חוק ומשפט

השגה על דחיית תביעה לפיצוי בגין הוצאות מזכות

החלטת מנהל מס רכוש אינה בהכרח סוף פסוק וניתן להביא לידי שינויה ולהביא לקבלת החלטה שתיטיב עם הניזוק, ותבלום את הדרישה להשיב את שקיבל, ולעיתים מעבר לכך. מאמר מאת עו״ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן, גרוס ושות' עורכי דין

מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב: 09/08/24 , 8:38 מייל לכתב

מלחמת חרבות ברזל נחתה על כלל המדינה כרעם ביום בהיר וכתוצאה מכך הכניסה מדינה שלמה למצב כלכלי מורכב, ועסקים רבים בכל חלקי המדינה נפגעו כלכלית ופיזית – חלקם הפסיקו לעבוד באופן מלא וחלקם האחר הפסיק לעבוד חלקי, וחלקם אף נסגרו ו/או קרסו עקב המצב המתואר.

המדינה בהגינותה, מודעת הייתה לרגישות העורף ולצורך לפצות את כלל העסקים בגין הנזקים הכלכליים לפחות בחודשים הראשונים למלחמה, וזאת משום שברור וגלוי הוא כי בהעדר עורף איתן, אין בנמצא אפשרות לנהל מלחמה כראוי, וברור הוא כי ניהול וקידום מטרות המלחמה מחייבים מתן מענה כלכלי מהותי לעורף.

המסלולים הירוקים

בדומה לתקופה בה עסקים התמודדו עם מגפת הקורונה, המדינה, עקב מלחמת חרבות ברזל, חוקקה שורה של חוקים ספציפיים שמטרתם הייתה לפצות את כלל העסקים במדינה בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו כתוצאה מהמלחמה, ולטובת האמור אף נקבעו בחקיקה שורה של נוסחאות פיצוי, המכונים מסלולים ירוקים.

עו״ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן, גרוס ושות' עורכי דין. צילום: סיגל אבן

למעשה, בחודשים הראשונים למלחמה, המדינה אפשרה למרבית העסקים בארץ לתבוע פיצוי במסלול הוצאות מזכות, שהינו פיצוי במסלול "ירוק" לעסקים, שמחזור הכנסתם ירד בלפחות 25% בהשוואה לשנה קודמת, והיה ותנאי מקדמי זה מתקיים אזי אותם עסקים זכאים היו לקבל ממנהל מס רכוש פיצוי כספי המורכב מהשתתפות מעלות שכר העבודה של העובדים וכן בהשתתפות ההוצאות הקבועות של עסקם, כשאלו הן אותן הוצאות שהעסק לא יכול לחסוך גם בשעה בה העסק אינו פעיל, כמו שכר דירה, ביטוח, ארנונה, עובדים חיוניים, חשמל ועוד הוצאות בלתי נחסכות אחרות.

כאמור, הפיצוי בגין הוצאות מזכות ניתן לעסקים ללא מגבלה טריטוריאלית, וזאת בניגוד לפיצוי במסלול אדום שהינו פיצוי פיצויי לפי חוק מס רכוש התשכ"א 1961, בו נקבע כי עסק הממוקם ביישוב ספר בקו עימות זכאי לפיצוי בגין "הנזק הממשי", כלומר פיצוי בגין "הפסד או מניעת רווח", משמע, פיצוי אשר יעמיד כלכלית את העסק במקום בו יכול הוא היה להימצא בהם המלחמה כלל לא הייתה פורצת. יובהר כי הפיצוי על פי המסלול האדום ניתן רק לאותם עסקים הממוקמים בסמוך לגבול ובקו עימות וזאת משום שבעלי אותם עסקים, הלכה למעשה, כרכו את גורלם בגורל המדינה ומשכך בשעת מלחמה המדינה מצופה שלא להשאירם בדד בצריח ותחת זאת לפצותם "מלא על מלא", תוך אכיפת התחייבות המדינה שעה בה היא עודדה את אותם עסקים להתמקם בצמוד לגבול ולהקים שם את ביתם ועסקם.

ואכן, לפי החקיקה האמורה אשר חוקקה בסמוך לתחילת המלחמה, ניתנה אפשרות לעסקים בחיפה, ירושלים, תל אביב, עפולה ובכל עיר אחרת במדינה להגיש תביעות במסלולים הירוקים בגין הנזקים שנגרמו להם, וזאת בכפוף לירידה במחזורים. בסמוך להגשת התביעה הירוקה בתחילה, שולמה למגיש על חשבון התביעה הסופית מקדמה, ורק לאחר ברור התביעה על ידי מפקח מטעם מס רכוש, החליטה המדינה האם היא מאשרת את התביעה בשלמותה ו/או באופן חלקי ו/או דוחה אותה.

בעת ברור התביעה במסלול הוצאות מזכות, על מפקח מס רכוש לבחון את אופן יישום הנוסחה הקבועה בחוק, לבחון שנדרש כהוצאות שכר, את שנדרש כהוצאות קבועות שאינן נחסכות, את המחזורים בתקופת המלחמה ובשנה קודמת ובהישען על כל הפרמטרים האמורים, לחשב את המקדם בו נעשה שימוש לטובת חישוב הפיצוי לו זכאי העסק ולקבוע האם עסקינן במקרה קיצון לפיו רשאי המנהל לסטות מהמקדם המתקבל ולהישען על מקדם נמוך יותר.

כך אירע כי בשלב הראשון, בסמוך להגשת התביעה הירוקה, מיהרה המדינה לשלם את המקדמה על חשבון התביעה וזאת בכדי לא לעכב תשלומים לנפגעים, אולם את יתרת הסכום שילמה ומשלמת המדינה רק לאחר שהתביעה התבררה ונמצא כי הנוסחאות הקבועות בחוק יושמו כדין וכי המקדם המתקבל אכן ראוי ומתאים לנסיבות המקרה.

לאור זאת, נכון למועד כתיבת שורות אלו, הנהלת מס רכוש בודקת תביעות ירוקות רבות ובוחנת היא את הנתונים שהוגשו על ידי הניזוקים. יתרה מזאת, על פי הוראות החוק, המדינה אף בוחנת האם אכן הייתה ירידה במחזורים, והאם היא כתוצאה מהמלחמה, והאם מקדם הפיצוי המוחשב אכן משקף את הנזק או שמא יש בנמצא אפשרות לטעון כי המקדם שנקבע בנוסחאות החוקר מיטיב עם הניזוק שלא כדין ובניגוד לכוונת המחוקק, ומשכך לגישת מס רכוש, אין הוא משקף את הנזק, כלומר מפיק הוא לכאורה זכאות לפיצוי גדולה מהנדרש.

באותן נסיבות בהן מנהל מס רכוש סבור כי יישום הנוסחה מפלה לטובה את הניזוק, הוא רשאי (בנסיבות מיוחדות) לסטות מהנוסחה ולחשב מקדם פיצוי אחר, וזאת לטובת התאמת הפיצוי לסך המשקף לדעת מנהל מס רכוש את כוונת המחוקק. סמכות המנהל לקבוע מקדם אחר לשם קביעת מקדם ההשתתפות בהוצאות קבועות, נקבעה בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל) התשפ"ד – ,2023 זאת אם שוכנע המנהל כי המקדם שנקבע בחוק אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק.

מנגנון נוסחה אחידה

סמכות זו של המנהל חותרת תחת מנגנון הנוסחה האחידה והקבועה שקבע המחוקק מתוך עקרון של פשטות ויעילות, והחלטה לסטות מהנוסחה משליכה על אופי ההליך כולו של מתן סיוע, ומהליך טכני מתמטי פשוט, לבחינה מהותית של טיב ההוצאות וסיווגן. על כן, סטייה מהנוסחה לא יכולה להיות שרירותית אלא רק אם יש סיבה נאותה (ערר 1227-21 מרפז- סחר ותעשיות בע"מ נגד רשות המיסים). ועדות הערר שדנו בענייני הקורונה שם נקבע מנגנון פיצוי דומה להשתתפות בהוצאות הקבועות קבעו, לא אחת, כי ההחלטה לבחון את ההוצאות הקבועות של עוסק הינה הפעלת החריג שבחוק, שלא נועד להוות הליך חלופי ושווה ערך להליך הרגיל של קביעת המענק לפי הנוסחה.

החוק קבע כי "דרך המלך" לחישוב הפיצוי הינה בהתאם לנוסחה שנקבעה בחוק, ואילו בחינה פרטנית של הוצאות קבועות בפועל שהוציא העוסק תישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן. בחינה פרטנית של הוצאות או החלטה להפעיל שיקול דעת לגבי ההוצאות נוגדת את שיקולי היעילות והפשטות ואת אופי הליך הסיוע בכללותו, לרבות שמירה על אחידות בין כלל העוסקים מבלי להיכנס להתדיינות מורכבת ומסורבלת, בשים לב כי בחוק לא נקבע אימתי רשאי המנהל לסטות מהנוסחה.

סמכות מנהל מס רכוש לסטייה מהנוסחה בעניין באמצעות שינוי מקדם נדונה בהרחבה בהחלטות שונות של ועדת הערר לענייני קורונה. נקבע, כי סמכות זו שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן. יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בערר 1750-21 אינקוגניטו מוסיקה ( 2002 ) בע"מ נ' רשות המיסים בהאי לישנא:

"חישוב המענק בהתאם למקדם שנקבע בחוק הוא דרך המלך, ואילו האפשרות של בחינה פרטנית להוצאות הקבועות בפועל, צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן" (פס' 62).

כך יוצא כי תביעות רבות, הנבחנות על ידי מנהל מס רכוש בימים אלו, נדחות באופן מלא ו/או באופן חלקי ועסקים אשר לכאורה יישמו את הנוסחאות הקבועות בחוק כתבן ולשונן, מוצאים עצמם בפני החלטות מנהל מהן עולה כי תביעתם לא התקבלה במלואה, וכי הפיצוי המאושר להם הוא נמוך מהותית מהסכום אותו הם תבעו. יתרה מזאת – לפעמים, כך יוצא, הסכום המאושר על ידי המנהל נמוך מהמקדמה ששולמה ומשכך, לא זו בלבד שהתביעה אינה מאושרת בשלמותה, אלא שבפועל הניזוק נדרש להשיב חלק מכספי הפיצוי אותו הוא קיבל "על חשבון" התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

יחד עם זאת, חשוב להבין, כי הפרשנות העומדת על הפרק בעניין אופן יישום החוק, אופן בחינת התביעות במסלול הוצאות מזכות, אופן קביעת המקדמים והאופן בו יש לבחון את שיקול הדעת של המנהל שעה בה הוא מחליט כי יש בנמצא מקום לסטות מהמקדמים העולים מהחוק הינה משפטית גרידא, מה שאומר כי על החלטת מנהל שלא לאשר את התביעה במסלול הוצאות מזכות ו/או לאשר באופן חלקי ו/או לדרוש מהניזוק להשיב כספים – יש וניתן לחלוק, כאשר כל מקרה, מטבע הדברים חייב להיבחן לגופו.

השגה במסלול הירוק
מה שברור הוא כי היה ומנהל מס רכוש מתכבד לסטות מהמקדמים הקבועים בחוק וליישם את הנוסחה על סמך מקדם שונה מהעולה מהחוק, עליו לעשות כן רק בנסיבות חריגות ביותר, והשאלה מה חריג ומה אינו חריג, הינה שאלה משפטית, הממוקדת בכוונת המחוקק, בסמכויות המנהל, בפסיקה ובכללי פרשנות רבים ומורכבים.

משכך, החוק קובע כי ניזוק אשר תביעתו במסלול הוצאות מזכות ו/או בכל מסלול מחזורים נדחית באופן מלא ו/או באופן חלקי, הרי שרשאי הוא להגיש השגה בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה, במסגרתה יעלה הניזוק את כל הטענות המשפטיות, ישען על כוונת המחוקק, יבהיר כי אין לסטות מהנוסחאות שנקבעו בחוק אלא במקרים חריגים במיוחד ובהישען על כל אלה, יבקש הוא להפוך כל אבן לטובת הוכחת צדקת התביעה הירוקה אשר הוגשה על ידו.

לשון אחר, במסגרת שלב ההשגה, יש וניתן לחלוק על עמדתו של מנהל מס רכוש, יש בנמצא אפשרות לטעון כי הפרשנות אותה ייחס לחוק שגויה וכי למרות שהניזוק נדרש להשיב את שקיבל באופן מלא או באופן חלקי הרי שבפועל , יישום של החוק בהתאם לכוונת המחוקק דווקא מזכה את הניזוק בקבלת מלא התביעה ו/או סכום אחר העולה על הסכום אשר מנהל מס רכוש אישור.

את ההשגה יש להגיש כאשר זו כוללת את מגוון הטענות המשפטיות, לרבות טענות מקדמיות, טענות מהותיות ועוד, ובנוסף, לטובת הוכחת הטיעון המשפטי, יש בנמצא צורך להישען על פסיקה ולפעמים גם על תחשיבים כלכלים המלמדים על כך שהמנהל בהתנהלותו פגע בזכויות של הניזוק ומשכך יש לשנות את החלטת המנהל בתביעה ולקבל את עמדת הניזוק, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

ובאשר לאופיים "הטכני" לכאורה של המסלולים הירוקים – מסלולים אלו אינם טכניים, ובפועל למנהל מס רכוש סמכות רחבה לדחות או להקטין תביעה לפיצוי ממגוון סיבות ועילות שונות, כאמור.

וועדת ערר (אליה מוגש הערעור ככל ההשגה נדחית), נדרשת לבחון את סבירותה ונכונותה של החלטת מנהל מס רכוש בהתאם למסמכים והטענות אשר עמדו בפני מנהל מס רכוש עת קיבל את ההחלטה. ((רעא 777/14 יורם ליבוביץ נ' פקיד שומה גוש דן).

לפיכך, קיימת חשיבות מכרעת להעלאת מלוא הטענות כבר בשלב ההשגה, וצירוף כלל המסמכים הרלוונטיים לרבות חוות דעת חשבונאיות/כלכליות/ חשבוניות/ הצהרות וכיוצ"ב. לעיתוי העלאת הטענות והגשת המסמכים חשיבות רבה שכן, במרבית המקרים יהיה קושי לניזוק לבצע "מקצה שיפורים" בערר, ומומלץ להתייעץ עם מומחה על מנת לוודא כי מועלות מלוא הטענות הרלוונטיות.

החלטת המנהל אינה בהכרח סוף פסוק וניתן להביא לידי שינויה ולהביא לקבלת החלטה שתיטיב עם הניזוק, ותבלום את הדרישה להשיב את שקיבל, ואף במקרים המתאימים, מעבר לכך. הכול בהישען על אסטרטגיה משפטית חכמה, מדויקת ומנצחת.

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

השגה על דחיית תביעה לפיצוי בגין הוצאות מזכות

עוד בחוק ומשפט