X

הכוח המרפא של הטבע: התבוננות באלמנטים טבעיים בחיי היומיום מפיגה מתחים ומשפרת את איכות החיים

במסגרת המחקר התבקשו סטודנטים מהטכניון לצאת להליכה של כ-45 דקות לשכונת נווה שאנן וחזרה לקמפוס . המשתתפים ב"קבוצת הטבע" דיווחו על ירידה במתח ובחרדה אחרי ההליכה ביחס לנתונים שנמדדו לפני ההליכה. ההשפעה המיטיבה ביותר הייתה להתבוננות בעצים

החיים בעולם המודרני, המהיר והעירוני מלאים בלחץ וגורמים לעיתים למתח וללחץ נפשי. בעולם כזה, מציאת רגעים של שלווה ורוגע יכולה להיות מאתגרת. מחקר שנערך בטכניון והשתמש בשיטות טכנולוגיות חדשניות של מעקב אחרי תנועת עיניים מראה כי יש דרך פשוטה אך עוצמתית לשיפור מצב הרוח של כולנו: התבוננות בטבע בתוך שגרת היום-יום. את המחקר הובילה ד"ר וויטני פלמינג, פוסט-דוקטורנטית בקבוצת המחקר של פרופ' אסף שוורץ, אקולוג וראש המחלקה לאדריכלות נוף בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

ערים הפכו למרכזים תוססים של צמיחה כלכלית, חדשנות וייצור ידע, אולם יותר ויותר ראיות מצביעות על כך שאורח החיים המודרני בערים משפיע על הבריאות הנפשית של התושבים. מחקרים שונים קושרים את החיים בעיר ללחץ מתמיד ולתשישות העלולים להוביל לדיכאון, חרדה ועוד. בעוד שהראיות על ההשלכות השליליות של אורח החיים העירוני על בריאות התושבים הולכות ומצטברות, נאסף גם ידע רב על כך שהטבע העירוני יכול לסייע בהתמודדות עם חלק מהאתגרים הללו. "בסקירת ספרות שיטתית שאנו עורכים בימים אילו במעבדה מצאנו מאות מחקרים שמראים עד כמה חשיפה לטבע, למשל מגורים באזורים ירוקים או ביקורים תכופים בפארקים עירוניים או שמורות טבע, יכולה לסייע בשיפור המצב הנפשי של האדם," מסביר פרופ' שוורץ. "עם זאת, עדיין חסרה הבנה של המנגנון המקשר בין חשיפה לטבע ומדדים הקשורים בשלומות האדם כמו הפחתת לחץ." המחקר שנערך בטכניון עושה שימוש חלוצי בטכנולוגיית מעקב אחרי תנועות עיניים (eye tracking) כדי לפענח את המנגנון האמור, ומראה כי אפילו שינויים התנהגותיים מינוריים, כגון הפנייה של "הקשב הוויזואלי" לאלמנטים מהטבע במקום לאלמנטים מלאכותיים, מועילים לבריאות הנפש.


מחקרים רבים בעולם כבר עשו שימוש בטכנולוגיה של מעקב אחרי תנועות עיניים למטרות שונות וגם לחקר הקשר בין טבע ובריאות הנפש, אולם רוב הניסויים שנערכו עד כה בוצעו במעבדה סגורה, מול מחשב עם תמונות או סרטים ולא בטבע עצמו. לפיכך זהו המאמר הראשון בעולם שמשתמש במעקב אחר תנועות העיניים בשטח כדי לבחון את התועלות הנובעות מאינטראקציה אמיתיות עם הטבע  בחיי היום-יום.

במסגרת המחקר התבקשו סטודנטים מהטכניון לצאת להליכה של כ-45 דקות לשכונת נווה שאנן וחזרה לקמפוס. מהלך זה מדמה הליכה רגילה אל מקום העבודה או הלימודים וממנו. הסטודנטים חולקו לשלוש קבוצות: הראשונה התבקשה לצפות בטבע במהלך ההליכה ועצרה עשר פעמים בנקודות "ירוקות" עם טבע. השנייה התבקשה גם היא לעצור עשר פעמים להתבוננות – אבל בנקודות "אפורות" עם אלמנטים בנויים מלאכותיים מעשי ידי אדם (בניין, כביש, מכונית וכיו"ב). הקבוצה השלישית התבקשה לשלב בין השניים – צפייה בטבע ובאלמנטים מלאכותיים.

כוחו המרפא של הטבע. צילום: צילום: בריאן ריזובי

המשתתפים ב"קבוצת הטבע" דיווחו על ירידה במתח ובחרדה אחרי ההליכה ביחס לנתונים שנמדדו לפני ההליכה. ירידה זו לא נרשמה בקבוצות האחרות. החוקרים עקבו אחר תנועות העיניים של המשתתפים ואכן זיהו מתאם בין משך ההתבוננות במרכיבי טבע כגון עצים, שיחים ומדשאות לבין אותם מדדים של בריאות נפשית.

ההשפעה המיטיבה ביותר הייתה להתבוננות בעצים. "חווית הטבע היא חוויה רב חושית, ובמחקר הזה התמקדנו בחוש אחד, חוש הראייה. אנו יודעים שחוש הראייה הוא דומיננטי, אך הופתענו לגלות כמה חזקה השפעתו. ההבדל היחידי בין ההנחיות בניסוי היה הבקשה להתבונן בטבע, ומצאנו שהתערבות קטנה כזו יכולה להעלות באופן מובהק רגשות חיוביים, לצמצם רגשות שליליים ולהפחית לחץ".

רוב המחקרים שנערכו עד כה היו תצפיתיים והתמקדו בבחינת הקשר בין מידת ה"ירוק" בסביבות המגורים ומדדים של בריאות הנפש. ישנם גם מספר לא מבוטל של ניסויים שערכו השוואה בין ביקורים בריאות ירוקות ואזורים עירוניים. החולשה של אותם המחקרים היא שקשה יחסית לבודד את ההשפעה של הטבע לעומת משתנים אחרים (למשל רעש וזיהום אוויר). "כאן כולם צעדו באותו המסלול ויכולנו לבחון עד כמה המשתתפים התבוננו באלמנטים של טבע ולהיעזר בנתונים כדי להראות שאכן מדובר בהשפעה של אותם אלמנטים על רגשות ולחץ".

להקדיש מאמץ מודע לשים לב ולהעריך את המרכיבים הטבעיים שמסביב

עבור תושבי הערים, התובנות הללו מדגישות אסטרטגיה פשוטה אך יעילה לשיפור הרווחה היומית: להקדיש מאמץ מודע לשים לב ולהעריך את המרכיבים הטבעיים שמסביב – עצים, פרחים במרפסת, מדשאה, פארק סמוך ואפילו גן קטן. "הקדשת הזמן למעורבות ויזואלית עם המרחבים הירוקים הללו יכולה לספק יתרונות משמעותיים לבריאות הנפשית. מתכנני ערים ומעצבים יכולים גם לנצל את הממצאים הללו כדי ליצור ערים בריאות יותר. על ידי שילוב יותר עצים ומרחבים ירוקים בנופים העירוניים ועיצוב סביבות המעודדות אינטראקציה ויזואלית עם הטבע, במהלך הליכה או נסיעה, נוכל לקדם תוצאות בריאות נפשיות טובות יותר לתושבים".

לדברי פרופ' שוורץ, "אנחנו נמצאים בתקופה מלחיצה מאוד, עם אתגרים נפשיים מורכבים, והטבע יכול לשחק תפקיד מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם האתגרים הללו. המחקר שלנו מראה שאפילו הליכה רגילה יכולה להיות בריאה לנפש ולתרום להפגת לחצים אם מתבוננים בטבע. מחקרים קודמים הראו שלאינטראקציה עם טבע יש תועלות לבריאות הנפשית ואיכות החיים של אנשים, אך במחקר הזה אנו מצליחים להראות לראשונה שמספיקים כמה מבטים חטופים בטבע בשגרת היום כדי להפיק את התועלות האלה." פרופ' שוורץ מוסיף כי "המחקר שלנו מראה כמה חשוב לשלב טבע בתכנון העירוני, אבל שילוב זה אינו מספיק – אדריכלי הנוף והמתכננים חייבים לוודא שהתושבים אכן יבחינו בטבע. האתגר הוא לתכנן את הערים שלנו כך שיעודדו אינטראקציה בין אדם לטבע. אינטראקציות כאלו ישפרו הן את איכות החיים של התושבים והן את הזיקה לטבע והרצון לשמור עליו".

מחקר של הטכניון. צילום: צילום: בריאן ריזובי

"לסיכום" אומר פרופ' שוורץ, "הכנסת רגעי טבע לחיי היומיום שלנו אינה דורשת שינוי מוחלט באורח החיים. כפי שמראה המחקר הזה, אפילו משהו פשוט כמו להסתכל על עצים במהלך ההליכה היומית שלך יכול לעשות הבדל משמעותי. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים החוצה, קחו רגע להתמקד בצמחייה שמסביבכם. המוח שלכם יודה לכם".

המחקר נתמך על ידי מענק ERC starting  ותוכנית Zuckerman STEM Leadership.

פרופ' אסף שוורץ הוא חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, שם הוא עומד בראש התוכנית לאדריכלות נוף. הוא סיים לימודי ביולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטה העברית והמשיך שם לתואר שני באקולוגיה. את הדוקטורט עשה בצרפת, שם עסק באינטראקציה בין האדם למגוון הביולוגי בהנחיה משותפת של חוקרים מהסורבון ומוזאון הטבע. על עבודת הדוקטורט הוא זכה בפרסים שונים ובהם הפרס האירופי לתזה בנושא מגוון ביולוגי. הוא המשיך לפוסט-דוקטורט במוזאון הטבע ובאוניברסיטת קנט ולאחר מכן הצטרף לסגל הטכניון. מחקריו עוסקים בהשלכות משבר המגוון הביולוגי וביחסי הגומלין בין האדם למשבר זה.

ד"ר וויטני פלמינג, כיום מרצה לגאוגרפיה של האדם באוניברסיטת בנגלור, עסקה במחקר הפוסט-דוקטורט בטכניון בתגובות של בני אדם לסביבה כדי לשפר את האופן שבו הסביבה מעוצבת לטובת האדם. את הפוסט-דוקטורט עשתה בסיוע המלגה היוקרתית של קרן צוקרמן (Zuckerman STEM Leadership Program). קודם  לכן השלימה את הדוקטרט באוניברסיטת אורגון.

למאמר לחצו כאן





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות
























<