X

אספקטים של חוויות אישיות לצד מגמות טכנולוגיות, חברתיות ואקולוגיות

השפעת האינטליגנציה המלאכותית על עולם היצירה, קיימות ושמירה על הטבע, אספקטים חברתיים שונים ועוד יבואו לידי ביטוי בפרויקטים שונים ויצירתיים שיוצגו במסגרת תערוכת הגמר של בוגרות ובוגרי המרכז האקדמי ויצו חיפה


יותר מ- 100 בוגרי ובוגרות המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה מהמחלקות ארכיטקטורה, תקשורת חזותית ועיצוב גרפי, צילום ואמנויות המסך ועיצוב אופנה יסיימו השנה את לימודיהם באירוע השיא – תערוכת הבוגרים. התערוכה תתקיים ברחבי המרכז האקדמי ויצו חיפה ובה יבוטאו אספקטים יצירתיים רבים של חוויות אישיות לצד מגמות טכנולוגיות, חברתיות ואקולוגיות.

מספר פרויקטים בולטים מהמחלקה לארכיטקטורה:


ג׳סלין אשול. ״כאן נולדתי״. צילומים: ויצ"ו חיפה




בהנחיית אדר' שמואל גרוברמן העוסק בהשבת כפר בירעם לצאצאי תושביו המקוריים. הפרויקט מתמודד עם החייאתו של כפר חרב ונטוש זה 75 שנה, ובודק אפשרויות ציפוף תוך שמירת רוח המקום ובו בזמן התאמה לעכשיו, ובדיקת היחס בין הכפר הבנוי לבין הטבע הנפלא האופף אותו.  "אני רואה חשיבות עליונה לשימור מהותו ואופיו של הדימוי המקורי של בירעם, ובה בעת לגשר על פער הזמן באמצעות יצירת קשר חדש בין הכפר המסורתי הישן לצרכים העכשוויים של תקופתנו, ובין הבנוי לטבע" אומרת ג'סלין.

מבט ראשי – יותם שדמי. צילומים: ויצ"ו חיפה

יותם שדמי בפרויקט "חידה אורבנית" בהנחיית פרופ׳ אדר' אירית צרף נתניהו  –  בעידן של צפיפות וחיפוש אחר עירוניות חדשה, הפרויקט מציע מודל מרחבי שונה, המתמודד עם צפיפויות גבוהות במרחב האורבני, תוך דגש על  עירוב שימושים, ומרחבים ציבוריים מגוונים ונגישים.

מקומת העיר אל הככר. יותם שדמי. צילומים: ויצ"ו חיפה

הפרויקט בונה על תשתיות המטרו והרכבת הקלה, ומציע אלטרנטיבה לתוכניות המקודמות בפועל למתחם. התפיסה האורבנית בפרויקט מציעה אריזה מרחבית (במקום שטוחה) של שימושים מגוונים, ושוזרת את הפעילויות השונות האחת אל השנייה תוך חשיבה על מידת פרטיותן. המודל המרחבי מציע סביבה מקיימת הן בשיטות הבנייה שלו ובצורתו המרחבית והן במענה אקלימי.

ענבר אלקבץ – מבט לרכבת. צילומים: ויצ"ו חיפה

ענבר אלקבץ בפרויקט באין הסערה בהנחיית אדר' עמי שנער – "קו התפר" בין חלקה המערבי המודרני של ירושלים ובין העיר העתיקה ומזרח ירושלים הוא קו עירוני טעון ומרובד אשר מהווה תווך עירוני "לא-פתור". פרויקט "באין הסערה"- מול שער שכם, השער הראשי לעיר העתיקה בירושלים, נותר עד היום כמעין "שטח הפקר", המהווה כיום מעין אי תנועה ענק, נתק עירוני, חברתי ופוליטי.

ענבר אלקבץ, מבט מהגג. צילומים: ויצ"ו חיפה

הפרויקט המוצע שואף להקים במקום מרכז רב תרבותי, אמנות, חינוך וספורט כמפגש לכל תושבי העיר. שילוב הפונקציות ביחד עם תפיסה לא שגרתית של חתך המבנה כאשר הבינוי מחופר ברובו בקרקע ומעליו גן ציבורי, מכבד את קנה המידה של ירושלים העתיקה וצופה אליה.

עידן בר אור. הדרך מחאן, לא עיר, לא כפר. צילום: ויצ" חיפה

עידן בר אור בפרויקט "הדרך מחאן | לא עיר ולא כפר" בהנחיית אדר' אמיר שוהם. אחת התופעות שצמחו בארץ היא ישות מרחבית בעלת אופי כפרי אשר צומחת באופן ספונטני ומעניקה פתרונות/מענים לכאן ועכשיו, כמעט ללא התייחסות עתידית. הפרויקט בוחן ארגון מחדש של צומת צמח, ישות מרחבית לא מוגדרת בצפון מזרח ישראל. צומת צמח היא נקודת ציון מוכרת לכל מי שמגיע לצפון, מפגש של כביש 90 עם כביש עוטף כנרת, צומת דרכים שהיא צומת תרבותית, אידאית וחברתית. מעבר להיותה צומת דרכים צומת צמח הייתה נקודת מפגש קהילתית מקומית לקיבוצים ולמושבים בסביבה, אך גם נקודת מפגש לבאים מכל רחבי הארץ.

עידן בר אור. בית גבריאל. צילומים: ויצ"ו חיפה

במהלך העשורים האחרונים התפתחו במקום מספר מוקדים, "בית גבריאל" לצד מרכז קניות גדול. הפרויקט מציע מודל סמי עירוני הנשען על מאפייני הכפר ומושפע מעקרונות החאן העתיק הבאים לידי ביטוי בקנה מידה גדול יותר אך בו בזמן, מקיים עירוניות חדשה הכוללת חללים של מגורים, תעסוקה פנאי וחינוך.

לידר פוגל. מסע בין אולמות. צילומים: ויצ"ו חיפה

לידר פוגל מהמחלקה לאדריכלות בפרויקט מסע בין אולמות בהנחיית אדר' יורם פופר – סביב שנות ה-30 של המאה ה-20, בתי הקולנוע היו בשיא תפארתם ופריחתם. הם היוו חלק אינטגרלי מתמהיל מבני הציבור העירוניים ברחבי המדינה. היה להם תפקיד מהותי במרחב העירוני, מבחינה תרבותית וחברתית, בדומה לכיכר עירונית. בשלהי שנות ה-60 החלה נטישתם של בתי הקולנוע, כתוצאה מכניסת הטלוויזיה  והקניונים. אשר דחקו את האולמות לשולי הערים. כיום, אותם בתי קולנוע הינם "פילים לבנים" המהווים חור בעיר. הפרויקט מציע להשמיש מחדש  את אותם בתי קולנוע היסטוריים, כאשר הוא מתמקד בשכונת הדר כרמל חיפה שעד שנות ה–50 הייתה בירת הקולנוע בארץ.

לידר פוגל. צילומים: ויצ"ו חיפה

הפרויקט מציג ניסיון  להפוך את בתי הקולנוע חזרה, למערכת של מבני הציבור והתרבות העיקריים בעיר – הפיכתם לקתדרלות העירוניות החדשות – למערכת ישנה חדשה הנשזרת במערכת האורבנית של העיר והופכת את הדר, מהמרכז הגיאוגרפי של חיפה גם למרכז התרבותי שלה.  בתי הקולנוע יהוו קטליזטור וכלי מרכזי בתוכנית שמטרתה לייצר התחדשות עירונית המתחילה בשיקום התרבות ומרחבי החוץ הציבוריים בשכונה , מה שישליך על המסחר, התעסוקה, המגורים והשוטטות בסביבה הקרובה, ועל העיר כולה כמטרופולין בצפון. כמו כן, במסגרת הפרויקט,  השמשתם מחדש של בתי הקולנוע, תיצור קשרים עירוניים ועולמות חדשים המושפעים מהסגנון הד-קונסטרוקטיביסטי. הרעיון המרכזי לפיתוח האדריכלי, הוא הקולנוע כדימוי ליצירת עולם אחר. חלל מיוחד המייצר קשר ויזואלי ותנועתי בין כל מרכיביו, המאפשר את המשך הטיול העירוני בין האולמות אל תוך הבניין.

ד"ר אדר' דנה מרגלית, ראש המחלקה לארכיטקטורה:"שלושים וששה בוגרים ובוגרות של המחלקה לארכיטקטורה מציגים בתערוכה את פרויקט הגמר, שנתמך ע"י תזה כתובה, ומסכם חמש שנות לימוד אינטנסיביות. הסטודנטים במחלקה עסקו השנה בחמישה נושאים עיקריים – סביבה עירונית מרובדת (מעשה מרכבה), קהילה (כאן גרים), סביבה ותשתיות (שומרי הגלקסיה), התערבות במרקמים היסטוריים (היה היה), ‏ומגורים (לחם וחמאה). בתקופה סוערת של חוסר ודאות, מראים הסטודנטים במחלקה לארכיטקטורה כי הם שואפים לחזק זהויות מגוונות על ידי יצירת סביבות רבודות ופלורליסטיות במקומות כמו פרדס חנה, בית שאן, בירעם, ובפזורה הבדואית, בהן לכל מגזר, מגדר וקהילה הזכות לשייכות. הסטודנטים מציגים כיצד עיצוב מרחבים מכילים, כמו למשל בירושלים ובנצרת, יכול לעודד קשר ושיח במקומות של קונפליקט ומתח. בעידן של משבר אקלימי מציגים הסטודנטים כיצד נתן להתמודד עם חימום מואץ, הצפות ומפגעים סביבתיים כבסיס ליצירה אדריכלית חדשה ואחראית. הם מציעים אפנים לשיקום מפגעי טבע ונוף של מחצבות ותוואי הרים ונחלים שנהרסו ולהתפתחות וציפוף תוך השתלבות עם הטבע ולא על חשבונו באזורים גיאוגרפיים ייחודיים כמו סביבות מדבריות, ואזורי ניקוז ומפגש בהם הוואדיות בחיפה והגעתון בנהריה. בעידן של פיתוח תעשייתי מואץ בוחנים הבוגרים את מערכת היחסים בין התעשייה, העיר והטבע במקומות שונים בהם ראשון לציון, הקריות וחיפה. הם מדגימים כיצד תשתיות תחבורה יכולות להפוך מגבולות ומקומות מזהמים לתוואי פעילות עירונית המאפשרים חיים מקיימים. תוך עיסוק במרקמים היסטוריים בחיפה, עפולה, הכפר בתיר, כפר כנא ועוד, הם מדגימים אפנים לקשר בין העבר הרחוק, ההווה המתמשך והעתיד הבלתי ידוע. בעידן של צפיפות ובנייה קבלנית המתבססת על שיקולי רווח, יוקר מחייה, וצורך במגורים ברי השגה, מציעים הסטודנטים פתרונות דיור מגוונים ומקיימים בערים שונות ובשכונות מוחלשות. אנו גאים בסטודנטים שלנו, המפגינים מודעות ומעורבות, שתוך נקיטת גישה ‏הוליסטית לאדריכלות – תכנון בקנ"מ רחב ובקנ"מ מפורט –  בחרו להתמודד עם סוגיות בוערות באחריות וביצירתיות. אנו מאמינים כי פרויקט הגמר חותם את תקופת לימודיהם ופותח תקופה חדשה שבה כאדריכלים פעילים הם יצליחו להשפיע ולשפר את חיינו ולהוביל אותנו לעתיד טוב יותר.  הסטודנטים, סגל המחלקה, מנחי פרויקט הגמר ואני נרגשים להזמינכם לבקר בתערוכה ולהיחשף להצעותיהם ‏של הסטודנטים. את התערוכה אצרו הסטודנטים, המנחים וראש המחלקה יחד והיא מהווה דוגמא לשיתוף הפעולה המפרה במחלקה ולאווירה הייחודית בה".

 

תערוכת הבוגרים במרכז האקדמי ויצו חיפה תיערך בין התאריכים 08.08.2023-25.07   ברח' הגנים 21, חיפה.





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך









<







<





<