X

הפסיכולוגיה שמאחורי הפרעות האכילה – מבט אל נבכי הנפש

על מנת להבין את השורשים האמיתיים של הפרעות אלו ולטפל בהן ביעילות, חובה להצית זרקור על התהליכים הנפשיים המניעים אותן




הפרעות אכילה כמו אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית הן לא רק סוגיה של בריאות פיזית, אלא גם מצב נפשי עמוק ומורכב. מאחורי ההתנהגויות המסוכנות של הרעבה עצמית או צריכת יתר מסתתרים כוחות פסיכולוגיים רבי-עוצמה. על מנת להבין את השורשים האמיתיים של הפרעות אלו ולטפל בהן ביעילות, חובה להצית זרקור על התהליכים הנפשיים המניעים אותן.

פסיכולוגית להפרעות אכילה עברה הכשרה מקיפה בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, וכן הכשרה ייעודית נוספת בהתמודדות עם הפרעות אלו.


קרדיט לpexels


גישות טיפוליות:

קיימות גישות טיפוליות רבות לטיפול בהפרעות אכילה, ביניהן:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): גישה זו מתמקדת בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים לאכילה ופיתוח אסטרטגיות התמודדות בריאות.

טיפול פסיכודינמי: גישה זו מתמקדת בחקירה של גורמים רגשיים עמוקים יותר

טיפול משפחתי: גישה זו מתמקדת בהשפעת המשפחה על הפרעת האכילה

טיפול גוף-נפש: גישות אלו משלבות עבודה רגשית עם עבודה גופנית

חוסר שליטה ופחדים

תחושת חוסר השליטה והפחד מאובדן שליטה הם מניעים מרכזיים במרבית הפרעות האכילה. בעוד שאנשים עם אנורקסיה חשים צורך בלתי נשלט לשמור על משקל נמוך ולהידלדל כל הזמן, אלו הסובלים מבולימיה או אכילה כפייתית חווים חוסר שליטה מוחלט על כמויות האוכל שהםצורכים. הפחד העמוק מהשמנה וההתמכרות לרזון קיצוני הן דרכי התמודדות קיצוניות אך שגויות עם תחושת חוסר האונים הזו.

דימוי גוף שלילי וחוסר ביטחון עצמי

דימוי גוף שלילי ותפיסה מעוותת לגבי המראה החיצוני הם גורמים משמעותיים בהתפתחות הפרעות אכילה. רבים הסובלים מהפרעות אלו אינם רואים את עצמם באופן אמיתי ומוטים לתפוס את עצמם כשמנים או מכוערים, גם כאשר אינם כאלה במציאות. תפיסות מעוותות אלו, המקורן בדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי, מובילות לניסיונות להשיג מראה גופני "מושלם" בדרכיםמזיקות.

לחצים חברתיים ותרבותיים

לא ניתן להתעלם מהלחצים החברתיים והתרבותיים המטילים ערכים של רזון קיצוני ומראה חיצוני כמקור לערך עצמי. התקשורת והפרסום ממשיכים להעביר מסרים מזיקים של אידיאלים בלתי אפשריים לגבי משקל וצורת גוף. לחצים אלה מגבירים את חוסר הביטחון ותחושת חוסר ההשלמה העצמית, ויכולים לשמש זרז משמעותי להפרעות אכילה.

יחסים ומשפחה

הקשרים המשפחתיים והחברתיים בהם אנו חיים יכולים להשפיע רבות על התפתחות הפרעות אכילה. גידול במשפחה בעלת רגישות גבוהה לנושאי משקל ומראה חיצוני, יחד עם דפוסים של בקרה יתר או חוסר גבולות ברורים, עלולים להוות גורמי סיכון. גם קונפליקטים ביחסים חברתיים ויחסים רומנטיים בעייתיים יכולים להוביל לאכילה רגשית ולפתח הפרעות שליטה במזון.

הדרך לריפוי

לאור מורכבותן הרבה של הפרעות האכילה והמרכיבים הפסיכולוגיים המעורבים בהן, הטיפול המקצועי מצריך גישה כוללת ורב-ממדית. מעבר לטיפול תזונתי וטיפול רפואי במצבים חמורים, הפסיכולוגיה תופסת מקום מרכזי בתהליך ההחלמה והשיקום.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מנסה לאתר ולשנות את דפוסי החשיבה ההרסניים והתפיסות המוטות על המזון, המשקל והמראה החיצוני שבבסיס ההפרעה. פסיכותרפיה והדרכה להתמודדות עם לחצים נפשיים ומצבי חרדה עשויים לחזק את היכולת לשלוט על דחפים מזיקים. עבודה על חיזוק הדימוי העצמי והביטחון האישי היא גם חלק חשוב בשיקום הנפשי של המטופלים.

לסיכום, הפרעות האכילה הן לא רק סוגיה של תזונה לקויה, אלא מצב רגשי ונפשי מורכב ועמוק. השורשים הפסיכולוגיים של חוסר שליטה, פחדים, דימוי עצמי שלילי,  לחצים חברתיים ובעיות ביחסים בין-אישיים משחקים תפקיד מכריע בהתפתחות הפרעות כמו אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית. הבנת הגורמים הנפשיים האלו היא קריטית לקידום ריפוי ושיקום מקיף של הפרט הסובל מהפרעות אכילה.





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בבריאות










<