לוקאל פוליטי

"עולים בוחרים בחיפה מבלי שהעירייה מחזרת אחריהם"

טטיאנה ג'ון, מועמדת 'ישראל ביתנו' למועצת העיר חיפה, התמודדה עם קיריל קארטניק על ראשות הסניף בחיפה והחליפה את לזר קפלון. היא מסייעת לעולים מרוסיה, אוקראינה ובלרוס ויוצרת קשרים אישיים. היא מספרת שהבעייה הקשה ביותר עבור העולים היא בדידות

אבי שמול פורסם ב: 01/06/23 , 2:58 מייל לכתב

"להערכתי, מאז החלה המלחמה באוקראינה (הפלישה מרוסיה החלה בחודש פברואר 2022 א"ש) הגיעו לארץ כ-10.000 עולים דוברי רוסית. רובם מרוסיה ובלרוס. מיעוטם מגיעים מאוקראינה", מספרת מועמדת 'ישראל ביתנו' למועצת העיר חיפה, טטיאנה ג'ון, שהתמודדה מול קירייל קארטניק על ראשות המפלגה בעיר והיא המועמדת למועצת העיר במקומו של לזר קפלון. "לשמחתנו עולים בוחרים בחיפה מבלי שהעירייה מחזרת אחריהם כלל", היא מספרת, "לא כולם בורחים מאוקראינה, יש לא מעט ששקלו עלייה מזה זמן רב והמלחמה באה להם בזמן. בהתחלה היה גל גדול מאוד של עולים שנרגע עם הזמן".

ממרכז המידע של הכנסת עולה כי בחודשים מרץ עד אוקטובר 2022 עלו לישראל 44,283 עולים, כאשר רובם הגיעו מרוסיה, שליש מאוקראינה ואלפים מבלארוס. לפי נתוני אלה, חלקם הגדול של העולים נקלט בחיפה – כ-8000 עולים. "תורים לקליטה באולפן נמשכים 6-7 חודשים", מספרת ג'ון, "זה כמובן מתנגש עם התקופה בה הם מקבלים סל קליטה. רוב הסיוע ניתן לעולים בשנה הראשונה בה הם לומדים שפה חדשה. הרבה מהם נקלטים באולפן כאשר סל הקליטה כבר נגמר. יש דרגות שונות של קליטה".

"הרבה עולים סובלים מבדידות". טטיאנה ג'ון
צילום: דניס לוקשיין

"אני נהנית מהקשר עם בני אדם. מתה גם על העיר שלנו. אין עיר כזו. עם דו קיום אמיתי. יש כאן תושבים יוצאים מהכלל. עובדת למען הקהילה הרבה מאוד שנים, בלי לדעת מראש שאני ארוץ, נהנית לסייע לאנשים. אוהבת לחבק אותם. בתקופת הקורונה זה היה הדבר הגרוע ביותר עבורי. חיבוק, זו הדרך שלי ליצור קשר. בכדי ללמוד עברית כמו שצריך, זה לוקח מינימום שמונה חודשים. בחיפה יש שלושה אולפנים רשמיים. בהדר, קריית אליעזר ועיר תחתית. מי שיכול לשלם, הולך לאולפן פרטי, כזה שעונה על כל הדרישות של משרד החינוך ומשרד הקליטה. אם זה אולפן שעמד בדרישות ונמצא ברשימה, אז העולה יכול לשלם בוואוצ'ר שהוא מקבל ממשרד הקליטה. הלימוד מתבצע לפי רמות. לימודי בוקר או ערב. יש גם כאלה שלא לומדים כל יום. אגב, לבני 60 פלוס אין באופן רשמי אולפן. החוק במדינה הוא כזה שהם לא צריכים לדעת עברית".

"אנחנו פעילים בעיר מול העולים, על פי הצרכים שלהם. יש לנו צוות של 'ישראל ביתנו' עם הרבה חברה צעירים ופעילים. הסניף שלנו נמצא ברחוב הרצל בהדר ואנחנו חיים את ההווי של העולים. גל העלייה החל לפני שנה ואנחנו התאמנו את עצמנו למה שהם צריכים, אם הם צריכים סיוע במציאת דירה וכל הכרוך בכך. היו שהיו צריכים בהוראה, או ברפואה, לפי תחום העיסוק שלהם. משרד הקליטה לא יכול היה להתגבר ללא מתנדבים על כל העומס הזה".

אסור לדבר ברוסית. מועדון שיחה
צילום: ישראל ביתנו

"הקמנו קבוצות של יועצים בהתנדבות. חלק מהעולים נשארו בחיפה וחלק עברו לערים אחרות. בחיפה הקמנו קבוצה הנקראת Haifa Help קבוצה שהיא מעוניינת ליצור חיבורים בין צברים לבין עולים חדשים. יצרנו מעל 100 חיבורים כאלה. פיזרנו טפסים שהתאימו לשני הסוגים. מתנדבים מול עולים. הגיעו פניות כל יום. הפניות של המתנדבים היו פי שלוש. זה ממש חימם את הלב. אנשים יכלו לציין במה הם עוזרים והיו כאלה שפשוט השאירו את זה פתוח. היו מוכנים לעזור במה שצריך. זה פשוט נפלא. זה בא במקום. הרבה מאוד עולים סובלים מבדידות".

"עולים רבים מתגוררים בהדר או בקריית אליעזר. הם משתדלים ללמוד בבתי ספר בהם הילדים מכירים ילדים אחרים. יש גם עולים שגרים בנוה שאנן, או בשפרינצק. מי שיכול להרשות לעצמו. מתגורר במרכז הכרמל. הבנקים מבצעים בדיקות לא פשוטות עבור מי שמביא לארץ כסף".

"אנחנו משתדלים לסייע במה שאפשר. לא כולם יודעים שמגיעה להם הנחה בארנונה. חלק מהם מנוצלים כשהם חותמים על חוזים שהם לא מכירים. מכניסים להם סעיפים שמקשים עליהם לצאת מהדירה. טיפלתי למשל במקרה של עולה שגילה שהוא שכר בירה במצב רע. כשרצה לצאת ממנה, אמרו לו, או שישלם עבור שלושה חודשים, או שיודיע שלושה חודשים לפני שהוא יוצא. זה היה דבר שנכתב באותיות קטנות. ממש בושה במקרים כאלה. עשיתי שמיניות באוויר. פניתי למשרד הקליטה. כתבתי על כל העניין בפייסבוק. אחרי שבוע שהקמתי מהומות, פתאום הם הבינו שלא כדאי להם להסתבך עם הבחור. הבינו שאני לא שותקת, ואני דואגת לפרסם איך הם הטעו את הבחור. אז הם גילו הבנה והסבירו שהם לא הובנו כראוי".

"רובם אנשים טובים שבאו להשתקע פה". מועדון שיחה
צילום: ישראל ביתנו

"אין מספיק מורים לעברית. אם חברה ענקית היתה מחליטה ללמד אותם עברית, היא היתה מרוויחה בענק. אצלנו למשל יש קבוצה שנפגשת פעם בשבוע משך שלוש שעות ומדברת עברית. זה נקרא 'מועדון שיחה'. יש שם 40 קבועים ועוד כמה עשרות שמתחלפים. אסור לדבר ברוסית. יודע או לא יודע, תדבר עברית. אם אתה לא יודע מלה, תשאל אותנו ואנחנו נגיד. אנחנו כמובן לא מורים, רק מתנדבים. לומדים גם לקרוא ולכתוב, אבל הדגש הוא על לדבר. רבים מהם צריכים לעבור את המשבר של הביישנות ולדבר. בכל מפגש הם מתאמנים כאילו זה ביקור במסעדה, או אצל רופא. מתביישים לטעות. מדינה שמקבלת השראה מברית המועצות. אסור לטעות".

"רבים מהעולים מתעניינים בפוליטיקה. הם לא אהבו לגלות את הפוליטיקה הישראלית. בדברים מסויימים, זו דינמיקה דומה מאוד למה שהם ברחו ממנו שם. בהרבה מובנים זו ממשלה שלא מתעניינת בעלייה. משרד הקליטה נותן תחושה כללית שהוא לא מתעניין בעלייה הזו, כמו בממשלה הקודמת. הרבה עולים מגלים את הקשיחות בנושא התאזרחות. או תנאי הקליטה. סדר העדיפויות השתנה והוא לא כמו שהיה בעבר. אני חושבת שזו תרומה ענקית למדינה וצריך לדעת להעריך את זה. אנחנו יכולים להתקדם אתם בצעד ענק. כמו בשנת 90 שבה בלטו הרבה מאוד מהנדסים. מתמטיקאים ופרופסורים שהגיעו. ספורטאים והתבלטו. כאלה שהביאו לנו גאווה גדולה. היו כאלה שאפילו למדו רוסית, כדי לקבל חינוך מתאים. הכרתי ילדה שלמדה את השפה כדי שיהיה לה את המורה הטוב ביותר".

"כמדינה, אנו חייבים לחבק אותם. אם לא נשקיע בהם כמו שצריך, נשאר בסוף עם פרזיטים. אם נצליח לחבק אותם, הם יחזירו לנו פי עשרה. הם צריכים תמיכה. רוצים כתף להניח את הראש. הם יתנו לנו הרבה יותר ממה שזה יעלה לנו. רובם אנשים טובים שבאו להשתקע פה. הם רוצים לעשות טוב למדינה. מתלהבים מהמדינה. אוהבים כמעט כל מה שיש. גם כאלה שרואים עד כמה חיפה מלוכלכת. אז הם אומרים בנימוס, 'יש אצלנו גם שכונות מלוכלכות'".

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

"עולים בוחרים בחיפה מבלי שהעירייה מחזרת אחריהם"

עוד בלוקאל פוליטי