חדשות

לבחור בחיים ולעזור לאחרים

שירן טל פוליאנסקי היא מה שנקרא וונדר-וומן. אחרי החיים הקשים והמאתגרים שהיו לה, היא החליטה שלא לוותר ולבחור בחיים. היום היא דיג'יי, מטפלת בילדים ומבוגרים וגם בעלת פנסיון לכלבים. אם כל זה לא מספיק היא גם כתבה ספר לימודי-טיפולי לילדים ועכשיו החלום שלה הוא להכניס אותו לבתי הספר. פוליאנסקי: "הכלבים שלי נתנו לי את הכוח, במיוחד מיקה. היא החייתה אותי"

אודיה שווץ פורסם ב: 08/05/25 , 3:07 מייל לכתב

"הייתי בורחת לרחבות ריקודים. שם קיבלתי אהבה". שירן טל פוליאנסקי. צילום עצמי

שירן פוליאנסקי בת 41 מחיפה, גדלה עד כיתה ב' עם סבתא שלה ואחרי שהיא נפטרה היא נותרה לבד ובדיכאון. ההורים שלה טיפלו באח חולה שעבר פעמיים השתלת כליה. פוליאנסקי הרגישה לבד, אך החליטה שלא לוותר ולבחור בחיים.

שירן, ספרי לי קצת על מה שעברת

"הכול התחיל מזה שיש לי אח שנולד עם מחלה שנקראת "אלפורט סינדרום" אשר פוגעת בכליות בכבד בראייה ובשמיעה. הוא כל החיים עבר דיאליזות. כשהוא היה בן 17 אבא שלי תרם לו כליה. זה הספיק לחמש שנים ואחר כך שוב עשה דיאליזות. בשלב מסוים עשיתי לו מסיבת התרמה. ארגנתי 100 אלף שקל ונתתי הכל לרב הבר מ"מתנת חיים" לטובת פתיחת עמותה שהוקמה בשבילו והוא עבר אחר כך השתלה נוספת. עד כיתה ב' גרתי עם סבתא שלי וכשהיא נפטרה מסרטן, הייתי במצוקה נפשית. הייתי בדיכאון עשר שנים ומקום המפלט היה הטראנס. ככה הכל התחיל, תמיד אהבתי טראנס. סיימתי בגרות מלאה , עשיתי תואר ראשון בתקשורת התמחות בשיווק ופרסום בעמק בירדן. הייתי בורחת לרחבות ריקודים. שם קיבלתי אהבה – את מה שלא היה לי בבית. תמיד היה לי חלום להיות דיג'יי".

"אני מרגישה שבגיל 41 אני מגשימה את החלומות שלי". שירן טל פוליאנסקי. צילום פרטי

איך את מרגישה כשאת מנגנת לקהל?

"אני מרגישה שבגיל 41 אני מגשימה את החלומות שלי. אני מנגנת כל מיני טראקים שנשכחו מהעולם. שנתיים לפני אם היית אומרת שאני אהיה בפרונט? הייתי אומרת שאין מצב, התחלתי בתחילת שנה וניגנתי כבר בשני מועדונים, ברים והפקתי מסיבות, גם מסיבות טבע".

ולא רק מוסיקה, את גם מטפלת בילדים נכון?

"כן. גרתי בתל אביב אבל הרגשתי שהנשמה שלי שם מתה. הייתי מאורסת ארבע שנים, ביטלתי חתונה וחזרתי לצפון. אז הבאתי את מיקה הכלבה הטיפולית שלי שעזרה לי מאוד ויש לי עוד כלב שוקו. מגיל צעיר עבדתי במלצרות ועברתי כמה ניתוחים בגב ובברכיים, מיקה ושוקו הכלבים שלי עזרו לי. עשיתי סוויץ' בחיים, פתחתי את הפנסיון ואז עברתי לחיפה. התחלתי ללמוד NLP, כאשר המשמעות זה לחווט את המוח מחדש. לומדים טכניקות שעובדות על התת מודע, זה משנה התנהגות שחוזרת על עצמה בלופ ואני מטפלת באנשים עם חרדות טראומות ופוביות. מי שלא מצליח לדמיין דברים הוא לא מתאים לטיפול . אישית מתחייבת לחמישה טיפולים. אם זה לא מצליח, אני נותנת את הכסף בחזרה. בזמן שלמדתי עבדתי בצהרון וגם כמורה מחליפה שנתיים. הבנתי שלא מלמדים את הילדים על רגשות, שכולם בטלפון. הבנתי שצריך לכתוב משהו חדש שאין וכתבתי ספר שהחלום שלי הוא להכניס אותו לבית הספר. היום אני עושה חוג לילדים מחוננים בעין הים והביטחון שלהם ממש עלה. אולי הכתבה תעזור לגרום למנהלים בבתי ספר להבין שהם צריכים שיהיה שיעור מן המניין לא רק חוג, במיוחד שיש אישור מגפן משרד החינוך. עשיתי את זה בצורה יצירתית וזה מאוד מושקע".

"הבנתי שלא מלמדים את הילדים על רגשות, שכולם בטלפון". עטיפת הספר

למה הוספת את השם טל?

"את השם טל הוספתי כי הרגשתי שאני מאוד טיפולית. כשהייתי מנהלת מכירות, ידעתי שיש לי ייעוד אחר, מהבחינה של לרפא אנשים. הלכתי לנומרולוגית שאמרה לי שאני צריכה להוסיף שם. בדיעבד הבנתי שבמילה טל יש את המילה טיפול. אנשים אמרו לי גם שאני מרפאה אותם עם המוסיקה שלי. התחלתי לנגן בברים, במועדונים הבנתי שכל החלומות יצאו החוצה. גם להיות דיג'יי, גם הספר שאני רוצה להכניס לבתי ספר, יש שם הרבה טכניקות להפחתת לחץ וחרדה".

"לחווט את המוח מחדש". טקס חלוקת תעודות מאסטר NLP. שירן טל פוליאנסקי עם המרצה לירון סינקו אדרי. צילום פרטי

גם עליך הלימודים השפיעו?

"זה השפיע עלי מאוד. היה לי תקופה של למידה מאוד גבוהה, ישבתי בבית כמה חודשים ולמדתי איך לחיות עם הכאבים שלי. יש לי פריצות דיסק וכאבים בברכיים ועשיתי ניתוחים ולא עזר לי. הייתי מאוד דיכאונית כי לא רציתי להתמודד עם הכאב הזה ואחר כך הבנתי שאני צריכה לחיות עם זה בשלום. הבנתי שאני חייבת להתגבר על החרדת נטישה מהילדות".

ומה הוביל אותך לפתוח פנסיון?

"היה לי מאוד כיף עם הכלבים, לטפל בכלבים זה גם טיפול. אנשים סומכים רק עלי ומביאים את הכלבים רק אלי. זה משתלב, כי שאני לא בבית יש לי סטודנטית שנשארת פה. הכלל בפנסיון שהכלבים לא יהיו לבד שלא יהיו בחרדות. גם אם אני לא בבית תמיד יש מישהו איתם".

"היא הסיבה שאני קמה בבוקר". שירן טל פוליאנסקי עם הכלבה מיקה. צילום פרטי

עברת לא מעט אתגרים איך מתמודדים וממשיכים? מה נתן לך את הכוח?

"הכלבים שלי, זה הדבר הכי חשוב לי בעולם. מיקה במיוחד היא מקועקעת לי על היד, היא הסיבה שאני קמה בבוקר. לעזור לאנשים זה משהו מאוד מחזק, שאת יודעת שיש לך את הכוח לעזור לאנשים. זה מה שהחיה אותי מחדש. לא הבנתי מה היעוד שלי ולא הרגשתי חיה וכשהתחלתי לכתוב את הספר לילדים הבנתי שבאתי לעשות פה עבודה. הילדים חייבים ללמוד איך לנהל רגשות ולהתמודד עם מצבים רגשיים מאתגרים. המטרה עכשיו זה להוציא את זה החוצה וזו לא משימה פשוטה".

היו רגעים שרצית לוותר?

"הרבה פעמים, בגלל שההורים היו עסוקים באחי ועבדתי מגיל מוקדם במלצרות ובגלל זה קיבלתי את כל הבעיות האורתופדיות. זה לא רק אחי אלא גם להתמודד עם הבעיות שלי. מה שהציל אותי הוא שהבאתי את מיקה שממש טיפלה בי והיה לי בשביל מי לקום בבוקר".

מה את אומרת לנשים או אנשים שמתמודדים עם קושי דומה?

"אני מנסה להסביר להם שהם צריכים למצוא משהו שיחזיק אותם שייתן להם סיבה לחיות. צריך למצוא סיבה אחת שתחזיק את האדם והרבה לימוד עצמי ומודעות. הרבה אנשים בורחים מהבעיות שלהם ויש כל כך הרבה פיתויים, נטפלקיס, חברים, אלכוהול, סמים, אבל ברגע שאדם נמצא בלופ אם הוא לא ייקח את עצמו בידיים הוא יהיה תקוע. צריך להאמין בדרך ולרצות לעשות שינוי. אנשים פשוט בורחים לפיתויים, למה שיותר קל".

למייל האדום של ניוז חיפה והקריות לחצו כאן

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

לבחור בחיים ולעזור לאחרים

עוד בחדשות