X

"אני רוצה שלא ישכחו מי זאת הבת שלי"

אולגה פטרנקו אימה של דנה ז"ל שנרצחה במסיבת הנובה מתקשה לחיות חיי שגרה מאז שנודע לה על מה שאירע. פטרנקו: "עברנו כמעט שנתיים, זה מאוד קשה ובלתי נתפס, אני לא אותה אולגה, לא בא לי לצחוק ולא בא לי לחייך"


"כל יום אני מעלה תמונות של דנה". דנה פטרנקו ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

דנה פטרנקו בת 23 מחיפה נרצחה עם בן זוגה, דניאל גולטמן במסיבת הנובה. דנה לא הצליחה להימלט מכדורי מרצחי החמאס ובן זוגה נשאר לצידה ונשכב עליה. שניהם נרצחו. אולגה מעלה תמונות של דנה לרשת הפייסבוק כדי שכולם יזכרו את דנה ז"ל. היא ניסתה ללא הצלחה להנציח את זיכרה אולם העירייה לא נענתה לבקשתה "כל יום אני מעלה תמונות של דנה. אמרתי לעצמי שאם חיפה לא מנציחה אני יעשה את זה בפייסבוק וככה כולם יראו. אנשים עושים לייק ומגיבים".


איך את מרגישה בימים אלה?



"לפני יום הזיכרון יותר קשה, אבל מסתדרים, החיים ממשיכים. מאוד משמח שנפתח מוזיאון ב'יד עזר לחבר' ותודה לך שנתת לי הזדמנות להכיר את שמעון סבג. איש נהדר שדאג להנצחה של דנה גם באמצעות ספסל ליד הבית החם. עברו שנתיים, זה מאוד קשה, בלתי נתפס, כאילו זה קרה אתמול. אני נכנסתי לשגרה, אני חיה רגיל עם הילדים, עם הבעל, אבל המחשבות שלי כל הזמן על דנה. אני מסתכלת על התמונות, אני מנסה לדבר עם הילדים איך דנה הייתה טובה ואיך התקדמה. איריס הבת שלי עוד מעט 15 ואנטון עוד מעט 13. איריס יותר בעניינים מעלה תמונות באינסטגרם מלא תמונות יש לה בחדר והיא לא מרשה לי להוריד, אמרתי לה אולי נוריד קצת, היא לא מרשה".

איך את מתמודדת?

"מצד אחד בסדר, אבל אני לא אותה אולגה, לא בא לי לצחוק, לא בא לי לחייך, לא בא לי לצאת מהבית. אני לא יכולה לטייל, לא יכולה לצאת עם חברה למסעדה, לפעמים יוצאת אבל לא כמו שפעם, אין לי מקום לשמוח. אולי פעם בחודש. אני לא יכולה לרקוד עם לב פצוע, עוד מעט יש חתונה של חבר שהיה איתה בכיתה שמתחתן, עד החתונה שלו ביטלתי הכל. אבל יהיו ידידות של דנה ואליו אני כן אלך, אולי לא אלך להרבה זמן אבל אלך. חברה של דנה, אליסה, הזמינה אותי למסיבת טבע ואמרה שתהיה פינה הנצחה לדנה אז אולי אלך לחצי שעה כדי לתת כבוד".

דנה אהבה מסיבות טבע?

"מאוד. היא שמעה פעם שיש מסיבת טבע ונסעה להונגריה. אהבה מאוד לרקוד ובמיוחד בטבע".

"המחשבות שלי כל הזמן על דנה". דנה פטרנקו ז"ל. צילום באדיבות המשפחה

ספרי לי על דנה

"כל הורה רוצה להגיד משהו טוב על הילדים שלו, אצל כל אימא ואבא הילדים הכי יפים אבל דנה חוץ מזה שהיא יפה, גבוהה, בלונדינים, עם יחס טוב למבוגרים, היא תפסה מהחיים את כל הטוב שיש. איזה סדר היה לה בארון הכל לפי צבע, מהתחלה היה קשה לה להרגיל אותה אבל כשהיא הגעה לגיל כזה היא סידרה אפילו לי את הארון. כשהגיעה לשישי שבת הביתה, קודם היינו אנחנו משפחה, אכלנו או יצאנו, הרבה פעמים יצאנו יחד. אחרי שהייתה עם המשפחה היא חילקה את הזמן בין החברים שלה, כמו שצריך. ממש אהבה לרקוד ולצאת, גם אהבה לעבוד. בגיל 14 טיילה עם כלבים והמשיכה להיות מלצרית בחתונות, היא קנתה אוטו ראשון לבד, ידעה לטייל ולצאת. הייתי הולכת איתה לטייל, כולם סובבו את הראש להסתכל עליה. היא הייתה מאוד יפה, ממש לב זהב. תמיד עשתה סדר אוכל וקניות בלי שאבקש, ממש נהדרת אהבה את סבתא ואת הבעל שלי שזה אבא חורג שלה".

מה את זוכרת מהרגע שקיבלת את הבשורה?

"אני זוכרת הכל. כל החמישה ימים שחיכיתי וכל הזמן דמיינתי איך אראה אותה והיא תיכנס לבית וחשבתי אולי תיכנס מלוכלכת מהמסיבה, אמרתי לעצמי שאנקה אותה ואתן לה אוכל. אחרי חמישה ימים אמרו לי לנסוע למוקד. לא חשבנו דקה נסענו ללוד, נכנסנו לנתניה לקחנו מתנדבת שהיתי איתה בקשר. נכנסו לשם ואמרנו שאנחנו רוצים מידע ולא נתנו, בעלי התעצבן ואמר שלא נצא עד שנקבל. אחר כך נתנו להם פרטים שלנו וביקשו מאיתנו לחכות. חיכינו עוד 15 דקות. הגיעו שני שוטרים ובעלי אמר 'זהו'. אני עדיין חשבתי שלא. הכניסו אותנו לחדר, המתנדבת יצאה, ישבנו סביב שולחן והוא אמר לי: אני מצטער להגיד אבל הבת שלכם בחברת קדישא בחיפה. זה היה כאילו מישהו לקח אקדח והרג אותי. לא יודעת איך הגעתי הביתה. הראש חשב רק על זה. לא יודעת איך הצלחתי לנהוג. כל הדרך בכיתי".

"כמעט שנתיים אני מבקשת לעשות הנצחה". הספסל לזכרה של דנה פטרנקו ז"ל. צילום: אולגה פטרנקו

מה את אומרת על זה שהעירייה לא הנציחה את דנה כמו שרצית?

"אני מאוד אוהבת את חיפה. גם דנה. כמעט שנתיים אני מבקשת לעשות הנצחה. אנחנו מהתחלה ביקשנו תמונה גדולה אז יונה יהב התקשר אל רומן בעלי ואמר שתהיה תמונה בלובי של העירייה, אבל אין שום תמונה. אחר כך ביקשתי פסל קטן גם לא אישרו. ביקשתי לעשות ספסל בחוף הים וגם זה לא קרה. אני לא רוצה יותר ספסל לא רוצה כבר לקשט את חיפה. אחרי כל כך הרבה זמן כבר לא רוצה. יש לי רק בקשה לא לשכוח את דנה. להנציח אותה ולא משנה מה, במדבקה או בקיבוץ רעים או להגיע לקבר, פוסט בפייסבוק כל דבר קטן שקשור לדנה שלי אני רוצה שימשיך להיות, שלא ישכחו מי זאת הבת שלי. אי אפשר לשכוח את זה".





אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד במגזין











<