X

מפכ"ל המשטרה דני לוי: "תופעת הרצח במגזר הערבי מדירה שינה מעיניי. המטרה ליצור שינוי אמיתי ולא הצלחות רגעיות"

המכללה האקדמית גליל מערבי אירחה את כנס עכו השלישי לביטחון ולחוסן, בהובלת המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי שבמכללה, שעסק באסטרטגיות פעולה מעשיות להתמודדות עם מצבי משבר, בדגש על חיזוק החוסן הלאומי והקהילתי. לכנס הגיעו בכירים ממשטרת ישראל וממערכת הביטחון, שלטון מקומי, חוקרים מהארץ ומהעולם ואנשי תקשורת





כנס עכו השלישי. צילום: יניב ביטון

המכללה האקדמית גליל מערבי אירחה היום (ראשון) את כנס עכו השלישי לביטחון ולחוסן, בהובלת המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי שבמכללה, שעסק באסטרטגיות פעולה מעשיות להתמודדות עם מצבי משבר, בדגש על חיזוק החוסן הלאומי והקהילתי בישראל בצל השפעותיה של מלחמת 'חרבות ברזל'.


מפכ"ל משטרת ישראל, רנ"צ דני לוי, שברגע האחרון נבצר ממנו להגיע לכנס – ביקש להעביר את דבריו באמצעות מפקד מחוז חוף ניצב יחיאל בוהדנה. "אירועי הרצח במגזר הערבי מדירים שינה מעיניי וללא ספק גם מכלל תושבי ישראל. חשוב שכולם יידעו שאנחנו פועלים בכל הכוח וללא פשרות למען ביטחונם של אזרחי ישראל, באמצעות יחידות מיוחדות, מבצעי אכיפה ותגבור. אנחנו עושים הכל כדי לבלום את גל האלימות, לפרק את ארגוני הפשיעה, להחזיק את הביטחון לרחובות, לשכונות ולערים".




בהמשך דבריו, בוהדנה התייחס לתפקוד המשטרה באירועי ה-7 באוקטובר ולאורך מלחמת 'חרבות ברזל', תוך ריבוי אתגרי בטחון הפנים והמאבק בפשיעה. "העורף הישראלי הפך לחזית ומדינת ישראל מצאה עצמה במלחמה על הבית כששוטרי ישראל חצצו בגופם בין אזרחים לבין מחבלי החמאס. איבדנו מחיר כבד ביותר של 71 שוטרים ושוטרות במלחמה תוך גילוי אומץ לב וגבורה. גם בעת הזו, לאחר שנה וחצי של שגרת לחימה אנחנו נחושים להבטיח את בטחונה של מדינת ישראל. שיתופי הפעולה של המשטרה עם הרשויות המקומיות והקהילות השונות הוא קריטי להבטחת שלום האזרחים, כשהחוסן לאומי הוא במוקד התמונה הגדולה. במבחן התוצאה טרם הגענו ליעדנו, אך אנחנו עושים היום דברים רבים שלא עשינו בעבר ומשוכנעים שתהליכי העומק יצליחו. הכוונה היא לייצר שינוי אמיתי וארוך טווח בשטח".

נשיא האקדמית גליל מערבי, פרופ' ניסים בן דוד ומפקד מחוז חוף ניצב יחיאל בוהדנה. צילום: יניב ביטון

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ויו"ר המכון, הכלכלן פרופ' נסים בן דוד, פתח את הכנס וציין: "המלחמה הנוכחית איננה רק מערכה צבאית, אלא גם מבחן חברתי, קהילתי ומוסרי. נוכחנו לדעת עד כמה ניתן לזעזע את תחושת הביטחון האישי, ועד כמה חיוני לטפח חוסן גם באספקטים רגשיים, מוסריים וקהילתיים. מתוך אותה תפיסה ייסדנו את המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה, כמסגרת שבה מחקר אקדמי עמוק משתלב עם חשיבה מעשית, קשרי שטח ושאיפה לשינוי. בימים של חוסר ודאות, חשוב שנציב את החוסן במרכז סדר היום – לא רק כתגובה למשברים, אלא גם לשם גיבוש כלים שיחזקו את החברה הישראלית גם ביום שאחרי המשבר".

בתוך כך, שיתף פרופ' בן דוד את עיקרי ממצאיו של מחקר מקיף שערכו חוקרי המכון באחרונה, ובו נותחו נתוני החוסן של 255 רשויות מקומיות בישראל, על רקע ההתמודדות עם משבר הקורונה וכן מוכנות והתמודדות עם מצבי חירום. ממצאי הדוח, שזכו להתעניינות רבה מצד ראשי רשויות וגורמים מקצועיים בשלטון המקומי, מצביעים על פערים דרמטיים בין יישובים בעלי חוסן גבוה, כדוגמת הערים מודיעין ורעננה, לבין יישובים הנמצאים בתחתית הסולם – בעיקר ביהודה ושומרון, בעוטף עזה וביישובים הערביים בדרום. המחקר מדגיש את החשיבות בהקצאת משאבים ל"חוליות החלשות" ואת הצורך במדיניות אקטיבית לעידוד הגירה חיובית של משפחות צעירות ליישובים בעלי חוסן נמוך. הדוח וממצאיו נשלחו לקובעי מדיניות ולמקבלי ההחלטות בשלטון המרכזי והמקומי.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ברך על המחקר: "הממצאים מעוררים עניין ומחשבה ויש לקוות כי יתורגמו לצעדים מעשיים כדי לקדם פני כל משבר עתידי אפשרי. לצערנו היכולת להתמודד עם משבר ולקום ממנו היא מעשית וחשובה במקומותינו".

ניצב (בדימוס) זהר דיבר. צילום: יניב ביטון

בין המשתתפים הבולטים בכנס: ניצב בדימוס זהר דביר, יו"ר משותף של המכון ולשעבר סמפכ"ל המשטרה ומפקד הימ"מ; יו"ר קיבוץ ניר עוז וראש מטה פיקוד העורף לשעבר, ניצב בדימוס ותא"ל (מיל') צביקי טסלר; סמפכ"ל המשטרה לשעבר ניצב בדימוס אלון לבבי; ניצב בדימוס בועז גלעד; וד"ר סרגיי סומלני, מנכ"ל מרכז היוזמה האירופית לחוסן; ראש התוכנית לרפאות חירום באונ' בן גוריון הפרופ' דורית ניצן, ועוד.

יו"ר קיבוץ ניר עוז תא"ל (מיל') צביקי טסלר התייחס להשבת גופותיהם של תושבי הקיבוץ, בני הזוג גדי חגי וג׳ודי ווינשטיין-חגי שחולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ: "התבשרנו הבוקר על המבצע להשבת שניים מתושבי הקיבוץ גדי חגי וג׳ודי ווינשטיין-חגי שנרצחו ונחטפו ב-7 באוקטובר במהלך הליכת בוקר שקיימו באותה שבת. במשך 608 ימים קיבוץ ניר עוז נמצא בתוך אירוע מורכב. זה אינו צונאמי ששוטף לרגע ונסוג או רעידת אדמה שמזעזעת ודועכת, אלא אירוע כואב ומתמשך, כאשר 12 מאנשינו עדיין חטופים – חמישה חיים ושבעה חללים".

עוד ציין בדבריו: "אנחנו פועלים במספר מישורים ללא הפסקה בהיבטי זיכרון ומורשת, הקמה ובינוי מחדש של הקהילה, תשתיות, השבת התושבים לקיבוץ, מאבק להשבת חטופים, קיום המשק וקיום חיי הקהילה שעדיין מפוזרת. חלק מהצירים הללו מנוגדים ומעמידים אותנו במבחן מדי יום. למשל, יצירת לחץ על הממשלה להחזיר את החטופים לא מתכתבת עם עידוד הקהילה לחזור לאזור. כמו כן, שימור ותיעוד של העדויות לזוועות מצריך מאיתנו כל הזמן חשיבה מחודשת לאור בנייה והקמה של התשתיות לשיקום הקיבוץ. חרף האבל האישי וקהילתי, אובדן האמון של האנשים והקשיים והאתגרים העצומים שלפתחנו, אנחנו לא עייפי דרך אלא מפלסים נתיב של תקומה".

לכנס הוזמנו גם אישים בין-לאומיים בהם מזכ"ל הקהילה הבהאית העולמית ד"ר דוד רוטשטיין ומנכ"ל מרכז היוזמה האירופית לחוסן, ד"ר סרגיי סומלני, ששיתף בלקחים ועיקרי ההתמודדות החברתית והאזרחית של אוקראינה במלחמה עם רוסיה, ותיאר את הדרך בה חברה שלמה עברה מהלם קולקטיבי לפיתוח חוסן טבעי ועמוק, תוך טיפוח שגרת חיים בצל מתקפות והפצצות.

"בשנים הראשונות של המלחמה, רוב האוקראינים עדיין ראו ברוסיה מדינה ידידותית, גם תחת כיבוש. רק ב-2022 חל השבר. מה שיצר את החוסן היה ההבנה שמדובר במאבק קיומי. אזרחים שלא היו לוחמים הפכו למתנדבים, לתורמים, למפתחים של אמצעי הגנה. חברה אזרחית לקחה אחריות והחלה לפעול במקומות בהם הממשלה לא הספיקה. היום, החוסן באוקראינה הוא לא סיסמה אלא דרך חיים: להילחם, לעבוד, לאהוב – גם כשיש אזעקות ברקע. זו לא רק לחימה – זה דפוס קיום חדש".

נגה ניר נאמן. צילום: יניב ביטון

אשת התקשורת נגה ניר נאמן דיברה על עצמאות התקשורת בזמן מלחמה ומשקלה של העיתונות בעיצוב החוסן החברתי. "'חוסן' בהקשרים תקשורתיים הוא מונח מתעתע וחמקמק. יש שמפרשים אותו כהגנה על הצופה ומוכנים לשלם מחיר של פרשנות לא מדויקת, הסתרה ושיפוץ העובדות, ומסגור מגמתי כדי להרים את המוראל הלאומי. מצד שני, יש מי שעדיין מאמנים שתפקיד העיתונות הוא לחשוף את האמת גם כשהיא לא נוחה. אני חושבת שהתעלמות מעוולות או לחסוך מהצופה את האמת אינם תורמים לחיזוק החוסן שלנו כאזרחים. הגענו היום למצב שבו כולם מפרשים אמירות, כולל של עיתונאים, לפי הפוזיציה הפוליטית. אני מוצאת את עצמי חוטפת אש גם מקרב אנשי ימין וגם מצד שמאל. המציאות היא חמישים גוונים של אמת".

המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי מונה שישה ניצבי משטרה בדימוס (קבוצת "ניצבים בחזית") וכן שישה חוקרים בכירים מהמכללה ממגוון דיסציפלינות, שמהווים חיבור ייחודי בין הידע האקדמי לעשרות שנות ניסיון בשטח. המכון מקיים מחקרים יישומיים בתחומי חוסן, פשיעה, ביטחון אזרחי וניהול מצבי חירום, ומספק ניתוחים והמלצות לקובעי מדיניות ולמקבלי החלטות ברמה הארצית והמקומית.






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחינוך











<












<