X

שנה וחצי למלחמה: סקר חדש מצביע על שינוי לרעה במצבם הרגשי של בני נוער

מכבי שירותי בריאות ממשיכה לסקור את מצבם של הישראלים מאז פרוץ המלחמה וחושפת סקר חדש ומקיף שערכה במלאת שנה וחצי למלחמה בעניין המצב הבריאותי של בני ובנות הנוער הישראלים, כפי שהם עצמם תופסים אותו





מרפאת מכבי מגה מוצקין. צילום: מכבי

מהסקר שנערך על ידי מכבי שירותי בריאות, ניתן לראות כי שליש מהנוער הישראלי, לאחר למעלה מ-560 ימים מאירועי ה-7/10, מרגיש שחל שינוי לרעה במצבו הרגשי, אך יחד עם זאת 80% מבני ובנות הנוער מעידים כי מצבם הבריאותי הינו מצוין או טוב מאוד.


מכבי שירותי בריאות ממשיכה לסקור את מצבם של הישראלים מאז פרוץ המלחמה וחושפת סקר חדש ומקיף שערכה במלאת שנה וחצי למלחמה בעניין המצב הבריאותי של בני ובנות הנוער הישראלים, כפי שהם עצמם תופסים אותו.



המשנה למנכ"לית מכבי שירותי בריאות וראש חטיבת הבריאות ד"ר ערן רוטמן: "בשנה וחצי האחרונה התמודדנו ועודנו מתמודדים עם מציאות מאתגרת ולא פשוטה – וכך גם ילדינו. אתגרי המלחמה שמביאים איתם חוסר ודאות ודאגה באים לידי ביטוי גם בקרב בני ובנות הנוער הישראליים ויש חשיבות עליונה לשים לכך לב. שמירה על הבריאות האישית שלנו ושל המתבגרים חשובה היום יותר מתמיד. אנו במכבי פועלים לילות כימים כדי להנגיש, לבוגרים כמו למתבגרים, את שירותי הרפואה והבריאות הטובים ביותר שיסייעו בין היתר בהקפדה על אורח חיים בריא, בשמירה על תזונה מאוזנת וביצוע פעילות גופנית מגוונת וקבועה, במניעה או בטיפול בהתמכרויות שונות ועוד".

תחושת בדידות וצורך בסיוע נפשי לצד אופטימיות גבוהה יחסית

שנה וחצי לפרוץ המלחמה ו-20% מבני הנוער בישראל מדווחים על בעיות רגשיות (תחושות חרדה, דיכאון וכעס) כל הזמן או לעיתים קרובות. 60% מבני הנוער מרגישים שמקבלים תמיכה רגשית מהמשפחה כשהם זקוקים לכך לעומת 16% שמרגישים כי אינם מקבלים זאת כלל או במידה מועטה בלבד. 18% מבני הנוער העידו כי הם זקוקים לסיוע נפשי מקצועי בעקבות המלחמה – אולם למעלה ממחציתם לא פנו לקבל סיוע כזה למרות הצורך שעולה בהם.

בנוסף, הסקר שבוצע על ידי המחלקה להערכה, מדידה ומחקר יישומי במכבי בדק את רמת האופטימיות בקרב הנוער הישראלי וגילה שכ-30% מהם מעידים על רמת אופטימיות נמוכה (רמה 1-6) וכ-20% מעידים על רמת אופטימיות גבוהה (רמה 9-10). ממוצע האופטימיות בקרב בני הנוער עומד על 7.4 ובקרב בנות הנוער על 6.9. עוד עולה מהסקר של מכבי כי 12% מבני הנוער חשים בדידות באופן קבוע או רוב הזמן, וכמחצית העידו כי אינם חשים בדידות אף פעם או רק לעיתים רחוקות.

ישנים פחות טוב ולא מרוכזים בלימודים

לפי סקר הבריאות של ישראל שערכה מכבי שירותי בריאות, המצב הביטחוני משפיע על הנוער הישראלי במגוון נושאים: 30% מעידים כי פחות מרוכזים בלימודים, 23% מעידים כי חווים יותר התקפי כעס או עצבנות ו-11% מעידים כי נעדרים מבית הספר בגלל תחושת חרדה או קשיים נפשיים אחרים. עוד מראה הסקר של מכבי כי 40% מהנערים מדווחים כי הינם ישנים פחות טוב בשנה האחרונה, ו-72% מעידים כי הם מרגישים ישנוניים בבית הספר לפחות פעמיים בשבוע.

בדומה למה שלמדנו לגבי האוכלוסייה הבוגרת, למצב הביטחוני השפעה משמעותית יותר בקרב נערות מאשר נערים: 44% מדווחות על שינוי לרעה במצבן הרגשי לעומת 21% בקרב נערים, 40% מעידות שהן פחות מרוכזות בלימודים לעומת 20% בקרב הנערים, 30% מדווחות על יותר התקפי כעס או עצבנות לעומת 15% מהנערים, ו -15% מהנערות מעידות שנעדרות יותר מבית הספר בגלל קשיים נפשיים לעומת 6% בקרב הנערים.

יותר שעות מול המסכים, שימוש מוגבר ברשתות החברתיות

50% מבני הנוער בישראל מדווחים כי מבלים מול מסכי הטלוויזיה, המחשבים והטלפונים הניידים לפחות חמש שעות ביום רגיל באמצע שבוע מחוץ לשעות בית הספר, ועוד 30% מדווחים על בין 3-4 שעות מול המסכים. בנוסף, 53% מהנערים מדווחים על שימוש מוגבר ברשתות החברתיות בשנה האחרונה.

נוער ואלכוהול. צילום אילוסטרציה: פיקסאביי

שומרים על אורח חיים בריא ובמקביל מגבירים את צריכת האלכוהול

על פי ממצאי הסקר של מכבי, 55% מבני הנוער בישראל תופסים את עצמם כמי שמקפידים במידה רבה או במידה רבה מאוד על אורח חיים בריא, שכן כמחציתם מעידים כי מבצעים לפחות פעמיים בשבוע פעילות גופנית מאומצת בשעות הפנאי. זאת ועוד, 42% מהנערים מעידים על הקפדה על הרגלי תזונה בריאים ומאוזנים במידה רבה או במידה רבה מאוד לעומת 17% בלבד שמעידים על הקפדה המידה מועטה או כלל לא.

כמו כן, בדק סקר מכבי את הרגלי העישון ושתיית האלכוהול בקרב בני ובנות הנוער ומצא כי 89% מהם מעידים כי לא מעשנים. עם זאת 40% מהנערים מעידים כי נוהגים לצרוך משקאות אלכוהוליים, ו-20% מכלל בני הנוער מעידים כי שותים יותר בשנה האחרונה. לראיה 20% מהנערים מציינים כי ב-30 הימים האחרונים יצא להם לפחות פעם אחת לשתות לפחות חמש משקאות אלכוהוליים תוך מספר שעות.

הסקר נערך בחודש אפריל 2025 על ידי המחלקה להערכה, מדידה ומחקר יישומי במכבי בקרב מדגם מייצג של כ-300 בני ובנות נוער ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי כלל קופות החולים, בגילאי 14-18.

סגן מנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, עו"ס קליני ומומחה לטיפול במתבגרים, ד״ר יהודה תנורי לימן: ״ממצאי הסקר מלמדים אותנו כי הנוער תופס את בריאותו הפיזית כתקינה, אך לצד זאת חווה מצוקה רגשית משמעותית. הפער הזה מעיד כי בני הנוער לרוב אינם מזהים בעיות נפשיות כחלק ממכלול הבריאות הכללית או שהם נרתעים מלדווח עליהן. אין ספק כי קשיים נפשיים מובילים לקשיים בתפקוד בסיסי, לרבות שינה וריכוז – שהם סימנים קלאסיים של חרדה, דיכאון או עומס רגשי מתמשך – תסמינים לגיטימיים במצב של לחימה מתמשכת, חוסר ודאות ודאגה לקרובים אלינו ולעתיד שלנו. עוד אנו למדים מהסקר כי הנוער אכן מנסה לשמור על איזון בשגרת חייו דרך הקפדה על אורח חיים בריא מחד, אך למערנו מאידך המצב עלול לגרום לו לברוח ממצבו הרגשי דרך שתיית אלכוהול למשל – שלעיתים קרובות מהווה ביטוי למצוקה שאינה מדוברת או מטופלת״.

ד״ר תנורי לימן עם ההמלצות החשובות והסימנים אליהם יש לשים לב אל מול המתבגרים: "חשוב לשמור על שיח פתוח ונגיש על רגשות, גם אם שליליים, אל מול בני הנוער. חשוב להימנע מאמירות כמו “אין ממה לדאוג” או “תתבגר כבר”, ובמקום זאת לשאול: “מה הכי מטריד אותך בימים האלו?” בנוסף עלינו המבוגרים להוות מקור של יציבות עבור הנערים, וזאת ע״י פעילויות יומיומיות קבועות כמו ארוחות משותפות, שעות שינה וכדומה. יש לשים לב לסימני מצוקה בקרב הנערים, כמו שינויים פתאומיים בהרגלי שינה, תיאבון, מצב רוח, או הימנעות ממפגשים עם חברים וכדומה. תמיד לזכור ולהזכיר – פנייה לעזרה אינה חולשה אלא היא חוסן. אם אתם חשים שהמתבגר שלכם זקוק לעזרה מקצועית – פנו לאנשי המקצוע ללא בושה ומוקדם ככל שניתן, תוך הסבר למתבגר שפנייה לאיש מקצוע אינה דבר חריג אלא דרך לגיטימית להתמודד עם מצב".

מומחה ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות ד״ר דב טשרנין: ״נתוני הסקר הם ביטוי של תופעות המלחמה שהשפעותיה ניכרות גם על בריאות ילדנו. בתור רופא ילדים אני פוגש את ההשלכות הללו מידי יום במרפאה ומזהה מגמות של עיכוב או האטה בהתפתחות ילדים כתוצאה מעומס נפשי ורגשי בתוך תקופה מאתגרת ולחוצה. רוב הנערים מעידים על מצב בריאותי תקין אך חשוב שההורים יקפידו על ערנות בכל הקשור להרגלי השינה, התזונה וזמן מסך – כל אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על בריאות הילד והתפתחותו התקינה".

 

 





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בבריאות


















<