X

22 שנה לפיגוע בקו 37 – אביו של אסף צור ז"ל שנרצח: "נשארה לי רק התמונה שצילמתי לזכור את הרגע"

על רקע העסקה להחזרת החטופים שבידי חמאס בתמורה לרבי מחבלים שרצחו ישראלים בשורה ארוכה של פיגועים, יצויין בקרוב 22 שנים לפיגוע המחבל המתאבד בקו 37 בחיפה שבו נרצח 17 בני אדם. בשיחה עם 'ניוז חיפה קריות' אומר יוסי צור, אביו של אסף ז"ל: "למדנו לא לשאול את שאלות האם, ואולי, ומה היה יכול להיות"

"למדנו לא לשאול את שאלות האם, ואולי, ומה היה יכול להיות". אסף צור ז"ל. נרצח בפיגוע קו 37 בחיפה. צילום באדיבות המשפחה

יוסי צור אביו של אסף צור ז"ל הידוע בכינוי בלונדי, כתב מונולוג מרגש לקראת ציון 22 שנים לפיגוע בקו אוטובוס 37 בשדרות מוריה בחיפה. צור: "והופ הנה עברו 22 שנים, עוד כמה שבועות בודדים נהיה שוב ביום ההוא, החמישי למרץ 2003. רק התאריך 22 שנים אחר כך. השנה לא הייתה רגילה, ובאופן טבעי המחשבות רצות לכל הכיוונים. השנה, ההכנות לאזכרה קצת מתאחרות, עוד לא ממש התחלתי. כמו בשיר של אריק איינשטיין …


תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים,




לא יתחילו בלעדינו,

סע לאט, סע לאט.

לא יתחילו בלעדינו, אנחנו נהיה שם וכשנהיה מוכנים נגיע. בינתיים המחשבות רצות לכל הכיוונים.

17 נרצחים. הפיגוע בקו 37. צילום: מד"א

אני מחכה להיות אחרי האזכרה, לעבור את היום הזה, השנה יותר מכל שנה אני מחכה.הנה הם באים ימים של שקט אחרי הרעש הגדול והנורא, אפשר לנוח קצת על המרפסת ולאסוף את שברי הסערה. אז לא שיהיה הרבה שקט, הכל מסביב מבעבע, אבל ימים של שקט, יתכן שיהיו כמה. בינתיים אני מנסה להיזכר בימים ההם ובסיפורים על אסף, אני בטח כתבתי על אסף את הסיפור הזה כמה פעמים, אבל אני לא זוכר אז אני כותב שוב".

"אסף היה בכיתה י"א, מסוג התלמידים שאומרים עליהם שלא ממצים את הפוטנציאל. ידענו את זה. אם נזקקנו להוכחה היא באה בציוני הבגרות החלקיים שעשה ושאנחנו קיבלנו אחרי שנרצח בפיגוע. שלחנו אותו לדבר עם מישהי שאולי תוכל אחר כך לסביר לנו מה הוא רוצה ולמה הוא לא לומד. היא חזרה ואמרה לנו – זה לא שהוא לא רוצה ללמוד, הוא רוצה לא ללמוד.

רק אחת מכמה עדויות שהיו לנו שאומרות שהוא ידע משהו שאנחנו לא ידענו, הוא הרגיש שאין לו מה להשקיע בעתיד, הוא צריך למצות את ההווה, להוציא מכל יום את המקסימום, למצות את העולם לפני שהוא יצט ממנו. לא היה לו הרבה זמן, הוא ידע, אנחנו לא.

היו לנו הרבה ריבים מסביב לנושא הלימודים, נלחמנו איתו, ניסינו לגרום לו להבין את העמדה שלנו, לא יכולנו לקבל את הגישה שלו. אלף פעמים מאז ביקשתי ממנו סליחה שלא שיחררנו אותו ונתנו לו לעשות את מה שהוא רצה. אבל אסף בדרכו התעקש ולא ויתר, הוא בשקט שלו, עשה מה שהוא רצה.

"נשארה לי רק תמונה שצילמתי לזכור את הרגע". אסף צור ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

הייתה לו עבודה על ספר, יומן קריאה, היה צריך לקרוא ספר שקיבל בבית הספר ולכתוב עליו משהו. ניסיתי לשכנע אותו לקרוא את הספר ולא הצליח לי. בסוף, הושבתי אותו לידי, אני בפינה שלי עובד, והוא בכורסא, עכשיו תקרא אמרתי לו. אחרי חמש דקות, נהיה שקט ואני הולך להסתכל מה הוא עושה, הוא נרדם וישן כמו מלאך, מה נשאר לי לעשות? כיסיתי אותו וחזרתי לעבודה שלי. נשארה לי רק תמונה שצילמתי לזכור את הרגע. מסוג הרגעים שאתה עצבני ברמות לא טבעיות אבל מסתכל על אסף ונרגע ונמס ולא יכול לעשות כלום. תראו את התמונה, לא חמוד?".

"מנסים לשמר את הזיכרונות להיאחז בהם בציפורניים" יוסי צור. צילום באדיבות המצולם

צור אמר עוד ל 'ניוז חיפה קריות': "מחזור השנה של השכול נע בין האזכרה השנתית, יום ההולדת ויום הזיכרון, רכבת הרים של כאב בלתי נגמר, כאב שהזמן רק מגביר ומעצים. אנו מספר שבועות לפני יום השנה ה-22 לפיגוע ומתחילים להתכונן לאירוע, ההכנות הן גם פיזיות אבל לא פחות נפשיות".

עשרים ושניים שנה עברו וקשה מאד לדמיין את ההבדל בין הילד בן השבע עשרה, התלמיד שישב באוטובוס בדרכו חזרה מבית ספר ובין הגבר בן ה-39 שהיה אמור להיות היום. למדנו לא לשאול את שאלות האם, ואולי, ומה היה יכול להיות. שאלות שמציפות כאב בלתי נסבל.

אנחנו מנסים להתמקד בזיכרונות שנעלמים בגלל הזמן שעבר והגיל שמתקדם, מנסים לשמר את הזיכרונות להיאחז בהם בציפורניים. מתמודדים עם געגועים עצומים שגדלים עם כל יום שעובר. געגועים של עשרים ושתיים שנים".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין


<





<








<











<