X

"בוער בי השינוי בשבילי זה כמו תרופה"

לפני קצת יותר משנה התחלתי למלא את מה שבוער בי או ליותר דיוק מלאתי את הבערה שבי בשינוי אמיתי כל זה קרה כאשר נפתחה תוכנית לש"ם (לאנשים שמגיעים מהשטח) . טור דעה




הכותבת: ליאת מלמד. סטודנטית בתכנית לש"ם באורנים

במכללת אורנים, תוכנית שנועדה להכשיר סייעות וסייעים מהשטח להיות בעלי תואר ראשון בחינוך מיוחד ותעודת הוראה



למעשה התוכנית מראה שכאשר אנשים שמגיעים מהשטח עשויים להיות דווקא אלה שמחוללים את השינוי במערכת החינוך בישראל. בעוד שסטודנטים ללא ניסיון מילאו את המכללות בשנים האחרונות נרשם גם אחוז גבוה מאוד של נשירה של עובדי הוראה ולא זה לא מדובר רק בגלל שכר .


מורה בית ספר צילום אילוסטרציה pexels

סטודנטים בתוכנית לש"ם פוגשים את התאוריה אחרי שכבר פגשו את השטח או ליותר דיוק חוו ילדים עם התפרצויות התמודדו בתהליכי שינוי בחזית הראשית ובחרו לחבק את החלום שלהם להיות אלה שמחללים שינוי בקרב עתיד ילדינו.

תוכנית לש"ם מביאה איתה  המון ערך מוסף אך בעיקר מעניקה הזדמנות לכל אלה שרוצים להתקדם ולא תמיד יכולים אם זה בגלל עומס חיי המשפחה, עבודה, גידול ילדים ובגדול נסיבות השגרה שפוגשות את כולנו.

עד לפני תוכנית לש"ם אם אתה לא סטודנט שממון על ידי הורייך קשה מאוד להצליח להשיג תואר אקדמי, התוכנית נותנת אפשרות ללמוד ולעבוד יחד באותה נשימה מבלי לפגוע בחיי המשפחה ובפרנסת המשפחה.

סטודנטים בתוכנית לומדים כאשר הם כבר פוגשים את השטח יום יום תאוריה שהופכת הלכה למעשה ולא רק כסיסמא.

כאשר אני מעלה את הכתוב אני לא יכולה לעבור הלאה ללא מבט לאחור, אני כבר 5 שנים במערכת החינוך בתפקיד של עוזרת הוראה ויש נושא שחייב לתת לו התייחסות ראויה וזה אנשי השטח השקופים, תפקיד הסייעת הוא תפקיד משמעותי אך לעצרי הוא לא מקבל הוקרה כראוי בהמון מסגרות חינוכיות.

אפשר לראות איך בהמון מסגרות חינוך הסייעת היא זו שמגיעה ראשונה וזו שהולכת אחרונה אך לצערי נותנים במילה תודה בסיום השנה עם כמה שורות ועדיין שוכחים לשים אותה גם במרכז לאורך כל השנה ולא התודות זה לא מה שיעורר את זה דעתי האישית היא מה שיחולל את השינוי. הוא להעניק הכשרות וליווי תואמים.

כיום אין הכשרות  שניתנות על ידי המדינה או על ידי בתי הספר וגרוע מכך בהמון בתי ספר יש פגישות בנושא מורכביות של התלמידים והסייעת לא לוקחת חלק בפגישה ובכך נרגמת תחושה של זלזול ומהר מאוד נוצרת שחיקה של סייעות בבתי הספר.

אני כיום עובדת בבית ספר "דרך למרחב" ששייך לבית אקשטיין ורוצה לומר כן ירבו!

וכי למה אתם שואלים?

בית הספר מעניק שעה שבועית שבה מחנכת הכיתה ועוזרת הוראה נפגשות לשעת טיפול שנקרא פוסט ובשעה הזאת הן יכולות לעלות דברים שצפים להם במהלך השבוע עם תלמידים ויחד מקבלות סיוע מגורם טיפולי ומקום לדבר על הרגשות שלהם.

בנוסף יש את הפן שבית הספר מעניק לכל סייעת אפשרות להוביל תמיכה שבה כל אחת ואחד יכול להביא את הכישורים שלו לידי ביטוי, התמיכה נועדה לסייע לתלמידם אך מעניקה לצוות עוזרות ההוראה חשיבות גדולה במעורבות החינכות של בית הספר.

לדוגמא : עיתון בית ספרי, גינון, אפייה, מועצת תלמידים ועוד.

אני מקווה שהמצב ישתפר ובבתי ספר נוספים ידעו לתת מרחב לצמיחה אישית גם לעוזרות הוראה שלא בחרו ללכת בתוכנית לש"ם.

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך