X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

פריצת דרך בחקר הדמנציה: כך ניתן להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר

פרופ’ רביע חלאילה, חוקר בינלאומי מהאקדמית צפת, מתמקד בקשרים שבין גורמים הניתנים לשינוי לבין ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר בישראל. מן הממצאים עולה מסר ברור למקבלי ההחלטות: יש להטמיע גישה לאומית כוללת לקידום בריאות המוח, החל מגיל צעיר ועד הזקנה
מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב:  06/06/25 , 11:27 מייל לכתב





המכללה האקדמית צפת. צילום: דוברות המכללה האקדמית צפת

מחקר מקיף של ועדת The Lancet  שפורסם בשנת 2024 קובע כי כ־45% ממקרי הדמנציה בעולם ניתנים למניעה או לעיכוב, באמצעות שינוי של גורמי סיכון לאורך מעגל החיים. בין הגורמים המרכזיים שנמצאו קשורים להתפתחות המחלה: רמות השכלה נמוכות, ירידה בשמיעה ובחוש הראייה, דיכאון, עישון, סוכרת, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, לחץ דם גבוה, בידוד חברתי, צריכת אלכוהול מופרזת, זיהום אוויר ופגיעות ראש. משמעות הממצאים ברורה: יש להרחיב את ההתמקדות הציבורית והמערכתית מעבר לטיפול בשלבים המתקדמים של המחלה – ולהשקיע במניעה ובחיזוק ההגנות הקוגניטיביות כבר בשלבים מוקדמים של החיים.


ממצאיו של פרופ’ חלאילה מצביעים גם על כיוונים מעשיים. פרופ' רביע חלאילה. צילום: יוני לובלינר




פרופ’ רביע חלאילה, חוקר בינלאומי מהאקדמית צפת ובוגר המרכז לבריאות המוח והזיכרון באוניברסיטת קליפורניה סן פרנסיסקו (GBHI), מתמקד בשנים האחרונות בקשרים שבין גורמים אלו הניתנים לשינוי לבין ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר בישראל ובמדינות אירופה. במחקריו, שהתבססו על נתוני האוכלוסייה המבוגרת באירופה, נמצא כי רזרבה קוגניטיבית – שנבנית לאורך השנים באמצעות השכלה גבוהה, עיסוק מאתגר, למידה מתמשכת ופעילות מנטלית – מגנה על תפקודי המוח ומאטה את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית. אנשים בעלי רזרבה גבוהה שומרים על תפקוד מנטלי יציב לאורך זמן, לעומת אלו שחסרים השכלה או פעילות מוחית מאתגרת.

מחקרים נוספים שערך מצביעים על כך שבידוד חברתי ותחושת בדידות מחריפים את הירידה הקוגניטיבית – והתחושה הסובייקטיבית של בדידות אף מגבירה את הפגיעה. בנוסף, בריאות הפה בגיל המבוגר מתגלה כגורם מפתח: אנשים שמאבדים שיניים ואינם מטפלים בכך, נמצאים בסיכון גבוה יותר לירידה קוגניטיבית. גם ירידה משולבת בשמיעה ובראייה נמצאה כמאיצה את ההידרדרות, בעיקר כאשר היא מלווה בדיכאון – שלעתים אינו מאובחן או מטופל. ההשפעות הללו בולטות במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות – בהן שכיחות גבוהה יותר של תחלואה, רזרבה קוגניטיבית נמוכה ונגישות מוגבלת לשירותי בריאות כמו אוכלוסייה הצפון והדרום.

לצד ההשפעות השליליות, ממצאיו של פרופ’ חלאילה מצביעים גם על כיוונים מעשיים למניעה. פעילות גופנית קבועה – גם אם מתונה – משפרת את תפקוד המוח ומפחיתה את הסיכון לדמנציה. מעורבות חברתית, כמו השתתפות בקבוצות, קשרים בין־דוריים והתנדבות, מסייעת לשמירה על בריאות נפשית ומנטלית ומאטה את הירידה הקוגניטיבית. יתרונן של פעילויות אלה הוא בנגישות ובעלות הנמוכה – וניתן לשלב אותן כחלק מתכניות קהילתיות בפריפריה ובקרב מבוגרים בני 60 ומעלה.

להטמיע גישה לאומית כוללת לקידום בריאות המוח. צילום אילוסטרציה: PEXELS

מן הממצאים עולה מסר ברור למקבלי ההחלטות: יש להטמיע גישה לאומית כוללת לקידום בריאות המוח, החל מגיל צעיר ועד הזקנה. מדיניות זו צריכה לכלול תכניות לאיתור מוקדם של ירידה קוגניטיבית, שיפור הנגישות לשירותי שמיעה, ראייה ובריאות הפה, ופיתוח תכניות לחיזוק הרזרבה הקוגניטיבית – באמצעות למידה, פעילות גופנית וחיזוק הקשרים החברתיים. לצד זאת, יש לשים דגש על צדק חלוקתי בשירותי בריאות המוח ולפעול לצמצום הפערים האתניים והגיאוגרפיים הקיימים כיום בישראל.

המסקנה המרכזית שעולה מהמחקר היא שזקנה אינה גזירת גורל של ירידה קוגנטיבית. המוח הוא איבר שניתן לשמר, לחזק ולהגן עליו גם בגיל המבוגר. עם תמיכה מערכתית, ידע וכלים מתאימים – ניתן להאט את תהליך ההזדקנות של המוח ולשפר את תפקודי המוח ואת איכות החיים של מאות אלפי מבוגרים בישראל ובעולם.






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך









<
<













<