חינוך

ממניעה ארוכת טווח לשמירה על חיים בטווח קצר

ד"ר מוחמד ח'טיב, ראש התכנית לתואר שני באַחֲיוּת (סיעוד) באקדמית צפת. "המערכת נדרשת לעבור ממיקוד במניעה ארוכת טווח – לשמירה על חיים בטווח הקצר, תחת תנאים קיצוניים. זה מחייב חשיבה אחרת, משאבים אחרים, ואנשי מקצוע שמבינים את השטח".

מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב: 06/07/25 , 10:41 מייל לכתב

"התמודדות עם חירום היא לא רק תפקידה של הממשלה". ד"ר מוחמד חטיב. צילום פרטי

בעתות חירום – מלחמה, אסון טבע או מגפה – מערכת הבריאות הציבורית נדרשת לשנות כיוון. "זה לא אותו משחק", אומר ד"ר מוחמד ח'טיב, ראש התכנית לתואר שני באַחֲיוּת (סיעוד) באקדמית צפת. "המערכת נדרשת לעבור ממיקוד במניעה ארוכת טווח – לשמירה על חיים בטווח הקצר, תחת תנאים קיצוניים. זה מחייב חשיבה אחרת, משאבים אחרים, ואנשי מקצוע שמבינים את השטח".

לדבריו, את עקרונות בריאות הציבור – זמינות שירותים חיוניים, תיעדוף צרכים דחופים וניהול מושכל של משאבים – יש לתרגם במהירות למציאות של מחסור, עומס ואי ודאות. "צריך להבין: בזמן משבר, דברים כמו רשומות רפואיות עלולים להיעלם, קווי תקשורת קורסים, וצוותים רפואיים לעיתים לא נמצאים בעמדות הרגילות שלהם. כל זה יוצר פערים – וצריך להיות מוכנים לכך מראש".

הקהילה – החזית האמיתית

על פי ד"ר ח'טיב, החזית הרפואית העיקרית בעת חירום היא הקהילה, לא בית החולים. "הטיפול המשמעותי נעשה בתוך השכונה, בתוך המשפחה, בתוך מערך הרפואה הקהילתי. אם לא נבטיח רצף טיפולי, אם לא נדאג שלחולים כרוניים תהיה גישה לתרופות ולטיפול – נשלם מחיר כבד".

בהקשר הזה, אנשי הסיעוד, ובפרט כאלה שהוכשרו בתחום בריאות הציבור, ממלאים תפקיד מכריע. "האחיות והאחים שלנו הם לא רק ידיים מטפלות – הם גם עיניים שמזהות סיכון, לב שמרגיש מצוקה, וגשר בין המערכת לקהילה. הם הראשונים לזהות התדרדרות, והאחרונים לעזוב את השטח".

אוכלוסיות בסיכון: חובת ההיערכות

משברי חירום אינם משפיעים על כל האוכלוסייה באופן שווה. "קשישים, חולים כרוניים, נשים בהריון, אנשים עם מוגבלויות – כולם נזקקים להתארגנות מראש. יש לתכנן פינוי אישי, להבטיח פורמטים נגישים של מידע, ולהקים מנגנוני תמיכה גם כשהמערכת המרכזית מתעכבת".

אחת ההמלצות המרכזיות שד"ר ח'טיב מדגיש היא יצירת מאגר תרופות זמין: "כל חולה כרוני צריך שיהיה לו מלאי תרופות לשבועיים לפחות, וכתובת ברורה לטיפול חלופי אם המרפאה הרגילה מושבתת. גם שמירה על תיעוד רפואי זמין – רשימת תרופות, רגישויות, מחלות רקע – יכולה להציל חיים".

לא רק המדינה – גם הציבור

"התמודדות עם חירום היא לא רק תפקידה של הממשלה", מדגיש ד"ר ח'טיב. "במישור האישי – כל אחד צריך להכיר את המרכז הרפואי הקרוב, לדעת איך להגיע אליו, להכין ערכת חירום רפואית, ולשמור על קשר עם הרופא המטפל. במישור הקהילתי – חיוני לבנות רשתות תמיכה מקומיות, להכיר את השכנים, וליצור קהילה שיכולה לתפקד גם כשאין מדינה זמינה".

הכשרה, הכנה ותכנון – זה המפתח

בסיום דבריו מדגיש ד"ר ח'טיב את תפקיד ההכשרה המקצועית. "הכנה לשעת חירום צריכה להיעשות כבר בשלב הלימודים. סטודנטים לסיעוד צריכים להבין את עקרונות בריאות הציבור, את חשיבות המניעה, את הצרכים של אוכלוסיות בסיכון, ואת הדרך לבנות חוסן מערכתי וקהילתי".

לדבריו, רק תכנון מקדים, הכשרת כוח אדם ייעודי, שימוש נכון בטכנולוגיה ושיתוף פעולה בין מגזרים יבטיחו שגם בזמן של כאוס – הזכות לבריאות תישמר. "זו לא פריווילגיה. זו אחריות. וברגעי משבר – היא חשובה מתמיד".

למייל האדום של ניוז חיפה והקריות לחצו כאן

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

ממניעה ארוכת טווח לשמירה על חיים בטווח קצר

עוד בחינוך