X

מחקר חדש באקדמית גליל מערבי קובע: יש להתחיל לימודי עברית בחברה הערבית מגיל הגן ועד לסיום התיכון

דוח מפתיע של המכון לחקר החברה הערבית בישראל במכללה האקדמית גליל מערבי, מעלה נתונים חיוביים בנוגע לרמת ההתקרבות של ערביי ישראל לחברה הישראלית ומדגיש את הצורך ברכישת השפה העברית כשפת לימוד עיקרית

מחקר של המכון לחקר החברה הערבית בישראל במכללה האקדמית גליל מערבי מתפרסם היום (ראשון), לאחר שבשנה האחרונה תשעה חוקרים בכירים במכון חקרו אלפי נתונים ממקורות שונים לבחינת מידת האינטגרציה של החברה הערבית בחברה הישראלית, תוך דגש על רכישת השפה העברית כמנוף להשתלבות בחברה הישראלית. על פי המחקר ערבים חיים בעת ובעונה אחת בשולי החברה בישראל וגם בשולי העם הפלסטיני, מה שהופך ציבור זה לבעל מאפיינים ייחודיים עם נקודת פתיחה מורכבת שחי כ"מיעוט בפריפריה כפולה".

אחד הנושאים שיכולים לשמש ככלי מינוף להשתלבות ולמוביליות חברתית, ושב לכותרות במסגרת הדיון ציבורי על השוויון בנטל, הינו השתתפות בני החברה הערבית בשירות לאומי-אזרחי. על-פי נתוני הרשות השירות הלאומי-אזרחי האחרונים, נכון לסוף שנת 2021 התנדבו בישראל 18,087 אזרחים, מתוכם 12,980 מהמגזר היהודי, מרביתם נשים, ו-5,107 ערבים המהווים כ-27% מכלל המתנדבים. מרבית המתנדבים הערבים הינם מוסלמים (12%) ובדויים (כ-7.7%) והיתר דרוזים, נוצרים וצ'רקסים.


לצד תהליכי הישראליזציה בחברה הערבית בעשורים האחרונים במספר תחומים, קובעים החוקרים כי סוגיית השירות הלאומי-אזרחי, עדיין רחוקה מאוד מלהגיע למיצוי. דו"ח מבקר המדינה משנת 2021 הצביע על ארבע מטרות של השירות האזרחי-לאומי בהם: חיזוק הקשר וההזדהות בין האזרח למדינה, לחברה ולקהילה; צמצום אי-השוויון בין המשרתים לאלו שאינם; הגדלת סיכוייהם של בוגרי השירות להשתלב בכל תחומי החיים, לרבות חיזוק היכולות המקצועיות שלהם והכנתם לתעסוקה בעתיד; והשגת תועלת לחברה בכללותה.


פרופ' נסים בן דוד ופרופ' מוחמד סואעד. צילום: יניב ביטון

חרף היעדים שקבעה הממשלה בנוגע למספר המתנדבים מקרב החברה הערבית בין השנים 2015-2020, במבחן התוצאה היעדים הללו לא הושגו. המבקר קבע כי ועדת ההיגוי לא פעלה מספיק לעידוד ההתנדבות בחברה הערבית, לא איגדה מידע מבוסס ועדכני בדבר הגורמים המעודדים והמעכבים התנדבות, וכן שכ־70% מהמתנדבים מהחברה הערבית פעלו בתחום החינוך – דבר שמגביל את היכולת לקדם את מטרת השירות כהכנה לתעסוקה.

בדוח מובאים סקרי דעת קהל שנערכו בקרב קבוצות שונות בחברה הערבית, שהעלו כי בציבור הדומם ובעיקר בקרב בני הנוער, קיים רצון לשירות אזרחי במקום השירות הצבאי. ממוצע של סקרים אלה עומד על 48% ומעיד על הבנה כי מימוש החוק יאפשר שיפור איכות ההוראה והחינוך ושיפור השירותים הרפואיים ושירותי הרווחה לחברה ולקהילה, ויתרום להם כפרטים. בני נוער ערבים הביעו רצון לעצמאות ותחושת בגרות ואחריות וציינו שבמקרים בהם השירות מתקיים רחוק ממקום מגוריהם הדבר אף יגביר את הסיכוי שלהם להיחשף יותר לשפה העברית, מה שעשוי לסייע להם לתעסוקה וללימודים בעתיד. בתוך כך, נתוני סקרים בתקופת 'מלחמת חרבות ברזל' מצביעים על עליה במספר הערבים שהזהות האזרחית הישראלית היא המרכיב החשוב ביותר עבורם בהגדרת זהותם האישית, ואילו הזהות הלאומית הפלסטינית היא משנית. 66%  מהאזרחים המוסלמים ו-84% מהנוצרים והדרוזים השיבו כי הם מרגישים חלק מהמדינה.

בנייר עמדה שהגיש בשנת 2008 לאחר בחינת הנושא, טען ראש צוות ההקמה של מנהלת השירות האזרחי לאומי ד"ר ראובן גל, כי קיים פער ניכר בין עמדות הציבור הערבי, בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה, לבין עמדות המנהיגות הפוליטית והצהרותיה. בדוח מובאים שלושה טיעונים מרכזיים לצורך בהעלאת אחוז המתנדבים מקרב החברה הערבית. טיעון ערכי – שוויון בזכויות וחובות צריך לחול על כלל האזרחים במדינה. טיעון מעשי – השירות האזרחי יכול לתרום למשרת ולקהילה והחשיפה למסגרות ההתנדבות יחזק את מעמד המשרתים בקהילה וירחיב את אופקיהם. טיעון חברתי – השירות עשוי להפגיש אנשים מקבוצות שונות וליצור קשרים חברתיים חדשים, לשפר את השליטה בשפה העברית – שהיא שפת הרוב – ולתרום ליכולתו להשתלב בתעסוקה או בלימודים בעתיד.

בחלק עיקרי בדוח נבדקו אספקטים שונים שנוגעים להפיכת השפה העברית לשפת הלימוד העיקרית בבתי הספר הערביים בישראל, ונערכה השוואה למדיניות הננקטת ביחס לשפה הרשמית השלטת ברחוב ולשפת הלימוד במדינות אחרות ברחבי העולם שבהן חיים מיעוטים, בהן ארה"ב, קנדה, יפן, אוסטרליה, אלג'יריה, מרוקו ועוד. הממצאים מראים שבמדינות רבות שבהן המיעוטים לומדים בבתי הספר בשפת הרוב, הם שולטים בה באופן מלא ובכך רוכשים אמצעי המאפשר להם להשתלב באופן מלא במערכות הכלכלה, ליצור קשרים חברתיים טובים עם שאר תושבי המדינה ולחוש חלק בלתי נפרד ממנה.

יו"ר המכון פרופ' מוחמד סואעד: "ההנחה שלנו היא שמרבית האזרחים הערבים בישראל הטמיעו את יכולתם לגשר על פני הפער בין זהותם לבין מחויבותם למדינה. תהליכי השתלבותם בכלל המישורים בחברה נותר המרכיב המכריע המשפיע על יחסם למדינה, כשמבחינתם היא אינה עומדת בסתירה לזהותם הלאומית והתרבותית. מדיניות ממשלתית ארוכת טווח שתעוצב ברוח הזו תתרום בצורה משמעותית לשיפור ביחסים בין הערבים לבין המדינה והציבור היהודי, והדבר ישרת את האינטרס הלאומי של ישראל".

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופסור ניסים בן דוד. צילום: דורון גולן

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד: "נכון להיום חלק ניכר מערביי ישראל אינם שולטים כלל בשפה העברית, בעוד אחרים שולטים בה באופן חלקי בלבד. חוסר היכולת לשלוט בעברית, לקרוא ולכתוב בה באופן רהוט, מקשה על ערביי ישראל להשתלב בחברה ובכלכלה הישראלית ומציב קשיים להצלחה של ערבים בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה. אין ספק ששליטה בשפה העברית מאפשרת גם להכיר את התרבות הישראלית, לנהל שיח ואינטראקציה עם יהודים, להבין את האחר ולפתח אמפתיה וחיבה".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות






















<