X

עזב את החופשה המשפחתית ונפל בקרב כשניסה להציל ילד ממחבלי החמאס

עם חלוף הזמן נחשפים סיפורי הגבורה שאירעו בשבת השחורה. הקרן למנהיגות ציונית מביאה את סיפורם של הנופלים במלחמה כמו רס"ן אריאל בן משה מקריית ביאליק, בוגר הפנימייה הצבאית בבי"ס הריאלי, מ"פ בסיירת מטכ"ל, שהגיע מחופשה כדי להילחם במחבלים בקיבוץ רעים

באותה שבת שחורה שבה פשטו מרחצי החמאס על יישובי הדרום היה רס"ן אריאל בן משה בחופשה עם אשתו, יובל. דקות לאחר החדירה את שטח ישראל הוא כבר היה ברכב בדרכו לחבור אל חייליו ולהילחם במחבלים.

רס"ן אריאל בן משה (27) הוא בוגר הפנימייה הצבאית לפיקוד בבית הספר הריאלי בחיפה, מחזור נ"ט. אחיו הצעיר, לומד גם הוא בפנימייה הצבאית לפיקוד.


את ליל שבת של ערב מתקפת החמאס, בילה באוהל ברמת הגולן, בחופשה עם אשתו הטריה יובל. בשש וארבעים בבוקר צלצל הטלפון באוהל. אריאל הוקפץ.


בשש ארבעים וחמש אריאל ויובל כבר היו ברכב, כשהאוהל מקופל והציוד ארוז. אריאל נהג דרומה במהירות מטורפת, תוך כדי שהוא מקפיץ בדרך מאות לוחמים. בעשר וחצי בבוקר החל ללחום מבית לבית בקיבוץ רעים עם כוח היחידה בפיקודו. במשך יום שלם, מעשר וחצי בבוקר ועד שנפגע עמוק בתוך החשכה. פיקד על הכוחות ולחם בראשם, למרות שהיו שם בעלי דרגות בכירות ממנו.

רסן" אריאל בן משה ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

לוחמים שהשתתפו באותם קרבות טיהור, תיארו את הפיקוד והלחימה של אריאל כ"סיטואציות הרואיות בצורה שאי אפשר אפילו לדמיין". דוגמה אחת מני רבות לפועלו באותו יום: אחד המחבלים, חמוש במטול ארפיג'י, הסתתר. אריאל החליט לשמש לו פיתיון. הכין את כוחותיו בעמדות צליפה, נכנס אל תוך רכב צבאי ממוגן ונהג בו מול עמדת המחבל, בתקווה שהמחבל ייחשף כדי לירות בו פצצת ארפיג'י. המחבל אכן נחשף כדי לירות ברכב שבתוכו אריאל, והכוחות ניצלו את מרווח הזמן הקצר וחיסלו אותו.

לאורך כל היום טיהרו הכוחות ואריאל בראשם בית אחר בית. בבית האחרון היו שישה מחבלים והכוח התארגן לפוצץ אותו עליהם. אבל אז הגיע מודיעין שיתכן שיש בתוך הבית ילד יהודי חי. אריאל החליט להסתכן ולפרוץ רגלית, במטרה למצות את הסיכוי להציל את הילד, פרץ ראשון ונפגע מכדור שירו מחבלי חמאס.

החובש שטיפל בו סיפר שהוא נסחב לאחור, לא בכה ולא צעק, שכב על הגב כשראשו מורם והוא צופה בריכוז בחייליו משלימים את הפריצה לבית ואף מנסה להמשיך לפקד עליהם. "הוא היה חד וקר. אמר לי 'נפצעתי פה'", סיפר החובש. כעבור זמן קצר מת מפצעיו.

"אח שלי", סיפר עליו אחיו לירון, "העביר את כל חייו בלי מחשבה אחת רעה על אף בן אדם. כל מעגלי הזהות של יהודי, ישראלי ציוני, התחילו אצלו מנקודה אחת מהאחורה של הלב, מתחת לעור".

"המתחרה היחידה שהייתה לי על ליבו", סיפרה אמו, גלית ולדמן, "הייתה מדינת ישראל, והאדמה הפיזית שאנחנו נמצאים עליה, ואם היה משהו שצריך להפריד בינינו זו רק המדינה, רק האדמה. אם יש משהו שהוא אהב בס"מ יותר מאותי זה את העם ואת הארץ הזאת". אחרי נופלו אמרה: "קציני צה"ל ולוחמיו, הרימו ראש! זוהי השעה שלנו כעם!"





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות

<






<

<