X

אתגרים משפטיים בתביעת פיצוי לצד עליונות המסלול האדום

מלחמת חרבות ברזל מעלה, ועוד צפויה להעלות, שורה ארוכה של סוגיות משפטיות ואתגרים משפטיים; בעלי עסק ונפגעתם מהמלחמה? המדריך הבא עבורכם




 

מאת: עו״ד אלי דורון, מומחה למיסים, ובעלים ומייסד משרד עו״ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן עמית גרוס ושות׳.


מלחמת חרבות ברזל מעלה, ועוד צפויה להעלות, שורה ארוכה של סוגיות משפטיות ואתגרים משפטיים, וזאת משום שאירוע דוגמת זה טרם ידעה מדינתנו. הלכה למעשה, אין בנמצא די פסיקה אשר מפרשת את הוראות חוק מס רכוש, וזאת למרות שחוק מס רכוש חוקק בשנת 1961.


אין חולק כי משך המלחמה, האירועים הקשים והנזקים הבלתי נתפסים מדרום ומצפון, מייצרים ומציפים סוגיות רבות ומורכבות ביותר, בהן בתי המשפט בישראל טרם נדרשו לדון, ובוודאי שלא בהיקף שכזה. האמור נכון גם לגבי מנהל מס רכוש, אשר ממלכתיותו אינה מוטלת במחלוקת ומסירותו לרווחת המדינה, ברורה וגלויה.

עו״ד אלי דורון, שותף, מייסד מומחה במיסים משרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן, עמית גרוס ושות' עורכי דין. צילום: סיגל אבן

 

מחד, כך אני סבור, על סמך ניסיון של 13 שנה כעו"ד של מס רכוש, המייצג את המדינה במאות תביעות פיצויים שהוגשו כנגדה, וסה"כ 30 שנות התמקצעות בתחום של תביעות פיצויים בגין נזקי מלחמה בנזקים ישירים ועקיפים ע"פ חוק מס רכוש – כי חוק מס רכוש בא למעשה לאכוף ולממש את הברית שהתגבשה בין אזרחים שבחרו לכרוך את גורלם העסקי, בביטחון המדינה.

משכך, מציע להם החוק פיצוי כספי בגין "הנזק הממשי", משמע – פיצוי בגין "הפסד ומניעת רווח", מה שלגישתנו מחייב את המדינה להעמיד כלכלית את הניזוק במקום בו יכול הוא היה להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת לאוויר העולם.

מנגד, כך המציאות מלמדת, המדינה נאלצת להתמודד נזקים אדירים: מפונים בהיקף חסר תקדים, קופה דלה, דרישות רבות מצד ניזוקים וגרעון תקציבי אדיר.

בפועל, יתכן מאוד כי כלכלני המדינה מטעם האוצר מבינים היטב כי אין למדינה את המשאבים לפצות את הניזוקים כלכלית, בפיצוי ראוי ומלא ע"ס פרשנות רחבה כמצופה על ידי הנפגעים, ומשכך, מפצירים הם במקבלי ההחלטות לפרש את החוק באופן צר ודבקני, אשר יקטין עד למינימום את היקף הפיצוי והגרעון הצפוי בגינו.

היה ואלו הם פני הדברים, יתכן מאוד כי משרד האוצר, מכורח הנסיבות והאילוצים התקציביים, כמו גם הרצון לפצות רוחבית את כלל הניזוקים, נאלץ לקחת את המגבלות התקציביות בחשבון עת מפרש הוא את החוק ומטרותיו, ולהשליך את האמור הן על הפרשנות הניתנת להוראות חוק מס רכוש, ככל שהאמור רלוונטי והן על הזכאות לפיצוי בגין נזק ישיר ונזק עקיף.

היה וכך, משרד האוצר, באמצעות הלשכה המשפטית הנכבדה של משרד האוצר וגורמים משפטיים נוספים יתכן מאוד, ינסה ככול שהחוק מאפשר, לפרש את החוק באופן צר ודבקני, מה שעלול להסתיים בפער ציפיות מהותי בין עמדת מס רכוש לבין עמדת הניזוקים ובמחלוקות משפטיות מרובות.

יאמר כי – פרשנות מצומצמת של הוראות החוק, המושתתת על טעמי תקציב, אינה בהכרח מתיישבת עם פסיקה הקובעת כי יש לפרש את הוראות מס רכוש באופן רחב ומקיף, אך אל לנו לחשוב כי יש בפסיקה האמורה כדי לגרום לרשות מס רכוש לפרש את החוק כמצופה.

כבר עתה, עוד בטרם החלו התביעות להתברר לגופן, מתקבל הרושם כי חלק נכבד מהסוגיות יהיו במחלוקת, אם במישורים הקשורים למסלולים ירוקים, אם בהקשר למסלולים אדומים ואם בהקשר לפיצוי בגין נזקים ישירים.

כל אחד מהצדדים, כך נראה, יעשה את שלו –  הניזוק מטבע הדברים על סמך טיעון משפטי הולם, ינסה לתבוע את המגיע לו על פי דין, ועל סמך כוונת המחוקק בפרשנות רחבה, בעוד שמשרד האוצר יסתכל על האירוע באופן רוחבי, יבין כי הקופה מוגבלת וכי אין אפשרות לפצות "מלא על מלא", מה שבסופו של יום, לעניות כותב שורות אלה, יביא לידי אי הסכמה בעניינים רבים ולמחלוקות משפטיות אשר יתבררו פרטנית ארוכות, אם בפני מנהל מס רכוש ואם בפני אחרים.

נראה כי רבים אשר יקבלו עתה תשלומים ע"ס המסלול הירוק ידרשו במעלה הדרך להשיב כספים וזאת לאחר שתביעתם תיבדק לעומקה.

דרישת ההחזר מניזוקים אשר הגישו במסלול הירוק תושתת על מגוון טענות הקשורות לאופן יישום הוראות החוק (הוראות השעה), ובכלל זה הוראה ברורה הקובעת כי על הניזוק להוכיח כי יש בנמצא קשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע, כך שניתן לצפות כי משתחלוף המלחמה ומפקחי המס יתפנו לבחינה יסודית של התביעות, ימצאו רבים אשר נוסחת המסלולים הירוקים היטיבה עמם יתר על המידה, ומשכך הם ידרשו להשיב כספים.

כך לדוגמא יתכנו מצבים בהם עסקים אשר הפיקו במהלך המלחמה הכנסות נמוכות מהמקובל כתוצאה מסיבות אשר אינן קשורות דווקא במלחמה. באותה מידה, יתכנו מצבים בהם ימצא כי המחזורים בשנה שעברה, בתקופה המקבילה, היו גבוהים במיוחד וזאת בשל אירועים חריגים ו/או בשל מכירות מלאים ו/או חיסול עסק ו/או מכירת ציוד ו/או קבלת תשלומים חרגים ו/או מגוון רחב של פעולות אחרות, אשר ילמדו על כך כי אין בנמצא קשר סיבתי בין המחזור בתקופת המלחמה לבין המחזור בשנה שעברה, מה שיביא לידי דרישת החזר תשלומים אשר שולמו לניזוקים על סמך המסלול הירוק.

באותה מידה נכון להניח כי גם כאלה אשר יבחרו להגיש תביעות במסלול האדום עלולים למצא את עצמם עומדים אל מול החלטת מנהל הקובעת כי זכאותם לפיצוי כולל בגין המלחמה נמוכה מכלל המקדמות אותם הם קבלו ומשכך הם ידרשו להשיב כספים.

כל אלו מלמדים כי כל תביעה המוגשת, אם במסלול הירוק ואם במסלול האדום, חייבת להיות מוגשת באחריות רבה תוך שמירה איתנה על הוראות החוק, התוצאות העסקיות האמיתיות של העסק ותוך מניעת מצב בו הניזוק מקבל עתה סכומים אותם הוא יידרש להשיב בעתיד.

 

לשם כך, על המגישים תביעות במסלול הירוק להיצמד להוראות שפורסמו ולהימנע מכניסה למצבים אפורים, בדרך של נטרול פרמטרים העלולים להגדיל שלא כדין את תביעתם, ובאותה מידה על המגישים תביעות במסלול האדום לקחת בחשבון את הוראות החוק, לתבוע מקדמות המתיישבות עם הנזק הממשי של הניזוק, כך שבסופו של יום התביעה במסלול האדום תהא מבוססת משפטית על ראשי נזק ממשיים כמו גם על תחשיבים כלכליים ראויים ומדויקים ובהישען על אלה להגיש בקשות למקדמות המתיישבות עם הזכאות ממש.

במעלה הדרך, עם סיום המלחמה, יש להגיש תביעה במסלול האדום המבוססת בעיקרה על תשתית משפטית איתנה, כזו המבוססת על הוראות החוק, דברי המחוקק , פסקי דין שפורסמו, הצעות החוק, דברי ההסבר לחוק, הוראות הביצוע ומטרת המחוקק – כך שבסופו של יום התביעה שתוגש במסלול האדום ותאושר במסגרת "החלטת מנהל" תעלה על סך כל המקדמות שישולמו לניזוק במהלך המלחמה ומעבר לכך.

כל אלו מחייבים את האזרחים המקבלים מהמדינה כספים על חשבון, לבחון ביחד עם עוה"ד מטעמם את חוזק תביעתם למקדמות או תשלומים על חשבון, את איתנות התביעה, את הסבירות כי לא יידרשו להשיב כספים, ולהתנהל בהתאם כך שלא ייווצר מצב לפיו בסופו של יום יידרש הניזוק להשיב לקופת המדינה כספים אותם הוא קיבל לאורך המלחמה.

מלחמות עבר מלמדות כי ניזוקים רבים נדרשים להשיב כספים אשר כבר לא נמצאים בחזקתם, מה שמכניס אותם למערבולת כלכלית קשה.

לטובת הימנעות ממצב דברים שכזה חשוב כי עוה"ד מטעם הניזוק המגיש תביעות ע"פ חוק מס רכוש, אם במסלול האדום ואם במסלול הירוק, יפעל כדלהלן-

  1. יבחן כי אכן יש קשר סיבתי של ממש בין הנזקים הנתבעים לבין המלחמה, וכי התביעה אינה מושתתת על קרעי תרנגולות.
  2. יניח תשתית עובדתית אותה ניתן יהיה להציג, המלמדת על הקשר הסיבתי בין המלחמה לבין הנזקים הנתבעים.
  3. לנטרל מסכומי התביעה הנדרשים סכומים העלולים להתפרש כלא תקינים.
  4. להניח כי תמיד עדיף לקבל פחות מקדמות ולהשאיר את יתרת הפיצוי לשלב סיום ההליך.
  5. היה ומתקבל סכום העולה על הסכומים אותם צפויים להיות מאושרים, נכון יהיה שלא לעשות בהם שימוש עד להשלמת ההליך המשפטי.
  6. להיצמד להוראות החוק אם לעניין המסלול הירוק, ואם לעניין המסלול האדום להיצמד לכוונת המחוקק ולהוראות החוק, דברי הכנסת ועוד, ולהימנע מתביעת פרמטרים לא ראויים.
  7. לנטרל מהתחשיבים אירועים חריגים אשר יש בהם כדי לצמצם בעתיד את הזכאות.
  8. לצאת מתוך הנחת עבודה לפיה דבר לא נופל בין הכיסאות וכי אנשי האוצר מיומנים וחכמים לא פחות מהניזוקים, ומשכך, אלה יידעו לעלות על כל ליקוי, ובמקרה בו שולם סכום לא ראוי במהלך המלחמה כפיצוי  – זה ינוטרל ואף קנסות ידרשו לתשלום.

מצב דברים זה מתיישב, כאמור, עם הנאמר מעלה לפיו אירוע דוגמת מלחמה זו טרם חווינו, ומשכך צפויות מחלוקות בנוגע לפרשנות החוק, אם במסלול הירוק ואם במסלול האדום.

יודגש כי לעניות דעתנו כי יש בנמצא פער ניכר בין המסלול האדום לירוק, ומשכך כל מי שיכול להגיש תביעה במסלול האדום חייב לעשות כן. המסלול האדום מגלם את כל מה שניתן לתבוע במסלול הירוק, רק הרבה מעבר.
במסגרת המסלול האדום התביעה אינה מוגבלת לסכום, לזמן, לראשי נזק או להחלטת ממשלה.
בנוסף, המסלול האדום חל על כל תקופת המלחמה ולדעתנו כאמור, אף מעבר.

בעוד שנכון להיום המסלול הירוק מתייחס לחודשים אוקטובר – דצמבר 2023, המסלול האדום, שנקבע בחוק מס רכוש משנת 1961 חל על כל תקופת המלחמה והמטרה שלו היא מאוד ברורה – לתת לניזוק פיצוי פונה פני עתיד, כזה המעמיד אותו במקום בו יכול הוא היה להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת.

יתרה מזאת אנו סבורים כי מחד- יש לדבוק בהוראות החוק ופרשנות משפטית מדוייקת ולכן התביעות, במיוחד במסלול האדום, הינן מאוד משפטיות ולכן חייבות הן להיות מגובות בטיעונים משפטים מוצקים.

מאידך – עלינו לקחת בחשבון כי משרד האוצר ומס רכוש לא בהכרח יקבלו את מכלול הטענות, וזאת בין השאר עקב סוגיות של תקציב ומדיניות, אולם עצם האמור, לא אמור לפגוע בזכות של הניזוק לתבוע במסגרת המסלול האדום את המגיע לו בצורה מלאה, גם אם הוא מודע לכך כי במעלה הדרך יהיו מחלוקות אשר יצטרכו להתברר ארוכות אם בפני מנהל מס רכוש, המגלה הרבה ממלכתיות ואם בפני הערכאות.

בסופו של יום על הניזוק להיות נאמן למטרת החוק, ומשכך – את הניזוק לא צריך לעניין (עם כל הכבוד) סוגיות של תקציב או סוגיות של מדיניות ועוד. הזכות של הניזוק היא לדרוש מהמדינה את המגיע לו.

ניזוק הרשאי לתבוע במסלול האדום סיכן ומסכן את משפחתו ו/או עסקיו על פני שנים, עתה הגיע העת לאכוף את הזכויות לפיצוי.  תושבי קו עימות לא אמורים לספוג את הנזק הכלכלי על נגרם להם.  הבעיה הכלכלית של הניזוקים היא הבעיה של המדינה, ועל כן על המדינה לפתור את הבעיה האמורה. מחלוקת, ככול שיהיו, יוכרעו בפני הגורמים המוסמכים.

בהקשר זה אולי נכון לציין כי הרוב המכריע של התיקים והמחלוקות מסתיימים בפני מנהל מס רכוש ואינם מגיעים לדיון בפני הערכאות: רק תיקים בודדים מגיעים לדיונים בפני הערכאות.

עוד יש לקחת בחשבון כי כוונת החוק ברורה למדי, כך שגם הנהלת משרד האוצר ועו"ד מטעמה לוקחים בחשבון כי יש בנמצא מחלוקות שנכון לסיים מבלי לקבל החלטה שיפוטית, שכן החלטה שיפוטית עלולה להשפיע רוחבית על אין ספור ניזוקים אחרים, כך שתהא לה השפעה מרחיקת לכת.

לפעמים נכון למדינה לא להביא סוגיה פלונית להכרעה ולהביא לפתרון פרטני ושם לעצור את כדור השלג על פני מצב בו מגיעים לערכאות, נלחמים משפטית, מסתכנים ואז, במידה רבה, מסתכנים בהחלטה משפטית העלולה לעלות למדינה הרבה מעבר לתביעה הפרטנית.

בכל הקשור לסוגיות משפטיות אשר צפויות לעורר מחלוקת של פרשנות במסגרת התביעות האדומות, ניתן להזכיר דוגמת אלה:

  1. ניזוקים הנהנים מדמי שכירות בגין מגורים אותם הם משכירים לדיירים אשר פונו מהמושכר:
    – מה לעניין שכר הדירה אותו המפונים מחויבים לשלם לניזוק ?
    – האם ניתן לפתור אותם מתשלום או לא?
    – האם ניתן להבין לליבם ולמצוקתם ולשחרר אותם מתשלום או שיש להילחם על תשלום?
    – האם ניתן לצפות ממס רכוש לפצות בעלי דירות להשכרה בתשלום בגין דמי שכירות שלא שולמו?

בהקשר זה, נראה כי עמדת מס רכוש תהא כי אין לוותר לשוכרים פרטיים אשר עברו לדיור חלופי, וזאת משום שעצם השחרור שלהם מדמי שכירות בפועל מעשיר אותם.
נראה כי מס רכוש יטען כי לא יתכן כי אותו דייר יקבל זכאות להתגורר בית מלון, לדוגמא, באיילת ע"ח המדינה, ישוחרר מתשלום דמי שכירות ועתה המדינה צריכה לשלם לבעל הדירה.
מס רכוש יטען, קרוב לוודאי, כי למעשה המדינה לא אמורה לשלם לבעל הנכס בגין הנדיבות שלו.
מס רכוש יטען כי על בעל הנכס לעמוד על זכותו לקבל תשלום מהשוכר שפונה למלון, מה עוד שיש בנמצא פסיקה לפיה אירוע מלחמה בישראל אינו מהווה אירוע מסכל.

בהקשר זה נכון יהיה לגישתנו, לא לותר לשוכר בגין דמי השכירות ולדרוש את התשלום.
היה ולמרות אי הוויתור השוכר נמנע מתשלום, נכון יהיה לתבוע את דמי השכירות האמורים, שכן בסופו של יום, המדינה היא זו שדרשה מהשוכרים להתפנות ולאלה לא הייתה ברירה אלא לעשות כן.
מטבע הדברים, עסקינן בסוגיה משפטית סבוכה אשר עוד הרבה ידובר עליה.

  1. ניזוקים המשכירים נכסים מסחריים ביישובים מפונים:
    – מה לגבי דמי השכירות?
    – האם מצבם דומה לאותם בעלי נכסי המשכירים דירות למגורים או שמצבם טוב יותר?
    הרי בעלי הנכסים המסחריים לא קבלו נכס חילופי.
    גם כאן צפויה מערכה משפטית לא פשוטה, גם כאן יועלו טענות מורכבות על ידי שני הצדדים, כך שבהחלט נראה, כי בתור התחלה אל לו לבעל הנכס לוותר מיוזמתו על דמי השכירות המסחרית ועליו לדרוש אותה מהשוכר המסחרי.
    יתכן כי הסוחר המסחרי יוכל לקבל פיצוי בגין תשלום השכירות מהמדינה במסגרת תביעה במסלול האדום, מה שיסלול את הדרך לתבוע ממנו את התשלום המלא.
    כאמור, רב הנסתר  על הגלוי ובהחלט יש בנמצא חובה לקחת פרמטר זה בחשבון.
  2. פיצוי בגין תקופת התאוששות גם הוא מעורר שאלות רבות.
    הרי ברור לכל כי גם לאחר תום המלחמה, עסקים רבים ידרשו לתקופה של התאוששות.
    הפסקת המלחמה לא תחזיר את העסק לפעילות רגילה מיד לאחר מכן, וייקח זמן לא מבוטל עד שהעסק יחזור לתפקוד.
    בין אם מדובר בענפי תיירות, לדוגמא בתחום הצימרים; כך גם נראה בתחומים אחרים, כגון אטרקציות, בתי מלון, מסעדות, בתי אירוח, ספא ועוד הרבה עסקים אחרים המושתתים על תיירות ו/או על המצב רוח הלאומי.
    ניתן להניח כי בית מרקחת לא יזדקק לתקופת התאוששות ממושכת, אולם צימר, יזדקק גם יזדקק.
    סוגיות אלה חייבות לעלות במסגרת התביעות במסלול האדום, כשהן מושתתות על טיעון משפטי איתן.
    יתרה מזאת יש בנמצא פסיקה התומכת בטענה לפיה יתכן מצב בו ניתן לקבל פיצוי בגין תקופת התאוששות. המחלוקת בעניין עוד לפנינו.
  3. מי זכאי לתבוע במסלול האדום?
    גם זו סוגיה קריטית עליה ניתן לחלוק ועליה יהיו וויכוחים רבים.
    החוק קובע כי הזכאות ניתנת ליישובי ספר. יתרה מזאת הפסיקה מוסיפה תנאי – "קו עימות": כלומר מבחינת מס רכוש, ניתן לתבוע במסלול האדום רק אם הנכס או העסק נמצאים ביישוב ספר שהינו גם קו עימות.
    השאלה לעניין "קו עימות" הינה שאלה מאוד עובדתית עליה ניתן לחלוק.
    נכון שמס רכוש פרסמו את רשימת היישובים אותם הם רואים כקו עימות, וכל מי שאינו ברשימה כלל אינו יכול להגיש במערכת שע"מ תביעה במסלול האדום, אולם אין די בכך.
    ניתן בהחלטת להתווכח על השאלה, כך שבהחלט יתכנו מצבים בהם יישוב שלא הוגדר על ידי מס רכוש כיישוב קו עימות, יוגדר ככזה על ידי הערכאות וזאת על סמך טיעון עובדתי ומשפטי, אותו נכון לתעד ונכון לבסס במיידי.
  4. טענות לעניין נזקים עתידיים גם הן צפויות לעלות לדיון: לגישת כותב שורות אלה, התובע במסלול אדום יכול לתבוע בגין כל הנזק שנגרם לו עקב המלחמה, כך שהוא יקבל פיצוי המנטרל את כל נזקי המלחמה. מצב דברים זה מעורר שאלות רבות במגוון תחומים, כמו בחקלאות, אולמות אירועים ועוד עסקים אשר ברור לכל כי המלחמה גורמת להם נזק לא רק בהווה אלה גם על התנהלותם העתידים. לדעתנו, יש בנמצא חובה לתבוע גם את הנזק העתידי ועל המדינה לאשר פיצוי בגין האמור.דוגמאות –
    1. חקלאים שאינם יכולים לטפל בהווה במטעים: אינם יכולים לקטוף, לגזום, לרסס ועוד. ברור כי הנזק הוא לא רק בגין ההווה אלא כזה שישפיע על התנובה העתידית – את אלה יש לתבוע.
    2. פוסט טראומה בקרב עופות, פרות , עגלים, עיזים – כתוצאה מההפגזות אנו רואים זאת במשקים רבים, והאמור משפיע בהחלט על התנובה ועל התוצרת.
      המצב מביא להפלות, לקושי בכניסה להריון ועוד. כל הפלה גורמת לכך שפרה, לדוגמה, לא תפיק חלב לפחות שנה.
      פוסט טראומה עלולה לקצר את החיים של החי, פוגעת במשקל של החי ועוד.
    3. העדר שתילה של מטעים חדשים, של שתילים חדשים, של שדות ועוד, כל אלה מיצרים נזקים עתידיים.
      גם אם החקלאי היה אמור לשתול השנה עוד כמות של שתילי אבוקדו, נכון שאת התנובה הוא היה אמרו לראות בעוד מספר שנים, אולם את הנזק העתידי ניתן להעריך כבר עתה, ולכן מבחינתנו יש לתבוע את האמור במיידי.
    4. מיזמים חדשים אותם תכנן יזם ואשר יש ביכולתו להוכיח כי המיזמים היו אמורים לצאת לפועל, אולם עקב המלחמה הם בוטלו או עוכבו.
      למשל – הקמה של בית מלון או פתיחת עסק אחר שניתן לראות כי אכן עמד לקום.
      מחד – אותו עסק טרם התחיל לייצר הכנסה, אולם אם ניתן להוכיח כי אכן הוא היה אמור להיות מקום עסק. לגישתנו, לא צריכה להיות מחלוקת לעניין עצם הזכאות לפיצוי, והשאלה המשפטית היחידה היא כמה פיצוי היזם אמור היה לקבל.
      כך לדוגמא מצב בו היה צריך להיות מוקם בית מלון במיקום מסוים ליד הגבול ועתה הוא לא מוקם בשל חשש המשקיעים  – לגישתנו, בכפוף להוכחת הנטען, יש לפצות בגין אי הקמת המלון, והשאלה היחידה שיכולה להישאל היא מה גובה הפיצוי.
    5. ההבדל בין דחיית הכנסה לבין אובדן הכנסה תעלה אף היא: הרבה אירועים ו/או עבודות ו/או שירותים ידחו לאחר המלחמה. על דחייה אין פיצוי, על אובדן יש פיצוי.
      כך יוצא שאם הדחייה באה על חשבון עבודות אחרות שיכולות היו להיקלט בעתיד – לגישתנו יש לתבוע בגין אובדן ההכנסה.
    6. הוצאות מימון בגין עסקים חדשים שהוקמו ואשר הפעילות שלהם נעצרה:
      ברור כי לו לא  הייתה מלחמה האשראי היה נסגר או מצטמצם ולכן הוצאות המימון היו יורדות – לכן יש לתבוע את עלויות המימון העודפות.
    7. מצבים בהם מועסקים עובדים עבור בעל הנכס על מנת לשמור על כפר הנופש ו/או על המלון, לדוגמא. לדעתנו גם בגין אלה יש מקום לפיצוי שכן , העסקת העובדים האמורים באה לטובת הקטנת נזק, ואם בהקטנת נזק עסקינן, יש לעודד את הניזוק ובטח לא לעודד אותו לשבת רגל על רגל ולהמתין לפיצוי.
    8. פגיעה עתידית במוניטין, גם היא סוגיה מורכבת. היה ופלוני, לדוגמא, יצואן יין לחול.

היה ועקב המלחמה אין באפשרותו לייצא יין עתה ואולי גם לא בשנה הבאה, מתגבש לו נזק.
אי הייצוא יפגע בקשר של הניזוק עם לקוחות. אלה יתכן יתחילו לעבוד עם ספקים אחרים.
אנו רואים זאת כפגיעה מוניטין ומשכך – לגישתנו יש לתבוע זאת.

  1. מפעל שמדי שנה רווחיותו גדלה ב – 10% והשנה הרווחיות שלו תגדל רק ב 2%. מה לגביו ?
    כל עוד הוא יכול לתבוע במסלול האדום, אנו מצפים מהמדינה לפצותו בגין ה – 8% פער.
    יש הרי להעמיד את הניזוק במקום בו הוא יכול היא להימצא באם המלחמה לא הייתה פורצת, וגם אם הוא הרוויח במהלך המלחמה יותר מכפי שהרוויח בשנה שעברה, עדין יש לפצות בגין הפער שנוצר עקב המלחמה.
  1. מחלוקות משפטיות יכולות לעלות גם בקשר לנזקים ישירים ובכלל זה דוגמאות אלה –
    1. נכסים שנפגעו מנזק ישיר עקב המלחמה בעוד הבניה לא חוקית.
      – האם יש בנמצא זכאות לפיצוי?
      – החוק מדבר על השבת הנכס לקדמותו.
      – אם כך, מה יעשה בשעה בה הבניה לא חוקית?
      יש בנמצא מצבים רבים בהם הנכס הלא חוקי פעל שנים, הניב שכירות, ארנונה שולמה בגין כל שטח הנכס, מס הכנסה שולם בגין מלא ההכנסה שהתקבלה בגינו.
      מס רכוש צפוי לטעון כי אין בנמצא זכאות לפיצוי בגין תיקון נכס לא חוקי. האומנם ?
      האם מס רכוש בא להחליף את העיריה ו/או את הועדה המקומית?
      לעניות דעתנו התשובה היא שלילית וכי יש לשלם לניזוק בגין השבת הנכס לקדמותו, גם אם לא היה חוקי .
      האם הניזוק יבחר לבנות מחדש ולהסתכן בהריסה או לשמור אצלו את הכסף, זה כבר עניין שלו .
      כמובן שבעת הערכת השווי יש לקחת בחשבון כי הבניה לא חוקית אולם את עלות הבניה יש להעריך בהתאם לשווי השוק ולפצות בהתאם .
    2. פגיעה בסוסים במהלך המלחמה: מס רכוש טוען כי עסקין ב "חיית מחמד" ומשכך אין בנמצא מקום לפיצוי.
      האם סוס היא חיית מחמד?
      לעניות דעתנו התשובה היא שלילית ומשכך בעל הסוס הנפגע זכאי לפיצוי.
    3. מה לעניין נזקים ישירים שנגרמו לנכסים שנבנו על גבי נכס מושכר ואשר ההשקעה בו בוצעה על ידי השוכר?
      האם יש בנמצא זכאות לפיצוי ?
      מי אמור לקבל את הפיצוי?
      סוגיות כאלה ואחרות יעלו גם יעלו.
  2. לסיכום הדברים, ברור כי אנו נמצאים באירוע שלא היה דוגמתו.
    לעניות דעתנו יש פער גדול בין כוונת המחוקק על פי חוק מס רכוש, המייסד את הזכאות למסלול האדום, לבין מה שמשרד האוצר והנהלת מס רכוש מפרשת ו/או מתכוונת לפצות.

מצב דברים זה ייצר בעתיד מחלוקות משפטיות רבות ומאבקים לא פשוטים.

לאור זאת חשוב ביותר –

  1. להיצמד להוראות החוק ולא לפרשנות מצומצמת של מס רכוש, כנקבע על ידי מחלקת מס רכוש ולתבוע משפטית, ע"ס טיעון משפטי מלא את המגיע,
    תוך התעלמות משיקולי תקציב המדינה, שכן בעיית התקציב לא צריכה להטריד את הניזוק.
  2. יש להגיש את התביעה למנהל מס רכוש כשם שמגישים אותה לשופט שלום, שכן על החלטתו ניתן לערור בפני ועדת ערר.
    המשמעות היא כי על התביעה להיות מנוסחת משפטית, לכלול את כל הטענות המשפטיות ואת כל הראיות.
    כל טענה וכל ראיה שלא יוצגו או יועלו במסגרת התביעה יתכן שלא ניתן יהיה להעלותם במסגרת הערר או הערעור.
  3. יש לצאת מתוך הנחה לפיה מנהל מס רכוש ערכי וממלכתי ביותר, ונכון כבר עתה לבנות את התיק בצורה חכמה, מבוססת משפטית וראייתית, כך שבעת ההתנהלות מול מנהל מס רכוש ניתן יהיה לעלות את כל הטענות בצורה סדורה ומשכנעת, ואף להוכיח את הטענות באמצעות חוות דעת מתאימות ועל סמך טיעונים משפטיים משכנעים.
    משרד מס רכוש מורכב מאנשי מקצוע מנוסים וניתן להניח כי בניה משפטית חכמה ונכונה תגרום למס רכוש לקבל את הטענות ולו באופן חלקי.
    בשורה התחתונה עיקר התביעות מסתיימות בפני מנהל מס רכוש, בממלכתיות ואף בלחיצת יד ובחיוך.
  4. יש להניח כי רשימת הישובים המוגדרים ע"י מנהל מס רכוש כישובים הזכאים לתבוע במסלול האדום – אינה רשימה סגורה ולכן ניתן יהיה להתווכח על כך – אם במסגרת בג"צ ואם במסגרת ההליכים בפני המנהל, תלוי במקרה. טיעון משפטי איתן יוכל להביא את הניזוק לתבוע במסלול האדום, גם אם מס רכוש במקור ביקש לשלול זאת.
  5. מפאת חוסר פסיקה, יש לעשות שימוש רחב בהחלטות קודמות של מנהל מס רכוש, בהסכמי פשרה קודמים, בהחלטות שלא פורסמו, בהחלטות ועדות ערר ועוד, וזאת משום שניתן להניח כי הטענה בדבר העדר אפליה תהא מהותית ורלוונטית לתיקים רבים. דין ניזוק בדרום כדין ניזוק בצפון ואם לדוגמא ניתן פיצוי בגין מבנה לא חוקי  בדרום, אין סיבה שלא לפצות את הניזוק הצפוני.
  6. יש בנמצא חשיבות לגבות כל תביעה בחוות דעת מומחה, אשר תערך באופן המתיישב עם הטיעון המשפטי, ולכן על המומחה בטרם יבצע בדיקות לקבל הנחיות מעוה"ד באשר לאופן בניית התביעה.
  7. יש בנמצא חשיבות לחפיפה מלאה בין ראשי הנזק המשפטים שיועלו, לבין התחשיבים שיחושבו, לבין חוות הדעת התומכות לבין התביעה שתוגש.
    רק התאמה משפטית מלאה בין כל אלה תביא אותנו ליעד.
  8. יש להעדיף את המסלול האדום: כל הניתן לתבוע במסלול הירוק, בר תביעה במסלול האדום והרבה מעבר. חשוב לדעת כי רק המסלול האדום נותן פיצוי מלא.
  9. אין לחשוש מתביעה במסלול האדום לעניין מועד קבלת תשלומים, שכן רק באמצעותו ניתן לקבל מקדמות, ובשורה התחתונה המסלול האדום הוא היחיד המעניק מקדמות.
  1. את התביעה במסלול האדום ראוי להגיש בתום המלחמה , אלא אם חס וחלילה זו תתארך מעל למשוער.





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט