גויס בטעות לטירונות קרבית

צעיר שעבר ארבעה ניתוחים ברגלו, אשר הותירו אותו נכה, גויס לצבא ולאחר מאבק משפטי הכיר בו משהב"ט כנכה צה"ל




גויס בטעות לטירונות קרבית – ולקה בסוכרת. לאחר מאבק משפטי הכיר בו משהב"ט כנכה צה"ל

צעיר שעבר ארבעה ניתוחים ברגלו, אשר הותירו אותו נכה, גויס לצבא, ונקבע לו פרופיל 64, פרופיל שאינו קרבי.

לדברי עורכת דינו, עו"ד אסי לביא צוקרמן, חרף נכותו, שובץ החייל בטעות כתומך לחימה, ונשלח לטירונות קדם צה"לית, חרף מחאותיו. בטירונות עבר החייל טרטורים קשים ומסעות, שבהם לא יכול היה לעמוד מבחינה פיזית.

לדברי עו"ד לביא צוקרמן, מפקדיו של החייל לא התחשבו בפטור שניתן לו מריצות, ומנעו ממנו לעבור בדיקה אורתופדית בתואנה ש"אין אורתופד בבסיס".

לאחר יום טרטורים קשה במיוחד, נשבר החייל והתקשר להוריו, בבקשה שיחלצו אותו. הוריו פנו לנציב קבילות החיילים ושלחו, באמצעות ייעוץ משפטי שניתן להם – מכתב לרמטכ"ל.

עקב המכתב, נגרע החייל באופן מיידי מהטירונות ונשלח לועדה רפואית, אשר לאחר שבדקה אותו קבעה לו פרופיל 21, ואפשרה לו להשתחרר מהצבא.

לדברי עורכת הדין לביא צוקרמן, זמן קצר לאחר שחרורו, התפרצה אצלו מחלת סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1), מחלה שכלל לא היו לה סימנים בדמו ערב הגיוס.

עו"ד לביא צוקרמן הגישה תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, להכיר בצעיר כנכה צה"ל, אך התביעה נדחתה, בטענה כי אין קשר בין התפרצות סוכרת הנעורים לבין שירותו הקצר של הצעיר בצה"ל.

עו"ד לביא צוקרמן הגישה ערעור על החלטת קצין התגמולים, לבית משפט השלום בתל אביב, בטענה כי יש קשר הדוק בין מצבי הדחק והלחץ שלהם היה נתון בטירונות, לבין התפרצות המחלה.

כבוד השופט שי מזרחי קיבל את טענו עו"ד לביא-צוקרמן, וקבע לאחרונה כי יש להכיר בצעיר כנכה צה"ל, וקבע כי על משרד הביטחון לשלם לחייל הוצאות משפט על סך 13,000 שקלים.

לדברי עורכת הדין אסי לביא צוקרמן, הצעיר החל לסבול בגיל 12 מכאבים ברגלו הימנית ומצליעה. לאחר בירור רפואי, הוא אובחן כסובל מהחלקה של מפרק הירך בדרגה חמורה, אשר בעקבותיה נאלץ לעבור ארבעה ניתוחים

לקיבוע המפרק, ונותר עם נכות אורתופדית משמעותית בירך ימין, ומרגל ימין "קצרה" לעומת רגלו הימנית.

בנוסף, החל סובל הצעיר, עוד בהיותו נער, ממגבלה בביצוע פעילות גופנית ומכאבים בירך ובגב התחתון. לפני גיוסו נבדק הצעיר על ידי אורתופד, אשר ציין כי הוא סובל מנכות בשיעור של כ-33.5%. לאחר הבדיקה נקבע לו פרופיל

64, פרופיל הפוטר חיילים מהשתייכות ליחידות השדה.

לדברי עו"ד לביא צוקרמן, הצעיר התגייס עם מוטיבציה גבוהה לשירות, למרות שנאמר לו כי נוכח מצבו הרפואי הוא אינו חייב להתגייס. משהגיע לטירונות עבר שרשרת חיול, והוסבר לו על ידי קצין מיון כי הוא מיועד לתפקיד ש.ג

בבסיס בקריה. הוא שוחרר לביתו והתבקש לחזור כעבור מספר שבועות. אך מששב לשירות, הועבר החייל לבסיס צנחנים (שפיפון), ואז הבין לפתע כי הוא מיועד לתפקיד של תומך לחימה.

החייל התריע בפני מפקדיו כי נעשתה טעות קשה וביקש להיבדק על ידי רופא. הוא הופנה לבדיקת חובש שנתן לו פטור מריצות, מהליכות ומנעליים צבאיות, וכל מספר ימים נאלץ לפנות שוב לחובש, על מנת להאריך את הפטור.

לדברי עו"ד לביא צוקרמן, חרף פניותיו החוזרות ונשנות למפקדיו ולרופאים הצבאיים, הצעיר לא נבדק על ידי רופא, ונאמר לו שהסיבה לכך היא "שאין אורתופד בבסיס".

"החייל החל להתעורר בלילות עם תחושת צמא ויובש בפיו"

לדברי עו"ד לביא צוקרמן, גם ההקלות שניתנו לצעיר לא כובדו, והוא נדרש למאמצים פיזיים קשים והשתתפות במסעות. משהתלונן, ניתנו לו, לטענתו תשובות מתחמקות. "המערער הרגיש שמזלזלים בו, חש מתוסכל ועצבני, התייסר

מכאבים והרגיש שמתעללים בו – אך לא יכול היה להתבטא ולהסביר את עצמו, כי מי שפצה פיו נענש", טענה עו"ד לביא צוקרמן.

לאחר שיצא לביתו וסבל מכאבים עזים, החליט על דעת עצמו לא לחזור לבסיס, בשל מצבו הגופני ובשל החשש מיחס מפקדיו. משלא הגיע לבסיס התקשרו אליו מפקדיו, דיברו עמו ועם אמו, והנחו אותו לקבל ימי ג'.

"הטרטורים שעבר המערער נמשכו מששב לטירונות, וגרמו לו למצוקה נפשית, ומצבו הפיזי והנפשי החל להתדרדר", דברי עו"ד לביא צוקרמן. "הוא נדרש לעמוד במשימות פיזיות בלתי אפשריות מבחינתו, טורטר וסבל מאד, עד כדי

כך שלא אכל ולא שתה מים, ירד במשקל, וחש תסכול וחוסר אונים". עוד נטען, כי החייל החל להתעורר בלילות עם לשון יבשה ותחושת צמא, תוך ששנתו קלה ומעורערת.

האורתופד נדהם שהצעיר יועד לתפקיד של תומך לחימה במצבו

לאחר שרס"פ הטירונות איים על הצעיר כי ירתק אותו לבסיס בחופשת החג הקרובה, בשל הקשיים הפיזיים מהם סבל, נשבר הצעיר, התקשר לאביו וביקש כי יתערב. האב פנה לנציב קבילות החיילים, התייעץ עם עורך דין, אשר

קבע חד משמעית שחלה טעות בשיבוצו של הצעיר, ושלח מכתב בהול למשרד הרמטכ"ל.

עקב כך, ניתנה הוראה למפקדיו של הצעיר לחדול משיתופו בטירונות. החייל הופנה לאורתופד, שלדברי עו"ד לביא צוקרמן, נדהם מכך שיועד לתפקיד של תומך לחימה. האורתופד הפנה את הצעיר לרופא נוסף, אשר המליץ על

הורדת פרופיל ל-21, והפנה אותו לוועדה רפואית.

כחודש לאחר מכן, נקבע לצעיר פרופיל 21 על ידי הוועדה הרפואית, שהחליטה לפטור אותו משירות. רופא הוועדה אף התנצל בפני הצעיר על הטרטור שעבר, ושאל אם הוא מעוניין בפרופיל 24 זמני לחצי שנה.

לדברי עו"ד לביא צוקרמן, עקב הטרטור הקשה שעבר ועוגמת הנפש שנגרמה לו, ביקש הצעיר להשתחרר מצה"ל. אלא שלאחר שחרורו, המשיך הצעיר לסבול מהתופעות שהחלו במהלך השירות, כמו שתייה מוגברת ומתן שתן

בתדירות גבוהה, ולאחר כשלושה חודשים אובחן כסובל מסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים).

תביעתו להכרה בנכות נדחתה ע"י משרד הביטחון

באמצעות עו"ד לביא צוקרמן הגיש הצעיר תביעה לקצין התגמולים במשרד הבטחון, להכיר בו כנכה צה"ל, אך נדחה.

עו"ד לביא צוקרמן הגישה בשם הצעיר ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום בתל אביב, בטענה כי קצין התגמולים שגה בדחייתו את התביעה. "קיים קשר מובהק בין תנאי שירותו של הצעיר לבין מחלת הסוכרת

שהתפרצה אצלו בסמוך לשחרורו מצה"ל", טענה עו"ד לביא צוקרמן. לדבריה, נוכח נסיבות המקרה וסמיכות הזמנים, בין אירועי הדחק שאותם חווה הצעיר בשירותו הצבאי, לבין פרוץ מחלתו, יש לקבוע כי הם שימשו כגורם הדחק להתפרצות הסוכרת.

לפיכך, טענה עו"ד לביא צוקרמן, יש להכיר בנכותו כנכות שנגרמה במהלך ועקב שירותו הצבאי. קצין התגמולים טען מנגד, כי בהסתמך על חוות דעת רפואית מטעמו, מחלת הסוכרת של הצעיר החלה מספר שנים טרם גיוסו לצה"ל,

ואין היא קשורה לשירותו הצבאי.

מומחה רפואי: דחק בהחלט יכול להוות גורם דק לפרוץ המחלה

"בתקופת השירות, שבה ניהל החייל מאבקים להקלה בתנאי שירותו, הוא היה שרוי במתח נפשי מתמשך, סבל מעצבנות ומהתקפי זעם", טענה עו"ד לביא צוקרמן. "כל אלה גרמו לו לחוסר תיאבון, והוא הרבה בשתייה במשך היום והלילה, אך לא ייחס לכך חשיבות בשלב זה". הצעיר המשיך לרדת במשקל לאחר שחרורו, למרות שחזר לאכול כרגיל, ואיבד כ-20 ק"ג ממשקל גופו בתוך מספר חודשים. עקב כך הופנה לבדיקות דם, או אז אובחן כחולה סוכרת.

מאז שאובחנה מחלתו, נאלץ הצעיר להתאים את עצמו לדיאטה חדשה, ולקבל טיפול יומיומי בזריקות אינסולין.

פרופ' מיכה רפופורט, שחוות דעתו נמסרה מטעם התביעה, ציין בה, כי למרות שדחק נפשי או גופני אינו מהווה את הגורם הראשוני להופעת סוכרת לסוגיה, הרי שדחק בהחלט יכול להוות גורם לפרוץ המחלה.

"העמדה הרשמית של האגודה הישראלית לסוכרת, קבעה כבר ב-1996 כי כאשר קיים אירוע דחק קשה, רפואי או נפשי, בסמיכות להופעת הסוכרת, יש לייחס לו תפקיד לחשיפת המחלה", אומרת עו"ד לביא צוקרמן. לעמדה זו היה שותף גם היועץ הרפואי הבכיר של משרד הבטחון.

עו"ד לביא צוקרמן הוסיפה, כי בעת גיוסו של הצעיר נלקחו ממנו בדיקות דם, שתוצאותיהן היו תקינות, והוא אף תרם דם. "אין כל אינדיקציה לתהליך של סוכרת שהחל לפני הגיוס", טענה עו"ד לביא צוקרמן, והאשימה את הצבא בהתרשלות, הן בקביעת פרופיל רפואי בעת גיוסו של החייל, שלא שיקף את מצבו, והן בשיבוצו כתומך לחימה.

ביהמ"ש: יש להכיר בצעיר כנכה צה"ל ולפסוק לו תגמולים

כבוד השופט שי מזרחי, מביהמ"ש השלום בתל אביב, אשר דן בפרשה, קיבל את עמדתה של עו"ד לביא צוקרמן. "המערער הוכיח, כי לפחות בשבועיים הראשונים לטירונות שעבר, היה נתון למאמצים פיזיים שלא עלו בקנה אחד עם

כושרו הגופני ועם כשירותו, והובילו למצב שבו אינו יכול כמעט ללכת", קבע השופט. "עוד הוכיח, כי היה נתון במצב נפשי של חוסר אונים, עצבנות ותסכול". לשאלת הקשר בין אלו לבין התפרצות מחלת הסוכרת שממנה סובל הצעיר,

קבע השופט כי אכן קיים קשר בין השניים. "בתלאותיו של המערער לא היה דבר טריוויאלי, ובוודאי שלא ניתן לומר כי מדובר בקשר רופף בין תנאי שירותו לבין פרוץ המחלה", קבע השופט. משכך, פסק כי יש להכיר במחלתו של

הצעיר ככזו שנגרמה במהלך שירותו הצבאי, ולפיכך יש לקבוע לו תגמולי פיצויים. עוד פסק השופט, כי משרד הבטחון ישא בהוצאות המשפט של הצעיר, בסך 13 אלף שקלים.

עורכת הדין אסי לביא צוקרמן, עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, דיני נזיקין ותביעות להכרה בנכות מול קצין התגמולים במשרד הביטחון.




משאל גולשים ניוז חיפה והקריות

  • לאור תחרות הדגלים הלאומנית - האם תשקלו לתלות דגל ברכב/דירה?

    צפה בתוצאות

    Loading ... Loading ...


אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחוק ומשפט