חינוך

חמישים שנה אחרי – "אורזי המזוודות" חוזרת לבמה בגרסה שנכתבה על ידי המציאות

בהיכל התרבות בעכו הועלה עיבוד עכשווי למחזה המיתולוגי של חנוך לוין, בביצוע סטודנטים ובוגרים מהחוג לתיאטרון במכללה האקדמית גליל מערבי, שמרביתם פונו מבתיהם במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'. המחזה, שהוצב בתוך מלון מפונים על הבמה, הציע מבט ישיר על השבר, התלישות והחיפוש אחר שייכות

מערכת ניוז חיפה קריות פורסם ב: 03/08/25 , 2:10 מייל לכתב

אורזי המזוודות. צילום: שמעון איפרגן

מול אולם מלא עם קהל של 600 צופים, עלתה על בימת היכל התרבות בעכו ההצגה "אורזי המזוודות – גרסת המפונים", עיבוד עכשווי למחזה הסאטירי המוכר של חנוך לוין. ההפקה, שנולדה בחוג לתיאטרון במכללה האקדמית גליל מערבי, כללה 21 סטודנטים ובוגרים מהחוג -שרבים מהם פונו מבתיהם או גויסו לשירות מילואים בזמן המלחמה.

המחזה המקורי, שנכתב לאחר מלחמת יום כיפור על רקע הייאוש ששרר בקרב רבים בציבור, עסק באנשים שחולמים להימלט למציאות טובה יותר הרחק מכאן, למחוזות כמו שוויץ או לונדון. בעיבוד המחודש, הדמויות מחפשות דרך לחזור לביתם, כאשר המזוודות אינן מסמלות יציאה, אלא תלישות. מלון המפונים שמהווה את זירת ההתרחשות המרכזית לא מסמל חופשה אלא מצב מתמשך של חוסר ודאות ושל היתלשות מכל מה שמוכר ויציב.

"רבים מהסטודנטים שלנו היו מפונים. הם חיו חודשים בתוך בתי מלון, אלא שאף אחד מהם לא חווה את המציאות הכפויה הזאת כחופשה", אומרת ד"ר עירית הורביץ לוז ראש החוג לתיאטרון במכללה האקדמית גליל מערבי. "הפינוי למלונות נחווה מבחינתם כסיוט. מתוך כך, ההצגה משבצת סיטואציות משפחתיות יומיומיות בתוך מרחב של 'חופשה', ומסירה את הווילון הנוצץ שלה.

ההצגה מציפה לא רק את רגעי הטלטלה שעברו המפונים אלא גם את הפרטים הקטנים שהפכו פתאום למשמעותיים. "המלחמה אפשרה למפונים להעריך את מה שפעם היה מובן מאליו: לבשל לעצמך, לכבס את הבגדים שלך, לבחור מתי לראות חברים", מוסיפה לוז. "אנחנו מגלים שהתחושה של החמצה – לא נעלמת גם כשאנחנו מאבדים הכל. חנוך לוין שאל למה רק המוות מאפשר לאנשים להבחין בין עיקר לטפל. הגרסה שלנו להצגה מוסיפה שאלה: למה רק פינוי מהבית מאפשר לנו להעריך אותו"?

מצב מתמשך של חוסר ודאות ושל היתלשות. אורזי המזוודות. צילום: שמעון איפרגן

העבודה על ההצגה החלה עוד במהלך ימי הפינוי. חלק מהשחקנים התגוררו בבתי מלון, חלקם גויסו למילואים, ואחרים חוו פגיעות ישירות של רקטות. צוות השחקנים משקף פסיפס רב-תרבותי שכולל יהודים, מוסלמים ודרוזים – צעירים וצעירות מהצפון שחלקו את אותה טראומה ואותה חוויה של תלישות, ומביאים אותה כעת לבמה בשפה משותפת: תיאטרון.

"מאז ה־7 באוקטובר, הדרך שבה אנחנו מביטים על המציאות, וגם על האמנות – השתנתה", מספר הבמאי אמנון וולף. "המילים של לוין נושאות כוח רגשי-קיומי עמוק. הן מחזיקות אותו על הבמה ונותנות לו עוגן גם כשהכל סביבו מתערער. העבודה המשותפת של סטודנטים וסטודנטיות עם מפוני קו העימות העניקה ליצירה הקנונית של לוין רבדים חדשים ועכשוויים".

על הבמה הופיעו הדמויות מהמחזה של לוין רק כשהפעם הן במלון מפונים, כמרחב זמני ועל-זמני, פרטי וציבורי, שמחבר תפיסות של תרבות-פנאי עם תחושות חרדה ובדידות. דמויות כמו צילה הופשטטר, שאיבדה את בנה מסרטן; זיגי שלא מצליח להתבטא בגלל גמגום כבד; ביאנקה שממשיכה לעודד את בני משפחתה למרות שהכל מסביב שבור; לולה שמתעקשת לשלוח את אמא של בעלה לבית אבות ; ואמציה שחזר מ"ארץ האפשרויות" עם מעט מזוודות והרבה אכזבות. השחקנים עלו לבמה כאורזים ומפונים שמספרים דרך התיאטרון את הסיפור של עצמם, בראי התקופה.

"עבורי זו לא הייתה הצגה – זו הייתה הדרך לספר מה שקרה בלי להסביר יותר מדי", מתארת מידן אביגיל שוקרון, שפונתה מביתה בקריית שמונה ובעיבוד המחודש משחקת את צילה. התיאטרון הוא פלא שמצליח להביא שקיפות לעולם וזה אפשר לי להוציא החוצה את כל מה שנצבר".

גם אייסם הנו, סטודנט לתיאטרון מג'וליס, מצא על הבמה דרך לעכל את האירועים. "במלחמה פחדתי לצאת מהבית", הוא מספר. "אפילו לצאת למגרש כדורגל הפך למורכב. אבל התיאטרון איפשר לי להגיד דברים שלא הצלחתי לנסח. גילמתי שלוש דמויות שונות – כל אחת מהן פתחה בי משהו אחר."

זו הפעם הראשונה שהחוג ללימודי תיאטרון, שפועל מזה 14 שנה ויזם עשרות הפקות שיתופיות עם קהילות בגליל – מעלה הפקה בבימה של היכל תרבות. "זהו רגע משמעותי בהתפתחות החוג", מציינת לוז. "אנחנו ממשיכים לפתח שפה תיאטרונית מקצועית, שמחוברת למרחב החברתי, התרבותי והרגשי שבו אנחנו פועלים – של עכו והגליל המערבי."

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, פרופסור ניסים בן דוד. צילום: דורון גולן

נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד, מסכם: "השנים האחרונות בישראל היו קשות מאין כמותן, במיוחד בצפון ובדרום. מתוך הקושי הגדול מתגלים גם אנשים במיטבם, ולא רק שאינם מתייאשים, אלא אף מצליחים להרים את הראש אל על, להביט בקשיים בעיניים ולהמשיך ללא לאות בכוחות מחודשים. החוג לתיאטרון בחר להציג את הסאטירה הפוליטית הנוקבת של לוין ותוך דקויות בהצגה התחדדה המציאות הכואבת של כולנו, אך גם את השאיפה האנושים לחיים טובים יותר.

למייל האדום של ניוז חיפה והקריות לחצו כאן

אנו פועלים רבות על מנת לכבד זכויות יוצרים - לפי ס׳ 27א לחוק זכויות יוצרים - אם זיהיתם יצירה שלכם מוזמנים ליצור קשר למתן קרדיט newshaifa.net1@gmail.com

חמישים שנה אחרי – "אורזי המזוודות" חוזרת לבמה בגרסה שנכתבה על ידי המציאות

עוד בחינוך