חדשות

מחקר אקדמי קובע: מחוז הצפון נכנס למלחמה במצב הכלכלי הירוד בישראל

דוח מדאיג של המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי מתפרסם היום (ראשון) וחושף חוסר תיאום בין השלטון המרכזי לרשויות, קושי בייצור מקורות הכנסה ופערים שממשיכים להעמיק בין הפריפריה למרכז

מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב: 14/07/24 , 5:55 מייל לכתב

דוח "מדד ערים" לשנת 2023 של המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל המתפרסם היום (ראשון), מציג שורה ארוכה של נתונים מדאיגים ערב מלחמת 'חרבות ברזל' על מצבו של המחוז השני בגודלו במדינה. בעשרת החודשים האחרונים עשרה חוקרים וחוקרות בכירים במכון בחנו אלפי נתונים שמתבססים על משרד הפנים והלמ"ס בשנים 2019-2021, שמשקפים את רמת ואיכות הפעילות של הרשויות המקומיות במחוז הצפון בהשוואה למחוזות אחרים ברחבי הארץ.

ב-7 באוקטובר השלטון המרכזי וחלק גדול ממוסדות המדינה קפאו על מקומם, והרשויות המקומיות ביחד עם ארגוני המגזר השלישי נאלצו להתמודד עם מסכת ארוכה וסבוכה של אתגרים במתן שירות וביטחון לתושב במגוון תחומי חיים. כעת, בצל מצב החירום המתמשך, חוות הרשויות במחוזות צפון ודרום זעזוע נוסף, אלא שהפעם יישובים רבים מתמודדים עם קושי שטרם הכירו בדמות אוכלוסיית תושבים שפזורה באזורים שונים ברחבי הארץ.

מממצאי הדוח עולה בין היתר כי מחוז מרכז זוכה לשיעור התמיכה הממשלתית הגבוה ביותר מבין המחוזות, ולאחריו מחוז צפון. עם זאת, בעוד שבמחוז המרכז נשמרה יציבות באחוז התמיכה הממשלתית בשנים הללו, במחוז הצפון חלה ירידה מתונה מ־19.4% בשנת 2019 ל־18.93% בשנת 2021. כל זאת לצד שיעור האוכלוסייה במחוזות השונים, שנותר כמעט ללא שינוי.

המכללה האקדמית גליל מערבי. צילום: ליאור אביטן

בנוסף, בדק הדוח את גובה ההכנסות של הרשויות המקומיות במחוז צפון ביחס לשבעה מחוזות וגם מהשוואה זו נשקפת תמונה מדאיגה, כאשר הצפון רושם את יחס הגבייה לחיוב ארנונה למגורים הנמוך ביותר מבין כל המחוזות עם ירידה בשיעור של 10% בסה"כ עד ל-53% גבייה בלבד בשנת 2021. באשר להכנסות מארנונה לעסקים, מחוז צפון רושם את ההכנסות הנמוכות במידה משמעותית מכלל המחוזות, למעט מחוז יהודה ושומרון עם כ-850 ש"ח לנפש בשנים 2019-2021. לשם השוואה, במחוז תל אביב בו הגבייה מארנונה שלא למגורים עם 2,634 ש"ח לנפש. הדוח מציין כי בכל המחוזות חלה ירידה בגבייה בשנת 2020 בהשוואה ל־2019, שמשקפת ככל הנראה את הקשיים הכלכליים עמם התמודדו בתי עסק רבים במהלך הסגרים בתקופת הקורונה.

החוקרים ממליצים על העברת הגבייה של הרשויות לחברות גבייה חיצוניות, הפחתת מעורבות ראשי הרשות בהחלטות לגבי הנחות ארנונה והעברת ההחלטה על הנחות לגורמים ברמה המחוזית.

גם ההכנסה לנפש מנדל"ן מסחרי בצפון היא מהנמוכות בישראל ועומדת בממוצע על 216 ש"ח השנים 2019-2021, כשמתחתיו ממוקמים רק מחוזות ירושלים (90 ש"ח בממוצע לנפש) ומרכז (182 ש"ח). לאור העובדה שקיים פער כלכלי ניכר בין רמת החיים של תושבי המרכז לבין זו של תושבי הפריפריה, החוקרים מעלים מספר שאלות בנוגע לסיכוי לצמצום הפערים, בהתחשב בעובדה שלמרות תיעדוף היתר עדיין הפער בין מחוז צפון לשאר המחוזות נותר בעינו. לפיכך, הם ממליצים להגדיר עבור הרשויות המקומיות רמת הכנסה אופטימלית לתושב ולפעול להקצאת משאבי הממשלה, באופן שיאפשר לרשויות להשיג רמה זו בתוך פרק זמן קצוב. בנוסף, מומלץ ליצור מנגנון שיתגמל עיריות ומועצות שיגבירו את מקורות ההכנסה הלא ממשלתית באמצעות הגדלה מקבילה בהקצאה הממשלתית ולתעל את התמיכה הממשלתית למנועי צמיחה לטווח ארוך, כגון פיתוח אזורי, פיתוח תשתיות והקמת מפעלי תעשייה במחוז צפון שיהיו מקור הכנסה עצמי עבורן ופתרון תעסוקתי לתושבים.

החוקרים מציעים מספר צעדים שהרשויות המקומיות יכולות לנקוט כדי למצות את מקורות ההכנסה השונים: הלוואות שיאפשרו שימוש בכספי מאצ'ינג, הדרכות של משרד הפנים כיצד לפנות באופן אפקטיבי לקולות קוראים של משרדי הממשלה, לעודד מעבר של עסקים לאזור השיפוט של הרשויות והרחבת שטחי העסקים הקיימים באמצעות מתן הנחות והטבות ארנונה לסקטור העסקי.

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופסור ניסים בן דוד. צילום: דורון גולן

לצד זאת, הדוח מעלה מהלכים אפשריים ברמת הממשלה שיוכלו להיטיב עם המאזן הפיננסי של הרשויות ובהינתן התמריצים המתאימים יכולה התמונה להתהפך. מתן הטבות לעסקים ומפעלים שיוקמו בתחומי המחוז, כמו הפחתת מחיר הארנונה למ"ר שעשויה להוביל לגידול בפעילות העסקית ולעלייה בהכנסות העירייה וכן גידול באפשרויות התעסוקה בתחום השיפוט של הרשויות הצפוניות. בנוסף, מוצע להעתיק מפעלים ובסיסי צה"ל למחוז צפון, בדומה למהלך שנעשה בדרום בשנים האחרונות, מאחר והעלות של מ"ר קרקע במחוז הצפון נמוכה בהרבה מהעלות באזור המרכז.

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד: "הנתונים שנאספו במחקר משקפים את העובדה שההכנסה לנפש ברשויות בצפון נמוכה מזו הקיימת ברוב אזורי הארץ, ממצא שנובע בין היתר מכך ששיעור הגבייה של מיסי העירייה הוא הנמוך בארץ, ובמיוחד ברשויות הערביות שמסווגות באשכולות 2-3. אנחנו מאמינים כי ההמלצות שחוברו ונשלחו לקובעי המדיניות עשויות לשפר את מצבן של הרשויות המקומיות במחוז הצפון".

פרופ' אסנת עקירב. צילום: לילי צישנבסקי

ראש המכון לחקר הגליל פרופ' אסנת עקירב: "דוח מדד ערים ממשיך להציג תמונה עגומה על הנעשה במחוז צפון בהשוואה למחוזות אחרים בישראל. נוסף על נקודת המוצא הנמוכה של הרשויות המקומיות בצפון, מאז ה-7 באוקטובר ניצב מחוז צפון בבעיה מורכבת יותר בשעה שישנן רשויות בהן אחוז ניכר מהתושבים מפונים. חוסר הוודאות לגבי עתידה של שנת הלימודים הקרובה הוביל תושבים מפונים לרשום את ילדיהם בישובים אחרים, דבר שעלול להוביל להגירה שלילית משמעותית של משפחות צעירות עם ילדים ממחוז צפון. תרחיש כזה יעמיק ביתר שאת את מגוון הבעיות של מחוז הצפון המובאות בדוח".

למייל האדום של ניוז חיפה והקריות לחצו כאן

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

מחקר אקדמי קובע: מחוז הצפון נכנס למלחמה במצב הכלכלי הירוד בישראל

עוד בחדשות