X

הלוחם מסיירת גולני שהחליף את הרובה במספריים

לאחר שירות אינטנסיבי בסיירת גולני והשתתפות במלחמות בדרום ובלבנון, אלירם מיכאל בחר לוותר על הטיול עם חברים שאחרי השירות ולפתוח מספרת גברים משלו. עם עזרה מחבריו לצוות ומהמשפחה, הוא מספר על רגעי ההשראה, הקשיים והחלומות לעתיד: “אנחנו אנשים פשוטים שעושים דברים גדולים"

אלירם מיכאל-וייס במהלך השירות בלבנון. צילום פרטי

נר שמיני של חנוכה, הראשון בינואר 2025, היה רגע מכונן עבור אלירם מיכאל-וייס. בזמן שחבריו לצוות מסיירת גולני חגגו בתאילנד את סיום שירותם המשותף, בחר אלירם להדליק נרות במיקום מיוחד – המספרה החדשה שלו, “ברבר סטודיו & אקדמי”, שנפתחה באופן חגיגי בקריית שמואל. עבורו, זה היה לא רק יום פתיחה, אלא גם סיום של מסע ארוך של התלבטויות, אתגרים ואמונה עצמית.


שירות בסיירת גולני, מלחמות והחלטות קשות




אלירם, בן 23 משכונת קריית שמואל בחיפה, שירת כחייל בסיירת גולני במהלך אחת התקופות המאתגרות ביותר לצה”ל. “הייתי בעיצומה של תקופת השירות שלי כשפרצה הלחימה ב-7 באוקטובר" הוא נזכר. באותו בוקר חזר ממסיבה בצפון, רק כדי להתעורר לשיחת טלפון מהמפקד שלו: “תגיע למוצב בג’נין, תתארגן על ציוד, ותהיה מוכן לנסוע לדרום".

כמו רבים מחבריו ליחידה, אלירם לא ידע למה לצפות. “בהתחלה זה היה בלבול מוחלט. חזרתי הביתה מהמסיבה, חברים שלי עדיין ישנו אצלי, ואז ראיתי בחדשות את ההסלמה בדרום. תוך רגע המפקד שלי התקשר ואמר לי להגיע. זה היה מטורף. ההורים הגיעו עם המכוניות שלהם כדי לעזור לנו לנסוע לדרום״.

הימים הבאים היו אינטנסיביים: אימונים, משימות, והתמודדות עם מצבים קשים בשדה הקרב. “היינו בעזה במשך שלושה וחצי חודשים, ואז עברנו ללבנון לפעילות מיוחדת״, הוא מספר. “כחלק מהצוות שלנו, היינו כוח פינוי. ביום הראשון של התמרון בלבנון איבדנו שני חיילים. הצוות שלי היה זה שפינה אותם. זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר, אבל המשכנו כי זה מה שלימדו אותנו – להמשיך להילחם״.

אלירם מספר על רגעי קושי אך מדגיש שהצליח לשמור על קור רוח. “פחד? אף פעם. הייתה פעם אחת שההורים שלי הגיעו לבקר אותנו בדרום, ושם באמת התפרקתי, אבל חוץ מזה לא היו רגעי משבר״.

מחלום ילדות למספרה אמיתית

מאז גיל 14 הוא חלם להיות ספר. “התחלתי לספר במחסן בבית כשהייתי בישיבה תיכונית״, הוא מספר. “גם כשהייתי בשיעור בכיתה, כל מה שחשבתי עליו זה מתי אני אוכל לברוח ולספר מישהו״. כשהיה בכיתה י”א עבר לתיכון חילוני והחל לעבוד במספרות במקביל ללימודים. “אני אוטודידקט. למדתי הכול לבד, מהניסיון שלי״, הוא מסביר בגאווה. “זה חלום ילדות שהיה לי בראש כל הזמן, גם כשהייתי בצבא״.

במהלך המלחמה הספיק אלירם להשתחרר מסדיר ולחזור להילחם כמילואימניק. עם השחרור מהמילואים, החליט אלירם ללכת על כל הקופה. “אחרי השחרור פשוט הגעתי לעסק עם פטיש של חמישה קילו, ושברתי את כל המקום. התחלתי מאפס״, הוא מתאר. בעזרת חברים מהבית ומהצבא, הוא שיפץ את המקום, עיצב אותו והכין אותו לפתיחה.

"זה חלום ילדות שהיה לי בראש כל הזמן, גם בשירות הצבאי". אלירם מיכאל-וייס. צילום פרטי

ההתלבטות הגדולה והאמונה בעסק

למרות החלום הגדול, אלירם מודה שהיו רגעים שבהם שקל לוותר, המלחמה השפיעה “אבל היום אני מודה כל יום שלא ויתרתי. האמנתי!״

המספרה, שנמצאת ברחוב חכמי ישראל בקריית שמואל, כבר זוכה לפופולריות. קצינים ונגדים מבסיסים קרובים מגיעים אליה להסתפר, והוא בונה את שמו במהירות. “זה מדהים כמה אנשים נרתמים לעזור. הצוות מהצבא, החברים מהבית – כולם היו שם בשבילי״.

חלומות לעתיד

אלירם לא מתכוון לעצור כאן. “אני רוצה לגדול, להתרחב, לפתוח סניפים נוספים בצפון ובמרכז, ולהקים אקדמיה ללימוד עיצוב שיער״, הוא מסביר. השם “ברבר סטודיו & אקדמי” משקף את השאיפות שלו לשלב יצירתיות, מקצועיות וחינוך.

השראה לחיים

כששואלים אותו על מוטו החיים שלו, הוא מצטט משפט שלמד בצבא: “אנחנו אנשים פשוטים שעושים דברים גדולים״. המשפט הזה הפך לעיקרון שמוביל אותו גם היום.

אלירם מסכם את הריאיון בחיוך: “אני עובד קשה, אבל אני מאושר. כל יום אני קם ומודה על ההזדמנות הזו. זה לא רק עסק בשבילי – זה הבית שלי, החלום שלי, וזה רק ההתחלה".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין










<






<