X
חדשות מקומי ספורט חברה יוצאים קבוע בריאות חינוך עסקים אוכל מגזין צרכנות

תת-אלוף שמועתי וקריסת הצנזורה

המידע כבר בחוץ, הגיע הזמן להפסיק להילחם בו ולהתחיל לנהל אותו. רס"ן שמועתי כבר קודם לדרגת תת-אלוף – והוא פועל מהר יותר, חזק יותר ומדויק יותר מהרבה מיחידות ההסברה. טור דעה מיוחד ל"ניוז חיפה קריות" על ידי אופיר שפיגל, יועץ תקשורת וניהול משברים, מרצה ליחסי ציבור
מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב:  17/06/25 , 12:13 מייל לכתב


"הצנזורה גוססת כבר שנים". אופיר שפיגל. עיבוד מחשב

בזמן שמועלים קמפיינים תקשורתיים, מגויסים צווי איסור פרסום ונחסמות תחנות שידור – האזרח הישראלי הממוצע ממשיך לעדכן את קבוצת הווטסאפ של החבר'ה ומשפחה כאילו היה ניר דבורי בכבודו ובעצמו.


נראה שלא משנה מה תעשה המערכת, רס"ן שמועתי כבר קודם לדרגת תת-אלוף – והוא פועל מהר יותר, חזק יותר ומדויק יותר מהרבה מיחידות ההסברה.




הצנזורה, כפי שאנחנו מכירים אותה, פשוט לא רלוונטית.

לא בגלל שהיא לא חשובה – אלא כי היא לא מתאימה לעולם שבו כל טלפון נייד הוא תחנת שידור. כל אדם הוא גם מצלמה, גם עורך, גם מגיש – ובעיקר: ללא פילטרים וללא אחריות.

אז מה כן עושים?

אם אי אפשר לחסום את השטף – צריך לנווט אותו. במקום להילחם בטכנולוגיה ובקהל, הגיע הזמן להבין את הכללים החדשים של השיח הציבורי. הנה פעולות שיכולות לעשות את ההבדל:

  1. חיסון תודעתי לציבור – הסברה מוקדמת, לא כפייה מאוחרת

כמו במבצעי חיסון – גם כאן צריך קמפיין מראש:

להסביר למה לא משתפים הכול, מה הנזק הפוטנציאלי, ואיך לזהות מניפולציות.

כל אחד שמפיץ "רק לחבר אחד" – עלול לסכן חיי אדם. זה לא עניין של כוונה – אלא של תוצאה.

  1. יצירת רעש מתחרה – לא שקט מתוח

במקום להשתיק מידע – מייצרים עודף מידע מבוקר.

כאשר מפעילים "עומס תקשורתי" מכוון – קשה לאתר את הדלפה אחת ולבודד אותה. בדיוק כמו שבארגונים לפעמים מציפים עיתונאים (יסלחו לי חברי אבל זה לפעמים חלק מהטקטיקה.. ) במידע כדי לטשטש מוקד רגיש – גם במלחמה תודעתית, הרעש הוא לפעמים המגן הכי טוב.

  1. פתיחת ערוץ רשמי לשמועות אזרחיות

אנשים רוצים לשתף – כי הם מפחדים, או כי הם רוצים להרגיש חשובים.

במקום לחסום, אפשר להקים "צינור פריקה" מסודר – קו חם או אפליקציה ייעודית – שבהם "מדווחי שמועות" יכולים לשתף ולהוציא קיטור. חלק מהמידע אולי יהיה מדויק – וחלק ייבלם שם, במקום לעלות לרשת.

  1. שילוב אנשי אמון מהקהילה

הציבור מאמין למי שהוא מכיר.

לא תמיד לדובר צה"ל, אבל כן לאישיות מוכרת, איש ציבור, בכיר בצבא, בכיר באקדמיה, איש דת (במקומות מסויימים), אם אותם מובילי דעה יאמרו "לא משתפים, לא מעבירים" – זה יחלחל מהר יותר מכל הודעה רשמית.

  1. לא מגיבים – מנהלים את הסיפור

ברגע שאתה רודף אחרי כל שמועה – הפסדת.

אסטרטגיה אמיתית היא זו שמכתיבה נרטיב מראש, יוצרת אמון ציבורי מתמשך, ומשדרת שליטה.

כי מי שמוביל את הסיפור – שולט בלחימה התודעתית.

ולהפיץ מידע רק מאומת מסודר, מאורגן ומדוייק (כשניתן)

זה כבר לא רק על ביטחון מידע – זה על אמון

אמון בצבא, בממשלה, בדוברות, בתקשורת.

והאמון הזה לא נבנה בצווים, לא נשמר בחוקים, ולא מתקיים דרך חסימות.

הוא נבנה דרך הבנה, הסברה, ושותפות אמיתית עם הציבור.

הצנזורה גוססת כבר שנים, אבל אם נהיה חכמים – אולי נוכל להחיות במקומה משהו חזק הרבה יותר.

הכותב: אופיר שפיגל, יועץ תקשורת וניהול משברים, מרצה ליחסי ציבור






אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

עוד בחדשות
























<






<