X

הכאב המשותף – השיר שמחבר בין הטבח בקיבוץ בארי לאסון המסוקים

השיר "שום דבר לא יפגע בי" נכתב על ידי סגן ארז שטרק ז"ל מקריית אתא שנהרג באסון המסוקים. עמית מן ז"ל, הפראמדיקית מקיבוץ בארי, הקליטה את עצמה שרה את השיר לפני שנרצחה על ידי מחבלי חמאס בעת שטיפלה בפצועים. כעת זוכה השיר למשמעות נוספת




לפני 26 שנה אירע אחד האסונות הצבאיים הגדולים שזיעזעו את כל המדינה, תאונה אווירית בין שני מסוקי יסעור שעשו דרכם עם חיילים אל מוצבי צה"ל בדרום לבנון. אסון שמוכר בשם "אסון המסוקים" שבו נהרגו כל 73 החיילים ואנשי הצוות.

בין הרוגים היה גם סגן ארז שטרק ז"ל (21) מקריית אתא, קצין הקשר של רכס הבופור שעשה דרכו למוצב. ארז השאיר אחריו פנקס שירים שבסופו היה השיר "שום דבר לא יפגע בי". להקת "כנסיית השכל" הלחינה וביצעה את השיר שמושמע לעיתים תכופות ובעיקר ביום הזיכרון לחללי צה"ל.


סגן ארז שטרק ז"ל. צילום רפרודוקציה זיו לסמן


"שום דבר לא יפגע בי, שום דבר

לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר

כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים

ובכיתי בלילות ודאגתי בימים

כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים

וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים

 

אם יקרה לך משהו

אין לי טעם לחיים

אין לי טעם למחר

אין לי טעם לחיים

אין לי טעם למחר

 

אם אתם עומדים כאן מעלי

כנראה שלא עמדתי בהבטחתי

מצטער, בחיי

מצטער, בחיי

מצטער, בחיי

 

אם יקרה לך משהו…

 

שום דבר לא יפגע בי

שום דבר

לא אישה לא כדור מחבלים

שום דבר".

בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, תקפו מחבלי חמאס את יישובי הדרום, בהם גם קיבוץ בארי, שמעט עשרה אחוז מתושביו נרצחו ונחטפו והוא הוחרב רק לאחר קרב הירואי שניהלו כיתת הכוננות וקומץ לוחמים נגד המרצחים שביצעו זוועות לא אנושיות וחטפו בני ערובה.

פראמדיקית מד"א, עמית מן ז"ל. צילום: מד"א

באותה שבת הייתה בת הקיבוץ, עמית מן ז"ל (22), פראדמדיקית במרפאה של הקיבוץ. היא טיפלה בפצועים שהגיעו אליה עד שהמרצחים הגיעו למרפאה ורצחו אותה. מתברר כי חודשיים לפני שנרצחה היא הקליטה את עצמה שרה את השיר שכתב ארז ז"ל.

אושרית הודיה שטרק הראל, אחותו של ארז ז"ל שנחשפה לביצוע המצמרר של עמית ז"ל לשיר של אחיה, כתבה: "כבר כמה ימים שאני שומעת את הקול האלוהי הזה של עמית מן ז"ל, שרה את שירו של ארז שלי. כבר כמה ימים שאני מקבלת סרטונים מרגשים ומילים נוגעות והכל צף וחוזר אליי… המוות הפרטי של המשפחה שלי שהפך עם הזמן לאובדן לאומי. והזמן עובר..והכל סוגר וכבר אי אפשר לנשום…ותוך כדי שאני קוראת את המילים הנוגעות שכל אחד הוציא ממעמקיי נשמתו ושומעת את עמית שרה, אני מוצאת קווי דמיון עצומים בין עמית לארז שלי".

אושרית הודיה שטרק הראל, אחותו של ארז ז"ל. צילום: דורון גולן

"גם ארז נלחם על התפקיד שלו בלבנון וכשקיבל את התואר "קשר"ג רכס עלי טאהר" היה המאושר באדם. מבחינתו, המשימה היתה למות למען המדינה כדי שאנחנו נחיה כאן בבטחון ונגדל את ילדינו לטוב. זו היתה שליחות".

"אופציה שקיימת על השולחן כשהיא הבחירה הטובה ביותר כדי שהמדינה הזו…המדינה הזו שסבא וסבתא עלו אליה לאחר שאיבדו את כל עולמם בשואה, בתקווה ליצור ולהקים כאן חיים חדשים…תמשיך להתקיים".

"במשך שנים רבות אני מספרת את סיפור חייו ומותו של ארז שלי והתקומה של משפחתי ושלי מתוך העפר והמוות והבחירה בחיים. במשך שנים אני מבקשת שלא נשכח את האחדות והאהבה, העזרה לאחר, האחווה והרעות שהופכים אותנו למי שאנחנו".

"עם חופשי בארצינו…" במשך שנים אני מתחננת ומבקשת שהמוות הזה שלו, שלהם..לא היה לשווא. שהמוות הזה וכל הקשיים והמשברים והנפילות והחושך הזה שמשפחתי עברה, כמשפחה שכולה, לא יהיה לשווא. שהמחיר ששילמה משפחתי וכל האובדן והעצב, הכאב והדמעות שזלגו מעינינו.. לא היו לשווא. החיים זמניים והכל יכול להסתיים בשניה אחת. ברגע. כשהחושך יורד והכל הופך לעפר".

"עמית, מלאכית אהובה ויפה שאת.. עקבתי בדריכות אחר סיפורך וכל כך התפללתי לסוף אחר. בבקשה מסרי חיבוק עצום לאחי, מאמינה שהוא וכל מלאכי השם מלווים אותך בדרכך ושהוא שר איתך את הדואט שם למעלה בקולות של מלאכים…ומסרי לו שאני אמשיך לעשות כל שביכולתי, כדי שהמוות הזה שלכם, לא היה לשווא".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בהכי חם






















<

<