X

כך תזהו ותימנעו מ"הרוצח השקט" – יתר לחץ דם

היא מופיעה בדרך כלל ללא תסמינים, יש הקוראים לה "הרוצח השקט", בעיקר בשל הקושי לגלות אותה. ד"ר חאלד חזאם, מומחה ליתר לחץ דם ונפרולוגיה במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות מסביר כיצד ניתן לזהות את המחלה ולטפל בה בזמן




יתר לחץ דם היא אחת הבעיות הרפואיות השכיחות ביותר. רבים מהסובלים מהמחלה אינם מודעים לה מפני שבדרך כלל אין לה תסמינים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל כאשר שכיחותו באוכלוסייה עולה ביחד עם הגיל. שכיחות המחלה באוכלוסייה המבוגרת  סביב 30%, שכיחות המחלה עולה עם הגיל ולכולה להגיע ל 60% באוכלוסייה מעל גיל 60 שנה. יתר לחץ הינו גורם סיכון ישיר להופעת מחלות, כגון: מחלות לב, טרשת עורקים, אי ספיקת לב, אירועים מוחיים,  כשל כלייתי ומוות.  על ידי טיפול מתאים שמאזן את ערכי לחץ הדם נוכל להפחית משמעותית את הסיבוכים והתמותה כתוצאה מהמחלה.

מהו לחץ דם?


המונח לחץ דם מתייחס ללחץ שנוצר מזרימת הדם רווי החמצן בעורקים המובילים דם מהלב אל איברי הגוף. הערכים המספריים המייצגים את לחץ הדם נמדדים ביחידות מ"מ כספית. מדידת לחץ הדם מספקת שני ערכים:

לחץ דם סיסטולי – לחץ הדם בעורקים בזמן שהלב נמצא בשיא

התכווצותו ולחץ הדם הדיאסטולי – לחץ הדם בעורקים כשהלב רפוי.

אצל אנשים מבוגרים  ערך לחץ דם סיסטולי מתחת ל 120 ממ״כ ולחץ דם דיאסטולי מתחת ל 80 ממ״כ כספית נחשב ללחץ דם אופטימלי. לעומת זאת לחץ דם תקין הוא עד 129 ממ"כ ודיאסטולי תקין עד 84 ממ"כ. ערכים בטווח 130-139/85-89 מוגדרים כלחץ דם גבולי.  ערכים מעל 140 סיסטולי ו/או 90 מילימטר כספית דיאסטולי מוגדר כיתר לחץ דם.

גורמי סיכון

גורמי סיכון של יתר לחץ דם הנם נטייה תורשתית וגורמי סיכון הקשורים לאורח חיים כולל עודף משקל, תזונה עתירה בשומנים או במלח, עישון, כמות מופרזת של אלכוהול, חוסר בפעילות גופנית, ומתח נפשי. מעל 90%  מהמקרים לא ניתן להצביע על גורם ברור ליתר לחץ דם ולכן מוגדר כיתר לחץ דם ראשוני. כ 5-10% מהמקרים, יתר לחץ דם הנו תסמין או ביטוי של מחלה אחרת ולכן מוגדר כיתר לחץ דם שניוני. יתר לחץ דם יכול להיות כביטוי של מחלות כליה פרנכימטית, היצרות של עורקי הכליות, דום שינה בנשימה, גושים באדרנל, פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס.

מצבי מתח וחרדה יכולים להשפיע על במצב הבריאותי הפיזי ולא רק הנפשי, הורמונים שהגוף מפריש והפעלת יתר של מערכת העצבים הסימפתטית בזמני מתח וחרדה ממושכים כמו בזמן מלחמה יכולים להשפיע לרעה על ערכי לחץ הדם ואיזון של לחץ הדם. כמו כן בזמני חרדה ההיענות לטיפול התרופתי יורדת וחלק מהמטופלים מפסיקים את הטיפול התרופתי מה שגורם ליציאה מאיזון ושליטה בלחץ הדם. בצל המלחמה המתרחשת במדינה בחצי שנה אחרונה, אנו עדים לגבי עליה בחוסר איזון של לחץ הדם בחלק מאוכלוסיית המטופלים וזה נראה כקצה הקרחון כי חלק ניכר מהאוכלוסייה אינם מודדים לחץ כי לרוב העלייה של לחץ דם הנה ללא תסמינים.

רופא מודד לחץ דם. צילום אילוסטרציה: גטיאימאג'ס

דרכי אבחון

למרות שמדובר במחלה העלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים, אך לרוב מדובר במחלה ללא תסמינים ולכן יתר לחץ דם נקרא הרוצח השקט. למרות זאת  ניתן לאבחנה בקלות יחסית ולטפלה:

  • מדידת לחץ דם – מומלץ שכל אדם מבוגר יערוך בדיקה כזו אחת לשנה על מנת לוודא שלחץ הדם שלו תקין.
  • בעלי היסטוריה משפחתית-הקשורה להתפתחות יתר לחץ דם, מומלץ לעקוב באופן תמידי אחר ערכי לחץ הדם. המעקב יכול לסייע גילוי מוקדם של המחלה ולמנוע סיבוכים.
  • מומלץ לאתר את המחלה באמצעות סקירה שיטתית של האוכלוסייה (מסקרים שונים עולה כי מחצית מהלוקים ביתר לחץ דם אינם מודעים למחלה).
  • יש לבצע מדידות בלפחות 3 מפגשים שונים בהפרש של לפחות שבוע ביניהם, בכל מפגש יש לבצע 3 מדידות בהפרש של 2-1 דקות.
  • אפשריות הטיפול מתבססות קודם כל על שינוי באורח חיים וטיפול תרופתי בהתאם לגיל ולמחלות הרקע.
  • הטיפול התרופתי והיעד של הטיפול נקבעים לפי מחלות הרקע וגיל המטופל. מעבר לאיזון של לחץ הדם חשוב לתת תרופות התורמות גם הגנה מפגיעה באיברי המטרה.
  • שמירה על אורח חיים בריא מסייעת במניעה או דחייה של התפתחות יתר לחץ דם ושל הסיבוכים הנובעים ממנו.

 

קבוצות הטיפול העיקריות לטיפול ביתר לחץ דם כוללות

מעכבי ACE: תרופות שמונעות את יצירת ההורמון אנגיוטנסין 2 וכך גורמות להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ הדם.

חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2: תרופות אלו לא מאפשרות לאנגיוטנסין 2 להתחבר לקולטנים שלו בדפנות כלי הדם וכך נמנעת פעילותו.

חוסמי תעלות סידן: תרופות אלו מונעות כניסה של יוני סידן לתאי שריר שבדפנות כלי הדם וכך מרפות ומרחיבות את העורקים.

תרופות משתנות: תרופות אלו גורמות להפרשת נתרן ונוזלים בשתן וכך מורידות את לחץ הדם.

חוסמי בטא: תרופות אלו מאטות את קצב הלב וכך מפחיתות את לחץ הדם.

חוסמי קולטני אלפא: תרופות אלו מפחיתות את הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, שבין השאר מכווצת את העורקים ומעלה את לחץ הדם. הן עושות זאת באמצעות חסימת קולטני אלפא שנמצאים בתאי השריר של דפנות העורקים.

למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה. צילום אילוסטרציה: גטיאימאג'ס

טיפים למעקב וטיפול בלחץ הדם

  • יש למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה. באנשים עם גורמי סיכון יש להתחיל לבצע מדידות של לחץ דם בגיל צעיר ולעתים תכופות .
  • מומלץ להקפיד על פעילות גופנית קבועה ומבוקרת. פעילות גופנית אפילו המתונה ביותר קשורה באופן מובהק בירידה בהיארעות של יל"ד. פעילות של 30 -45 דקות ביום 4-5 פעמים בשבוע, בעיקר הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה.
  • ירידה במשקל, מומלץ במטופלים עם BMI תקין 18-24, אפילו ירידה קלה במשקל כ 5% יכולה להשפיע לטובה על איזון לחץ הדם.
  • יש להקפיד על דיאטה דלת מלח (הפחתת נתרן), ולהעשיר את הגוף באשלגן וסיבים, כגון פירות וירקות.
  • יש להימנע מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול וכן להפחית צריכת קפאין.
  • טיפול תרופתי מומלץ בהתאם למצב וכאשר סוגי התערבות אחרים נכשלים. כל טיפול צריך להיעשות תחת פיקוח רפואי .
  • בצל המלחמה הנוכחית יש להקפיד על הפחתת חרדה ומתח, לעקוב על ערכי לחץ דם גם בחולים ולא חולים במחלה, יש להקפיד על נטילת הטיפול התרופתי ולהתייעץ עם הרופא המטופל לגבי ערכי לחץ דם וצורך שינוי או הוספת טיפול.
  • אין להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות עם רופא.

הכותב ד"ר חאלד חאזם מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בבריאות
























<