חדשות

תמונה מדאיגה – דוח המשרד להגנת הסביבה חושף את מצבו העגום של הים התיכון וזיהומים בדגי מאכל

המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023 החושף תמונת מצב מדאיגה של המערכת האקולוגית בים התיכון ומוכיח את התחממות כדור הארץ

דורון גולן פורסם ב: 28/01/25 , 8:13 מייל לכתב

ניטור בים התיכון. צילום: גיא רענן מחקר ימים ואגמים לישראל

המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים את דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, שמציג תמונה מדאיגה על מצב הים התיכון של ישראל. ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שהטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה בקצב של 0.12 מעלות צלזיוס בשנה – יותר מפי שניים מהממוצע העולמי. בנוסף, נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992, לצד המשך החמצת מי הים. עם זאת, הדו"ח גם מצביע על כמה מגמות חיוביות כדוגמת ירידה בכמות שקיות הפלסטיק בחופים בעקבות רגולציה ממשלתית ועל מגמת התאוששות של אוכלוסיות ימיות מסוימות במפרץ חיפה. הדו"ח נועד להוות כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית.

תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019, במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות. על הביצוע אֲמונה החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), על פי מחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. התוכנית מאחדת את תוכנית הניטור של מֵימֵי חוֹפִין של המשרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978 ואת ניטור ים עמוק של משרד האנרגיה והתשתיות מאז 2012. מדי שנה בשנה הגופים מפרסמים את דוח הניטור, ובו מוצג מידע על השפעות שינויי האקלים, זיהום הים והמגוון הביולוגי בים.

את התוכנית מובילים, מנחים ומרכזים לשכת המדענית הראשית לצד היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, ויחידת המדען הראשי לצד מִנהל אוצרות טבע של משרד האנרגיה והתשתיות,. מימוש התוכנית השנתית רציפה משנה לשנה זהו מרכיב מהותי בקבלת החלטות בדבר הסביבה הימית והחופית בישראל. ממצאי הניטור מייצרים בסיס מדעי ארוך טווח של מצב הסביבה הימית וכך משפיעים על קביעת המדיניות הסביבתית, תכנון רגולציה (אסדרה) ואכיפה בראייה רוחבית ועתידית.

ממצאים עיקריים:

ניטור השפעות שינויי האקלים

ממצאי פרק זה מהווים הוכחה ברורה להשפעת התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים על הסביבה הימית, כפי שהיא נמדדת ברמה המקומית במימי ישראל.

התחממות מהירה של מי הים – בניגוד לתחזיות ארגון האקלים העולמי הצופה התחממות של כ- 0.055 מעלות בשנה, מהדוח עולה כי מזרח הים התיכון מתחמם בקצב כמעט כפול של -0.12 מעלות צלזיוס לשנה. בהתאמה, ממשיכה מגמת העלייה האיטית במליחות מי הים שדווחה בדוחות הקודמים.

עלייה במפלס הים – בין השנים 1992 עד 2023 נמדדה עליית מפלס מזרח הים התיכון של כ-15 ס"מ, המהווה קצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה. זהו קצב הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה אשר פורסם על ידי ה-IPCC. עליית מפלס מי הים תשפיע על כל קו החוף של מדינת ישראל. ככל שהמפלס עולה כך עולה הסכנה להצפות בזמן סערות.

הימשכות מגמת החמצת מי הים – החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. לשינויים בחומציות הים יכולה להיות השפעה על בעלי חיים משקיעי שלד גירי ועל מארג המזון בכללותו.

עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל. ניטור בים התיכון. צילום: גיא רענן מחקר ימים ואגמים לישראל

מגוון ביולוגי

מיתון במגמת הירידה בצפיפות החי במצע הרך במפרץ חיפה – מהדוח עולה כי מגמת הירידה בצפיפות בע"ח החיים בתוך המצע הרך במפרץ חיפה שדווחה בעבר החלה להתמתן. מדובר בחברת בעלי חיים קטנים המחופרים בקרקעית וניזונים בעיקר מסינון המים וחומר אורגני השוקע על הקרקעית. חברת חי זו היא בעלת תפקיד אקולוגי חשוב במארג המזון בים. מגמת הירידה החלה בשנת 2015, ככל הנראה על רקע עבודות חפירת החול לצורך בניית נמל המפרץ.

מאז שנת 2019 ישנה תופעה של פריחה של אצה אדומית פולשת מהמין Asparigopsis tocxiformis בכל חופי הארץ. מדובר באצה רעילה שלא נאכלת ע"י הדגים וחסרי החוליות ולכן גדלה ללא בקרה. סערות הקיץ מנתקות את האצה מהסלעים ומתקבלת היערמות שלה על החופים, מה שיוצר מטרד בעיקר בחופי הקריות. אצה זו נמצאה בצפיפות גבוהה גם בניטור 2023.

איכות מימי החופין בים התיכון בישראל

הפרק כולל ניטור של מזהמים במי הים, בקרקעית, בשפכי נחלים וברקמות בעלי חיים ימיים בים ובמעגנות לאורך חופי ישראל. ממצאי הניטור מהווים מקור מידע אמין אליו ניתן להשוות את ממצאי הניטור המקומי הנדרש מבעלי היתרי הזרמה והטלה לים. ממצאי ניטור 2023 מצביעים על המשך מגמת שיפור במצב הזיהום מהזרמות המפעלים במי הים בדרום מפרץ חיפה, אותם ניתן לשייך לפעילות הוועדה למתן היתרי הזרמה לים.

עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל במפרץ עכו – נמצאו ריכוזי כספית גבוהים ברקמות דגים במפרץ (65% מהשלל), שנגרמו ככל הנראה משחרור מי תהום שזוהמו באתר תעשיות אלקטרוכימיות שננטש לפני שנים . העליה ב 2023 בריכוז הכספית, לאחר ירידה מתונה מ 2019 נובעת ככל הנראה מעליה בכמות הגשמים בשנת 2023, מה שהביא לכניסה של כספית נוספת לים דרך מי התהום. בימים אלו מבוצעת תוכנית שיקום של האתר בליווי של צוות בין משרדי הכולל את נציגי אגף קרקעות והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד, וכן נציגי רשות המים ומשרד הבריאות. השיקום של מי התהום טרם החל ולכן החוקרים גורסים כי בשנים הקרובות צפויה עדיין להימצא נוכחות של כספית ברמה גבוהה בדגי מאכל.

חלק מנחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי דשן – חלקו של הזיהום נובע משיירים "היסטורים", דוגמת הכספית בשפך נחל הנעמן, אך מרבית הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף. נחלי החוף מוגדרים במצב זיהום בינוני.

ריכוז חריג של צבע מבוסס בדיל (TBT) בקרקעית (בדומה לשנים קודמות) – בעבר שימש צבע זה למניעת התיישבות צמדת ים על כלי שייט ומתקנים ימיים. כיום השימוש בצבע זה אינו חוקי בישראל בשל רעילותו, ושיירי ה TBT בקרקעית מהווים עדות לשימוש בו בשנים עברו. בעמודת המים לא נמצאו ריכוזי TBT (או נגזרותיו), דבר המצביע שאין שימוש בחומר זה כיום הודות לרגולציה של המשרד.

בנמל עכו נמצא ריכוז חריג של חומר הדברה לא חוקי מהסוג הקסהכלורובנזן.

ריכוזי פלסטיק גבוהים – מדובר בממצא שחוזר על עצמו מדי שנה, פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות, ואחריו כוסות חד פעמיות. בחופי הדרום שיעור ניכר מהפסולת הוא מתכת שמקורה בשאריות תחמושת ובציוד דיג.

ממצאי הדוחות מצביעים על השינויים שעוברת המערכת הימית בשל שינויי האקלים והפעילות האנושית בים, אשר התרחבה משמעותית בעשור האחרון עם הרחבת הנמלים וקידום סקטור הגז. הניטור בשנת 2023 נעשה תחת מגבלות רבות דוגמת איסור יציאה לים ושיבוש מערכות ניווט GPS. צוות הניטור עשה מאמצים רבים להתגבר על מגבלות אלה ולשמור על המשכיות איסוף המידע על הסביבה הימית. הממצאים מצביעים על השפעות מתמשכות של אירועי זיהום ופגיעה בחי הימי, ועל הקושי להשתקם מהם בתנאי הים המשתנים בשל שינויי האקלים והתחממות הים.

כמו כן, הנתונים מדגימים את ההשפעה של מלחמת "חרבות ברזל" על הסביבה הימית. עם זאת, התוצאות מעידות גם על הצלחת הרגולציה בהפחתת הלחצים האנושיים על הסביבה הימית, כדוגמת צמצום עומס המזהמים המוזרם לים, ניקוי חופים ומניעת הגעת פסולת לים, וניהול מסודר יותר של הדיג.

ממצאי הניטור מראים כי אמנם הים התיכון וים סוף הם גופי מים גדולים המשותפים למספר רב של מדינות, אך עיקר ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית בשטח הימי של ישראל נובעת מפעילות שמקורה בישראל. להפחתת הלחץ והפעילות האנושית ברמה המקומית יש פוטנציאל גדול מאוד לשיפור ושינוי משמעותי של מצב המערכת הימית כך שתצלח את אתגרי שינויי האקלים שבפתח.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ישראל נמצאת בנקודה קריטית במאבק לשמירה על הים התיכון. ממצאי דו"ח הניטור הלאומי לשנת 2023 ממחישים את ההשפעות הברורות של שינויי האקלים והפעילות האנושית על הים, אך גם את הפוטנציאל שלנו לשנות ולשפר. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול להפחתת זיהום הים וחופיו, שימור המגוון הביולוגי וקידום רגולציה שתגן על הים למען הדורות הבאים".

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "משרד האנרגיה רואה חשיבות גדולה בשמירה על האיזון שבין הפיתוח והשמירה על הסביבה. הניטור הימי בים העמוק משמש אחד מהאמצעים העיקריים לבקרה של מצב בריאות הים ואיכות המים תוך כדי הפקת גז טבעי בים ושינויים ארוכי טווח גלובליים. אני שמח לראות כי במהלך שש שנות הניטור אשר מתבצע בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים."

מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אלון זס"ק: " תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון מבוצעת על ידי חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) למעלה מחמישה עשורים ובין השאר בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. במהלך שנת 2023 למרות ארועי הלחימה ושיבושי GPS, אנשי הצוות, חוקרים וחוקרות מחיא"ל יחד עם צוותי הים המשיכו לפעול על מנת לייצר המשכיות לאיסוף הנתונים מהסביבה הימית גם בתקופת המלחמה. ממצאי הדוח מהווים כלי חשוב לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית. הדוח הנוכחי משקף מספר מגמות מדאיגות שהם תוצר שינויי האקלים והשפעות האדם על הסביבה להם אנו עדים בשנים האחרונות. בין היתר, ממצאי הדוח השנתי מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו כמו גם על היעלמות מיני דגים והתבססות של מינים פולשים, וכן על מגמות זיהום שונות שלהן עלולות להיות השלכות בריאותיות וסביבתיות".

למייל האדום של ניוז חיפה והקריות לחצו כאן

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

תמונה מדאיגה – דוח המשרד להגנת הסביבה חושף את מצבו העגום של הים התיכון וזיהומים בדגי מאכל

עוד בחדשות