חוק ומשפט

ניתוק תושבות של יחיד לצורכי מס: מהן הפעולות הנדרשות?

לא מעט ישראלים מחליטים מדי שנה לעבור לגור במדינה אחרת מגורי קבע: מהי חבות המס בישראל במקרה זה, מהם המבחנים לקביעת תושבות בישראל וממה צריך להיזהר? מאמר מאת עו״ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן, גרוס ושות' עורכי דין

מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב: 28/06/24 , 10:54 מייל לכתב

מדי שנה ישראלים רבים מחליטים לעבור לגור במדינה אחרת מגורי קבע.

השאלה העולה במקרה זה הינה בעיקר שאלת חבות המס בישראל לאחר עזיבתה: ככלל, אדם המוגדר כ"תושב ישראל" לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, חייב במס בישראל בגין כל הכנסה שהפיק מכל מקום בעולם, ומנגד, מקום בו האדם אינו תושב ישראל אלא תושב חוץ, יהיה הוא פטור ממס בישראל על הכנסותיו הגלובליות, אך למעט הכנסות שהפיק בישראל.

ישנם שני מבחנים לקביעת תושבות:

המבחן העיקרי הנו מבחן מרכז החיים. על פי סעיף 1 לפקודה "תושב ישראל" הוא מי שמרכז חייו בישראל. בהתאם לכך, המבחן הקובע לעניין קביעת תושבותו של יחיד הוא מבחן מרכז החיים, לפיו תושב ישראל הוא מי שממכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ניתן ללמוד כי מרכז חייו בישראל.

עו״ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן, גרוס ושות' עורכי דין. צילום: סיגל אבן

לפי ס' 1(א) לפקודה, לשם קביעת מקום מרכז חייו של אדם יבואו בחשבון בין השאר: מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ו/או של משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים שלו, מקום פעילותו בארגונים או במוסדות שונים וכדומה. ערכים אלו הם למעשה זיקות של אותו אדם למקום מסוים ולכן היכן שנמצאים מירב הזיקות שם נמצא מרכז חייו וכפועל יוצא שם נקבעת תושבותו.

לצדו של מבחן מרכז החיים, נוסף מבחן משנה שקובע חזקות כמותיות הניתנות לסתירה אשר קושרות בין מספר ימי השהייה של הנישום בישראל למרכז חייו.
סעיף 1 לפקודה קובע שתי חזקות ימים אשר בהתקיים אחת מהן, תחול חזקה (הניתנת לסתירה) שהיחיד הינו תושב ישראל: (1) אם אדם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר במהלך שנת מס; (2) אדם שהה בשנת המס מעל 30 ימים, וסך תקופתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה עולה על 425 ימים.

הוראות הפקודה קובעות ש"תושב חוץ" חייב במס בישראל רק עבור הכנסותיו שהופקו בה.

בפקודה מוגדר "תושב חוץ" כיחיד שאינו תושב ישראל ושהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בשתי שנות מס רצופות, ובנוסף מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחריהן. מכיוון שמדובר בתנאים מצטברים הרי שנדרש פרק זמן של 4 שנים עבור יחיד כדי להיחשב "תושב חוץ".

כך לדוגמא, יחיד אשר עזב את הארץ בשנת המס הנוכחית (2024), בכדי לקבל מעמד תושב חוץ, עליו להיות מחוץ לישראל 183 ימים או יותר בשנות המס 2024 ו-2025, ובנוסף מרכז חייו אינו בישראל בשנות המס 2026 ו-2027. בהתקיים שני תנאים אלו, יסווג היחיד כתושב חוץ החל ממועד עזיבתו את ישראל (2024).

כפי שצוין, המבחן המרכזי במסגרתו נבחנת תושבותו של אדם הוא מבחן מרכז החיים. בהתאם לכך, בראש ובראשונה על הנישום לבסס היטב את טענתו כי מרכז חייו אינו מצוי עוד בישראל, ועליו להראות זיקות מהותיות המעידות שמרכז חייו אינו בישראל כי אם במדינה זרה – באמצעות ביסוס בית קבע במדינה זרה, ביסוס מרכז חיים כלכלי, חברתי ואישי שם באמצעות יצירת קשרים ואמות מידה אובייקטיביות שיבטאו את הכוונה הסובייקטיבית של הנישום לנתק את חייו מישראל, ולבססם במדינה זרה.

חשוב להבין שניתוק תושבות מס הנה למעשה נקיטת עמדה לפיה הנישום אינו תושב ישראל בשנת מס, ומשכך אינו חייב במס בישראל עבור הכנסותיו שהפיק מחוץ לישראל במהלך אותה שנה. מחלוקת זו עלולה להתפרש גם כהשתמטות מחובת תשלום המס בארץ – אשר עלולה לעלות כדי עבירה פלילית בנסיבות מסוימות, וזאת מלבד הטלת סנקציות אזרחיות (שומות מס וקנסות).

כפי שכבר צוין, יחיד שהעביר את מרכז חייו מישראל למדינה זרה ומנתק תושבות מישראל, אינו חייב עוד בדיווח ובתשלום מס על הכנסותיו שהופקו מחוץ לישראל. באופן דומה, הנישום אינו חייב עוד במס בריאות וביטוח לאומי.

זאת ועוד, ככל ומדובר במעבר ארוך בן 6 שנים לפחות, זכאי הנישום להטבות מס שונות בעת חזרתו לארץ מתוקף מעמדו כ"תושב חוזר", או כ"תושב חוזר וותיק", במקרה בו המעבר היה בן 10 שנים לפחות. מסיבה זו, חשוב להיערך בהתאם לניתוק תושבות ולבסס את מרכז החיים מחוץ לישראל תוך ניתוק זיקות משמעותיות לישראל, אשר יוכלו לשמש את הנישום לעיגון טענותיו במקרה בו רשות המסים תבקש לראות בו כ"תושב ישראל".

לצד זאת, לפחות מבחינה פורמלית, יחיד אשר בכוונתו לנתק תושבות בעקבות הגירה או רילוקיישן לחו"ל, חייב במס יציאה אותו נדרש לשלם לפי סעיף 100א לפקודה, לפיו רואים בנישום שעוזב את הארץ כמי שמכר את כל נכסיו בארץ ובחו"ל (פרט לנכסי מקרקעין) ערב עזיבתו. מבחינת רשויות המס בעת עזיבתו של הנישום את הארץ מתרחש אירוע מס רעיוני שהנישום מחויב במס בגינו כאשר את התשלום בפועל ניתן לדחות למועד מכירת הנכסים בפועל מתוך הבנה שבמקרים רבים אדם אינו מחזיק ביכולת לשלם את המס טרם שהפיק את ההכנסה בפועל.

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

ניתוק תושבות של יחיד לצורכי מס: מהן הפעולות הנדרשות?

עוד בחוק ומשפט