, החג המשמח בו אנו חוגגים את מתן התורה שלנו, נקשר זה מכבר למנהגים ומסורות אהובות. החל מהתמכרות למעדני חלב ועד ל'לילה לבן' בו ערים כל הלילה ומתפללים, זה הזמן שבו משפחות מתכנסות כדי לכבד את מורשתן ומתענגות על ביכורי היבול בשדה, משתכשכים בערמות החציר בערים שהשקיעו בתפאורת חוצות ונהנים משהייה תחת מזרקות רטובות או שקיות מים שמפגיזים. יחד עם זאת, משהו בתמימות הקסומה הזו אבד בתוך האבולוציה של החברה ונקודות המבט המשתנות, כמה מהמנהגים של החג הכי אהוב עלינו (ועימך הסליחה פורים – קולינריה תמיד מנצחת תחפושת) שהיו פעם תמימים קיבלו טוויסט בלתי צפוי, החלו לעורר סערה והרמת גבות בתוך אסוציאציות שונות. אז אלו ממנהגי שבועות עוררו התרסה ומחלוקות, ושפכו אור על ההתנגשות בין מסורת לרגישויות מודרניות?

דילמת החלב. צילום: פיקסאביי

אולי תרצו לקרוא גם:

את המקום הראשון תופס ללא עוררין דילמת החלב. אחד המנהגים האהובים והמתמשכים של חג השבועות הוא צריכת מוצרי חלב. מספרים שמסורת זו מקורה בכך שבני ישראל קיבלו את הלכות הכשרות (דיני התזונה היהודית) בהר סיני. אכילת מוצרי חלב הפכה לדרך לחגוג את החופש והשפע החדשים של הארץ המובטחת, ומאז הפכה לשם נרדף לחג.
יחד עם זאת, בעולם המודע לבריאות של היום, שבו אי סבילות ללקטוז וטבעונות תפסו נתח של אחיזה משמעותית בחיי היום יום שלנו, חגיגת החלב הפכה לנקודת מחלוקת. עמותות שונות הדוגלות בתזונה אלטרנטיבית או אורח חיים טבעוני טוענות כי קידום צריכת חלב בחג השבועות מחריג את אלה עם ההגבלות התזונתיות או החששות האתיים. הם מדגישים את חשיבות ההכללה והצעת חלופות שאינן חלביות כדי להבטיח שכולם יוכלו להשתתף באופן מלא בחגיגות החג. לעומת זאת, המצדדים במנהגי צריכת החלב המסורתיים טוענים שחג השבועות הוא חגיגה עתיקת יומין הנטועה עמוק בהיסטוריה ובמסורת. הם מאמינים שחיוני לשמר את המנהגים הללו מכיוון שהם מספקים תחושה של המשכיות תרבותית וחיבור לאבות הקדמונים. אנחנו פה בעד מציאת איזון בין כיבוד המסורת ויצירת התאמה להעדפות תזונתיות מודרניות.

קריאה ולימוד כל הלילה. צילום אילוסטרציה פיקסאביי

את המקום השני תופס הלילה הלבן או בשמו היותר מדויק – מפגש תפילה, קריאה ולימוד כל הלילה. זוהי מסורת ארוכת שנים נוספת של שבועות המכונה תיקון ליל שבועות. כולם שוקעים בטקסטים יהודיים, עוסקים בדיונים אינטלקטואליים ובחקירה עד עלות השחר. המסורת מבוססת על הסיפור שבני ישראל ישנו יותר מדי בבוקר שבו היו אמורים לקבל את התורה, וכדי לתקן, הם נשארים ערים כל הלילה ולומדים.
עם זאת, בעוד העולם המודרני מתמודד עם סוגיות של איזון בין עבודה לחיים וחשיבותה של שינה משקמת, הרעיון להישאר ער כל הלילה זוכה כיום לביקורת. מצד אחד, קבוצות הסברה העוסקות ברווחה נפשית ופיזית טוענות כי קידום מפגשי תפילה כל הלילה עלולים להזיק לבריאות ולפרודוקטיביות של אנשים. הם מדגישים את חשיבות הטיפול העצמי ואת הצורך במנוחה מספקת, ודוחקים בהערכה מחודשת של מנהג יקר זה לאור הצרכים העכשוויים. מצד שני, מגיני מפגש ה'לילה הלבן' מדגישים את החוויה הרוחנית הייחודית שהוא מציע. הם טוענים כי האינטנסיביות והאופי הקהילתי של התפילה, קריאה ולימוד במשך הלילה יוצרים חיבור מיוחד למסורת היהודית ומטפחים עיסוק עמוק בטקסטים מקודשים. מכיוון שזו סוגיה קשה מצאנו פתרון יצירתי במיוחד: איש איש באמונתו יחיה!

חגיגה פרחונית. צילום אילוסטרציה פיקסאביי

ובשלושת הגדולים: חגיגות פרחוניות ודאגות סביבתיות. מה? לא הבנתי? אפשר הסבר? חג השבועות נקשר באופן מסורתי לקישוט בתי כנסת ובתים בסידורי פרחים יפים, המסמלים את פריחת האביב ואת פריחת הידע. הפריחה הריחנית והצבעים התוססים יוצרים אווירה חגיגית, המשקפת את הרוח השמחה של החג. עם זאת, בעידן של מודעות סביבתית מוגברת ותמיכה בנושא קיימות, השימוש בפרחים חתוכים טריים אם ננסה להגדירו במילים, הוא לא להיט… כיום, המסורת הזו מביעה בעיקר דאגות לגבי טביעות פחמן, שימוש במים והשפעה על מערכות אקולוגיות מקומיות שהובילו ארגונים מסוימים לעודד גישות חלופיות לקישוטי פרחים. הם מציעים להשתמש בצמחים מקומיים, פרחים בעציצים, או אפילו לחקור חלופות יצירתיות לא פרחוניות כדי להפחית את ההשפעה האקולוגית הקשורה לסידורי פרחים מסורתיים. בעוד שהכוונה מאחורי קישוטי פרחים היא לשפר את האווירה החגיגית, חיוני לשקול את ההשלכות הסביבתיות של הבחירות שלנו. יש לעשות התאמה בכדי להתיישר עם פרקטיקות בר קיימא הממחישות מחויבות לשימור יופיו של הטבע וכיבוד עקרונות הניהול.

משחקי מים. צילום אילוסטרציה: פיקסאביי

למנהג המים החלטנו שלא לדרג, אלא לתת לו מקום לצד שלושת הגדולים. מי מאיתנו לא זוכר את ההפגזה מחלונות הכיתה לחצר של ילדים עם שקיות מים על הראש? אח… מזל שיש את הנוסטלגיה. אם כך, בין מנהגי החג נמצאת המסורת המשובבת (האהובה על כל ילדי ישראל, באחריות) של ריסוס או שפיכת מים על אחרים, כסמל לטיהור והתחדשות. עם זאת, בתקופה האחרונה, מנהג תמים לכאורה זה קיבל תפנית בלתי צפויה, הוא החל לעורר ויכוחים ולהעלות חששות לגבי אלימות הקיימת במנהג הנ"ל בקרב ילדים. לסמליות של מנהג המים יש שורשים במנהגים חקלאיים עתיקים, שבהם נתפסו המים כמרכיב חיוני לפוריות ולשפע. הוא מסמל את המעבר העונתי מהאביב לקיץ, חוגג את השפע החקלאי ואת חידוש החיים. בקהילות רבות הוא הפך אף לדרך בה ניתן להיזכר במשמעות המים במתן תורה, המזוהה פעמים רבות עם מושג הטהרה. האתגרים והחששות: בשנים האחרונות גברו החששות לגבי מנהג המים המוביל לאלימות בקרב ילדים. מה שאולי התחיל בתור שובבות תמימה, התדרדר, במקרים מסוימים, להתנהגות תוקפנית, שגרמה למצוקה ואף לנזק פיזי. הגבול בין כיף לא מזיק לפעולות מזיקות יכול לפעמים להיטשטש, במיוחד אצל ילדים. הדינמיקה של לחץ חברתי, בשילוב התרגשות החג, יכולה לתרום להעצמת הפעילויות הקשורות למים. אז מה עושים? תקשורת פתוחה על הסכמה, כבוד וגבולות אישיים היא חיונית, תוך שימת דגש על חשיבות ההתייחסות לזולת באדיבות ובבטחה בכדי שכולם ירגישו בנוח. ניתן לשקול גם גישות חלופיות כדי להפחית את הסיכון לפגיעה תוך שמירה על רוח מנהג המים. למשל, ארגון אירועים קהילתיים בנושא מים, כגון משחקי מים או פעילויות אמנות הקשורות למים, יכולים לספק סביבה מובנית ומפוקחת לילדים להשתתף במסורת הכייפית הזו. כך, הפוקוס עובר ממפגשי מים אקראיים לחוויות תכליתיות ומהנות.

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

שבועות – האם החג הכי מרענן זקוק לרענון?

עוד בחדשות