X

זוכרים פחות ומעדיפים לוותר על מזגן מאשר על אינטרנט – בזק מסכמת עשור של חיים דיגיטליים בישראל

טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק: "בעשור האחרון השתנו חיינו לבלי היכר. באבולוציה הדיגיטלית, צעדים קטנים ויומיומיים הצטברו לכדי שינויים משני חיים ומשני תודעה. עברנו שינויים בכל אספקט של החיים, בכל פעולה ובכל מחשבה, עד כדי שינוי בחיווטי המוח. אנחנו רואים היום עד כמה מיומנויות כמו זיכרון הפכו לפחות הכרחיות בעוד שפיתחנו מאוד מיומנויות אחרות כמו פיצול קשב והסתגלות לשינויים"

פחות זוכרים, מתמצאים, ומדברים, יותר רוכשים, מושפעים ומעדיפים לוותר על מזגן מאשר על אינטרנט. לראשונה, בחן השנה דוח האינטרנט של העשור של בזק גם מגמות עולמיות על-ידי שיתוף פעולה עם חברת Similarweb המודדת את העולם הדיגיטלי. Similarweb בעזרת טכנולוגיות ביג דאטה מתקדמות, משערכת את תנועת הגולשים היומית לעשרות מיליוני אתרים ואפליקציות ברחבי העולם ובכך מוסיפה לדוח נתונים השוואתיים ומשמעותיים.

מימין: רן גוראון מנכל בזק וטלי פולג סמנכ"לית שיווק בזק. צילום: בזק


מישהו יודע איך להגיע לרחוב הרצל (בלי וויז או גוגל מפות)? העשור הדיגיטלי האחרון שינה את הדרך שבה המוח שלנו עובד, לטובה ולרעה, והמכשירים החליפו את הזיכרון ואת היכולות הקוגניטיביות שלנו בתחומי חיים רבים, כך עולה מדו"ח האינטרנט של העשור של חברת בזק. על פי הדו"ח- 58% מהישראלים מודים כי הם לא זוכרים יותר תאריכים חשובים, מספרי טלפון ועוד, 43% מודים שהשימוש בוויז ובגוגל מפות פגע ביכולת הניווט שלהם, 48% מעידים כי השימוש בנייד ובאפליקציות פוגעים להם בקשב ובריכוז, 71% מוסחים מהתראות ברשתות ובווטסאפ מהפעולה שתכננו לבצע בנייד ו-41% רואים 2 תכנים שונים על גבי אותו מסך.


לאינטרנט ולרשתות החברתיות יש השפעה שלילית גם על התחושות הרגשיות שלנו. כשבודקים את 2023 מול 2019 מגלים כי בקרב הבוגרים (גילאי 18 ומעלה) יש ירידה בהשפעה החיובית של הרשתות החברתיות. כך בשנת 2019 60% מהישראלים העידו שהרשתות החברתיות גורמות להן להרגיש חלק מהקהילה מול 46% בלבד בשנת 2023. ב-2019 45% העידו שהרשתות החברתיות גורמות להם לבטא טוב יותר את עצמם מול 32% ב-2023. הרשתות החברתיות שגרמו ב-2019 ל-23% מהישראלים הבוגרים להרגיש טוב עם הגוף שלהם גורמות נכון ל-2023 רק ל-17% לתחושה חיובית.

אצל הצעירים המצב יותר גרוע והרשתות החברתיות גרמו לעלייה בהשפעה השלילית: ב-2019 28% מבני הנוער העידו שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש פחות טוב עם הגוף שלהם וב-2023 חל זינוק ל-41% לאלו שמעידים כך.

ב-2019 45% העידו שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש שהחיים של אחרים יותר מאושרים ומושלמים וב-2023  כבר למעלה ממחצית מבני הנוער – 55% חיים עם התחושה הזו. ב-2023 חלה גם עלייה קלה באלו שמעידים שהרשתות החברתיות פוגעות להן באיכות ושעות השינה – 63% ב-2023 מול 58% ב-2019

זוכרים? צילום: ארכיון קריית ים ע"ש אלי ויזל.

אף אחד לא הצטער על שיחה (טלפונית) שלא התקיימה. העשור האחרון התאפיין גם בשינוי הרגלי התקשורת המילוליים שלנו: השיחות הולכות ומתמעטות וההקלדות הולכות ומתרבות: 57% מהישראלים מעדיפים לא לענות לטלפון ולכתוב הודעה במקום ו-58% מעדיפים באופן כללי לתקשר רק באמצעות הודעות טקסט או הודעות קוליות. הסיבות לכך תלויות בגיל: בני הנוער טוענים שהשיחות מלחיצות אותם (25%) והם מודאגים מכך שאי אפשר לתקן או למחוק (23%). אצל המבוגרים (18+) הסיבות דומות אבל "בוגרות" יותר: 37% מודאגים מכך שהם צריכים להיות מרוכזים ולהגיב בזמן אמת – די דומה לנימוק של בני הנוער ששיחות הטלפון מלחיצות אותם. 32% טוענים שהם מודאגים מכך שהם לא שולטים באורך השיחה. 72% מהישראלים במקרים רבים ישלחו בכלל תמונות במקום הודעה. ב-2016 רק 44% מהישראלים העדיפו לעשות זאת.

יותר פרופילים ברשתות החברתיות אבל הרבה פחות לייקים ומי יותר ממדרים את הסביבה? פייסבוק חוגגת 20 שנה ויש לה סיבות לחגוג. למרות שיש כאלה שכבר הספידו את הרשת החברתית יותר מפעם אחת, ל-76% מהישראלים הבוגרים (18+) יש פרופיל פייסבוק ב-2023, ירידה של 2% בלבד לעומת 2016, מה שהופך אותה לרשת החברתית הגדולה והיציבה ביותר בישראל. ל-58% מהישראלים הבוגרים יש אינסטגרם לעומת 19% בלבד שהיה להם פרופיל ב-2014 ול-40% יש חשבון בטלגרם – הרשת שצברה תאוצה מאז 07.10. לשם השוואה ב-2018 רק ל-11% היה חשבון טלגרם. ליותר מרבע מהישראלים הבוגרים (26%) יש חשבון טיקטוק לעומת 2% בלבד שהיה להם חשבון ב-2018. ל-13% מהישראלים הבוגרים יש חשבון X (לשעבר טוויטר) לעומת 7% ב-2015, אבל זה עדיין לא הופך אותה לרשת החברתית הכי פחות צומחת, כי בתואר מחזיקה דווקא הלינדקאין עם כ-16% מהישראלים הבוגרים שמחזיקים חשבון כיום מול 14% שהחזיקו חשבון לינקדאין ב-2014.

אמנם כמות הפרופילים ברשתות החברתיות רק הולכת וגדלה אבל השימוש בהן במגמת ירידה, כך למשל רק 72% מגיבים לתכנים בפייסבוק באמצעות לייק או תגובה מול 83% שהיו עושים זאת ב-2019 ורק 45% מעלים פוסטים לעומת 54% ב-2019.

אצל הילדים ובני הנוער המציאות שונה בתכלית. הרשת הפופולרית ביותר אצל בני הנוער היא האינסטגרם עם 66% שמחזיקים חשבון פעיל. בשנת 2015 רק ל-51% היה חשבון אינסטגרם. במקום השני נמצאת הטיקטוק עם 48% שמחזיקים חשבון ברשת החברתית ב-2023 לעומת 18% שהחזיקו חשבון ב-2018 – מה שהופך את הטיקטוק לרשת הצומחת ביותר. בקרב הילדים, הטיקטוק היא הרשת הפופולארית ביותר (74%). הטיקטוק ממלא עבור הילדים ובני הנוער גם תחליף לסטרימינג – 65% מבני ה-18 ומטה מעדיפים לצפות בתכנים בטיקטוק ורק -35% בסטרימינג. ב-2022 לשם השואה הקרב היה עוד צמוד: 51% העדיפו את תכני הטיקטוק מול 49% שהעדיפו את תכני הסטרימינג.

רשתות חברתיות. צילום אילוסטרציה pexels

במקום השלישי בדירוג הרשתות החברתיות נמצאת פייסבוק, הרשת הפופולרית ביותר אצל המבוגרים, בה משתמשים קצת פחות מרבע מבני הנוער (24%). בשנת 2015 התמונה הייתה נראית אחרת לחלוטין – כ-60% מבני הנוער החזיקו פרופיל פייסבוק.

47% מבני הנוער לא מסתפקים רק בפרופיל אחד בכל רשת חברתית, והם מחזיקים פרופיל נוסף פיקטיבי/בדוי לעומת 10% מבני 18+ שהודו שהם עושים זאת. 33% מבני הנוער משתפים את כל התכנים שלהם עם כל העוקבים שלהם/חברים שלהם והשאר ממדרים חלק מהעוקבים/חברים. בני 18+ פחות ממדרים כש-62% משתפים את כל התכנים שלהם עם כל העוקבים/חברים.

לומדים לרכוב על Wi-Fi במקום על אופניים. הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון "הדרדר" מ-11 בשנת 2014 ל-6.7 בשנת 2023. בשנת 2014 ל-34% מבני 6-9 היה סמארטפון והיום זה הפך כמעט לנורמה עם יותר ממחצית מהילדים – 59% – שמחזיקים כבר סמארטפון בגילאים צעירים אלו.

בני הנוער מבלים מול מסכים כ-12.1 שעות ביום וזה מטריף את ההורים, אבל מה קורה כשזה הפוך?

57% מבני הנוער ו-50% מהילדים מרגישים שההורים לא קשובים לשיחה איתם כיוון שההורים עסוקים בנייד ול-79% מהם זה מפריע.

התשלומים הדיגיטליים תופסים תאוצה. צילום אילוסטרציה: pexels

אין ידיד נאמן כמו תשלום בנייד. התשלומים הדיגיטליים ממשיכים לצבור תאוצה: ב-2023 81% מהישראלים שילמו באמצעות אפליקציית תשלומים דוגמת Bit או PayBox ו-51% שילמו עם הנייד באמצעות Google pay או Apple pay. ב-2021 לעומת זאת, 72% שילמו באמצעות אפליקציית תשלומים ורק 19%! שילמו באמצעות הטלפון הנייד – זינוק של 30% בשנתיים. האפשרות להעביר כסף באמצעים דיגיטליים סייעו גם לתרומות במלחמה כאשר 49% מאלו שתרמו למטרות שונות הקשורות למלחמה, עשו זאת באמצעים דיגיטליים. אחוז חדירת האפליקציות לתשלומים דיגיטליים בישראל נחשב גבוה מאוד ביחס לעולם. ל-54% מהישראלים בעלי אנדרואיד יש אפליקציית BIT (האפליקציה הפופולרית ביותר) לעומת 35% מהאמריקאים בארה"ב שהורידו את אפליקציית Cash APP, זאת לפי נתוני חברת Similarweb.

הפורמט הדיגיטלי כל כך אהוב על הישראלים ש-69%  הביעו רצון להעביר את הכרטיסים הפיזיים כמו ת.ז. רישיון, כרטיס קופ"ח וכו' לטלפון הנייד ו-51% מוכנים לקבל את המשכורת שלהם בביט.

הישראלים גם מאוד אוהבים לקנות באונליין כאשר 87% רכשו השנה דרך אתרים או אפליקציות. כשמשווים את הקניות בשנת 2023 לעומת 2014 רואים זינוק בכל התחומים: גידול של פי 2.6 ברכישת בגדים ונעליים באינטרנט, גידול של פי 3 ברכישת מזון באינטרנט וגידול של פי 1.8 ברכישת ביטוח ומוצרים פיננסים.

צילום אילוסטרציה pexles

גם הרשתות החברתיות לוקחות חלק בחגיגת הקניות כש-28% רוכשים מוצרים באמצעות רשתות חברתיות. הרשתות המובילות לכך הן אינסטגרם ופייסבוק, ככל הנראה הודות לעבודתם של המשפיענים שהפכו לפופולריים מאוד.

במלחמה הפכו הקניות עבור הישראלים לכוח תומך. הישראלים הביעו תמיכה גדולה באתרים כחול לבן כאשר 72% אמרו שקנו באתרים ישראלים בתקופה הזו, עלייה לעומת 51% מהישראלים שרכשו באתרים ישראלים בשנת 2020. ישראלים גם השתמשו בכוח הקנייה שלהם בחודשים האחרונים אל מול מי שיצאו כנגד ישראל – 56% מהישראלים אמרו שמחקו את אפליקציית אתר האופנה SHEIN ו-46% מחקו את אפליקציית ASOS.

מהפכת ה-AI – הישראלים מסתערים וחוששים. הישראלים מסתערים על טכנולוגיית ה AI החדשה: 63% מהבוגרים משתמשים בטכנולוגיית AI ו-82% מגילאי 13-18– בעיקר

ב-CHAT GPT. אחוז השימוש בישראל גבוה יותר מארה"ב שם הוא עומד על 51% בלבד.

78% מהמשתמשים מחליפים במידה מסוימת את החיפוש בגוגל בחיפוש באמצעות AI והשימושים העיקריים בצ'אט בוט AI בקרב מבוגרים (18+) הם ליצירת טקסט (46%), בניית מצגת (15%), שכתוב טקסט (28%), תרגום (21%), עיצוב תמונות (19%), ויצירת סרטונים (9%). לטכנולוגיית ה-AI יש גם צדדים פחות יפים: 48% מאמינים כי השימוש ב AI מגדיל את כמויות הפייק ניוז, ואחוז זהה חושבים שהשימוש בכלי AI יפגע בעובדים אך למרות זאת 71% לא חוששים שהתפקיד שלהם ישתנה מהותית או יהפוך למיותר.

טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק, "בעשור האחרון השתנו חיינו לבלי היכר. באבולוציה הדיגיטלית, צעדים קטנים ויומיומיים הצטברו לכדי שינויים משני חיים ומשני תודעה. עברנו שינויים בכל אספקט של החיים, בכל פעולה ובכל מחשבה, עד כדי שינוי בחיווטי המוח. אנחנו רואים היום עד כמה מיומנויות כמו זיכרון הפכו לפחות הכרחיות בעוד שפיתחנו מאוד מיומנויות אחרות כמו פיצול קשב והסתגלות לשינויים".

הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי, שנערך על ידי מכון המחקר KANTAR ובמדגם ארצי ומייצג של 4,500 מרואיינים.

המחקר הקיף את ציבור הבוגרים בישראל (גילאי 18 ומעלה), בני נוער (גילאי 13-17), ילדים (גילאי 8-12), והמגזר הערבי.

 

 

 

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות










<